שיעורי בית כפולים: כשהורים עם הפרעת קשב חוזרים ללימודים

פורסם ב"הארץ" ב 21.10.25. מחקרים מראים שסטודנטים מבוגרים עם הפרעת קשב נמצאים בסיכון גבוה יותר לנשירה - אבל קהילה תומכת וכלים פשוטים לניהול זמן יכולים לסייע לשנות את הסטטיסטיקה בדרך לתואר הנכסף

פורסם ב"הארץ"

"אני חוזרת הביתה מהעבודה, מכינה ארוחת ערב לילדים, ורק אז ניגשת למאמרים. הראש כבר עייף, והפרעת הקשב שלי בוערת. לפעמים אני תוהה אם בכלל אוכל לסיים את התואר הזה?", משתפת רונית (שם בדוי, כמו שאר השמות בכתבה), סטודנטית בת 35 לתואר ראשון בפסיכולוגיה, בקבוצת "אנשי הקשב" בפייסבוק.

"אני לומד לתואר שני בגיל 40 ומוצא את עצמי נאבק בין משימות בעבודה לבין שיעורים באוניברסיטה. ההרגשה היא שאני רץ על הליכון, וכל פעם שאני מאבד ריכוז אני נופל", מספר אלון, מהנדס תוכנה שחזר ללימודים.

"הלימודים מרתקים אותי, אבל ניהול הזמן הוא סיוט. יש ימים שבהם אני מרגישה שכולם סביבי מתקדמים ואני נתקעת בכלל בשלב ההכנה. בלי קבוצת הלמידה והחברים שמחזיקים אותי בחיי שהייתי מוותרת מזמן", מתארת מיכל, אם לשניים ומנהלת משאבי אנוש.

בעשורים האחרונים יותר ויותר מבוגרים פונים ללימודים אקדמיים בשלב מאוחר יחסית, לעיתים בשנות השלושים, הארבעים ואף החמישים לחייהם. עבור רבים מהם, מדובר בחלום ישן או בצורך מקצועי חדש. אבל כשמדובר בסטודנטים מבוגרים עם הפרעת קשב, האתגר מכפיל את עצמו: השילוב בין קריירה, חיי משפחה, אחריות כלכלית ולימודים דורש ממילא איזון עדין, וכאשר המוח מתקשה בוויסות קשב, ארגון וניהול זמן, הדרך הזו הופכת למורכבת במיוחד.

התמדה בלימודים של מבוגרים מושפעת ממאפיינים שונים לחלוטין מאלו של צעירים - כמו איזון בין עבודה למשפחה, אחריות כלכלית וביטחון עצמי אקדמי

מבוגרים נושרים יותר

כשחוקרים בדקו את דפוסי ההתמדה של סטודנטים, הממצאים היו חדים. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Revista Electronica de Investigacion Educativa ערך ניתוח סטטיסטי של נתונים מ-2,843 סטודנטים בשנת הלימודים הראשונה, במטרה לזהות גורמי סיכון לנשירה מהלימודים.

ממצאי המחקר הראו כי בני 40 ומעלה גילו נטייה גבוהה יותר לנשור מהלימודים בהשוואה לסטודנטים צעירים. עוד נמצא כי התמדה בלימודים של מבוגרים מושפעת ממאפיינים שונים לחלוטין מאלו של צעירים - כמו איזון בין עבודה למשפחה, אחריות כלכלית וביטחון עצמי אקדמי. המחקר מדגיש את הצורך בהתאמת תוכניות תמיכה ייחודיות במוסדות אקדמיים למבוגרים כדי לשפר את שיעורי ההישרדות האקדמית שלהם.

אז מה כן עובד? מחקר שבדק מה מנבא הצלחה של סטודנטים מבוגרים פורסם ב-2017 בכתב העת Widening Participation and Lifelong Learning. החוקרים ראיינו סטודנטים שהחלו לימודיהם מעל גיל 40 ומצאו כי ביטחון עצמי גבוה קשור ללמידה יעילה יותר ולניהול זמן משופר. כלומר, ככל שהביטחון העצמי גבוה יותר, כך הסטודנטים מצליחים לתכנן את זמנם ביעילות ולהשתלב בצורה פעילה בחיי הסטודנטים. ממצאים אלו מצביעים על כך שתמיכה בפיתוח הביטחון העצמי של לומדים מבוגרים יכולה לשפר הישגים אקדמיים ולהגדיל את הסיכויים להשלמת התואר.

ניכר כי לסטודנטים מבוגרים יש אתגרים ייחודיים באקדמיה. אולם כאשר נכנסת לתמונה גם הפרעת קשב, התהליך הזה הופך מורכב במיוחד. השילוב בין קריירה, חיי משפחה, אחריות כלכלית ולימודים דורש ממילא איזון עדין, וכאשר המוח מתקשה בוויסות קשב, ארגון וניהול זמן, האתגר מתעצם.

מחקר שבדק סטודנטים עם הפרעת קשב ופורסם ב-2022 בכתב העת Journal of Postsecondary Education and Disability ערך ראיונות עומק עם סטודנטים והוריהם. המשתתפים דיווחו על ליקויים אקדמיים משמעותיים שנבעו בעיקר מבעיות בתפקודים הניהוליים: קשיים בתשומת לב, ויסות רגשי, מוטיבציה, ניהול זמן וזיכרון עבודה.

רבים תיארו חוסר תכנון ועיכובים כרוניים בהגשת מטלות, שהובילו לחרדה ולביקורת עצמית קשה. בנוסף, הקושי שנוצר מעצם התווית "הפרעת קשב" עלה שוב ושוב: סטודנטים דיווחו על תחושת סטיגמה חברתית, ועצם ההגדרה הזו שינתה את האופן שבו הם תופשים את זהותם. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך לפתח תוכניות ללימוד אסטרטגיות התמודדות מותאמות אישית (כמו אימון ניהול זמן ותכנון משימות) תוך התחשבות ביחסים בין הסטודנטים לצוות האקדמי.

פתרונות יעילים יכולים להיות טכניקות פשוטות כמו חלוקת מטלות ליחידות קטנות, שימוש בטיימר לעבודה ממוקדת, או קביעת תזכורות דיגיטליות קבועות. גם כאן, לא מדובר בקסם אלא בתרגול מתמשך שמסייע להוריד עומס קוגניטיבי

מג'נגלים בין החזיתות

סטודנטים מבוגרים לרוב אינם יכולים להרשות לעצמם להתמסר רק ללימודים. מרביתם עובדים במשרה מלאה או חלקית, לעיתים בתפקידים תובעניים, ורבים מהם גם הורים. הפרעת קשב מגבירה את תחושת הפיצול: דחיינות במשימות אקדמיות, קושי לשמור על מיקוד לאחר יום עבודה ארוך, והצפה מריבוי מטלות.

המומחים מציינים כי דווקא במצב כזה יש חשיבות רבה לגבולות ברורים. למשל, לקבוע מראש אילו שעות מוקדשות ללימודים ואילו לעבודה, ולהפריד ביניהן עד כמה שניתן. במציאות הישראלית, שבה יוקר המחיה מאלץ עבודה במקביל ללימודים, המיומנות הזו הופכת קריטית.

כשהורים מתיישבים לקרוא מאמר אקדמי בעוד שהילדים מבקשים עזרה בשיעורי בית או תשומת לב לפני השינה, הקושי מתחדד. עבור הורים עם הפרעת קשב, תחושת האשמה על כך ש"אינם טובים מספיק" חזקה במיוחד. מומחים ממליצים לראות בלימודים של ההורה המבוגר חלק מהחינוך המשפחתי: לדבר עם הילדים על האתגרים, לשתף אותם בהצלחות קטנות, ולעיתים אפילו ללמוד יחד סביב אותו שולחן.

ניהול זמן הוא אתגר מרכזי אצל כל סטודנט, אך אצל מי שמתמודד עם הפרעת קשב הוא הופך למכשול יומיומי. המעבר בין משימות, שמירה על רצף קשב לאורך שיעור ארוך או עבודה סמינריונית – כל אלו עלולים להסתבך. סטודנטים מבוגרים מספרים כי הם לעיתים מחמיצים מועדים או מגישים עבודות ברגע האחרון, מה שמגביר חרדה. פתרונות יעילים יכולים להיות טכניקות פשוטות כמו חלוקת מטלות ליחידות קטנות, שימוש בטיימר לעבודה ממוקדת, או קביעת תזכורות דיגיטליות קבועות. גם כאן, לא מדובר בקסם אלא בתרגול מתמשך שמסייע להוריד עומס קוגניטיבי.

בעולם שבו הפרעת קשב מוכרת יותר ויותר, מוסדות אקדמיים מציעים כיום התאמות, כמו הארכת זמן במבחנים, חדרי בחינה שקטים, ולעיתים סיוע טכנולוגי. עם זאת, לא כל סטודנט מבוגר פונה לבקש את הסיוע הזה, מתוך תחושה שאסור להתלונן.

מעבר למוסד עצמו, תמיכה משפחתית וחברתית היא קריטית. בני זוג שמבינים את הצורך בשעות לימוד שקטות, קבוצת למידה שמחזיקה לוחות זמנים משותפים, או מנטורים שמספקים מסגרת מעודדת – כל אלו יכולים להיות ההבדל בין הצלחה לפרישה מוקדמת.

📚 ערכת הישרדות: חמש אסטרטגיות שעובדות

🎯 צרו לוח זמנים קשיח אך גמיש - הגדירו מראש מתי לומדים ומתי עובדים, אך השאירו מקום לשינויים בלתי צפויים.

🎯 חלקו את המשימות ליחידות קטנות - במקום "לכתוב עבודה", התחילו ב"קריאת מאמר אחד". הצלחות קטנות מצטברות.

🎯 שלבו את המשפחה - שתפו את הילדים ואת בני הזוג בהתקדמות. תחושת השותפות מפחיתה אשמה ומגבירה מוטיבציה.

🎯 היעזרו בכלים טכנולוגיים פשוטים - טיימר, אפליקציית משימות אחת, ויומן דיגיטלי מסונכרן. לא צריך יותר מדי כדי לשמור על סדר.

🎯 חפשו קהילה תומכת - קבוצות למידה, חברים עם מטרות דומות, או פורומים מקוונים. התחושה שאינכם לבד היא גורם משמעותי.

הצלחה בלימודים בגיל מאוחר עם הפרעת קשב אינה מושגת דרך מהפכות דרמטיות, אלא באמצעות צעדים קטנים, סבלנות עצמית, ומערכות תמיכה מותאמות. בסופו של דבר, מדובר במסע שבו האקדמיה היא רק חלק מהתמונה הרחבה של חיים מלאים ומגוונים.

למידע על הקורס לארגון זמן לחצו כאן.