בלוג

פורסם ב"Ynet". לילות חמים, מסכים ושעות אור ארוכות מאתגרים את השינה של כולנו, אבל אצל אנשים עם הפרעת קשב הקיץ עלול אפילו להעצים את הקושי. כך תוכלו לעזור למוח להאט ולהירדם. פורסם ב27.7.26 ב"Ynet". לצד הלחות, הזיעה והיתושים, הקיץ לא עושה חסד גם למתמודדים עם הפרעות שינה. שעות שינה מספקות הן אולי המרכיב החשוב ביותר בבריאות הפיזית והנפשית שלנו, אך דווקא בחודשי הקיץ הן הופכת לאתגר מורכב במיוחד. באופן טבעי, כשהחשיכה יורדת, הגוף מתחיל להפריש מלטונין – הורמון המסייע להירדם. בקיץ, כשהשמ

פורסם ב"היום". חופשת הקיץ כבר החלה ועמה גם ההבנה הכואבת שהמסך הפך לבייביסיטר הרשמי של הבית במקום לסבול מרגשות אשמה, ולפני שהמריבות יחרבו את האוירה בבית, ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בכירה בהפרעת קשב, מציעה מדריך פרקטי ומותאם גיל שיעזור לכם להחזיר את השליטה לידיים שלכם פורסם ב20.7.26 ב"היום". ככל שהחום בחוץ עולה, כך הסבלנות שלנו יורדת, והילדים נשאבים עמוק יותר ויותר לתוך המסכים השונים. ההורים מוצאים את עצמם במעגל אינסופי של רגשות אשמה מצד אחד, ומלחמות התשה צעקניות מצד שני. העצות הר

פורסם ב"וואלה". החופש הגדול הוא זמן של פריקת עול - בשליטה כמובן - אבל יש ילדים שחוסר המסגרות והזמן הפנוי יותר מבלבלים אותם ומקשים עליהם. כך תתמודדו פורסם ב16.7.26 ב"וואלה" החופש הגדול נראה כמו הזדמנות לנוח, אבל המעבר למסגרת פתוחה מערער לחלוטין את התפקודים הניהוליים. מהקניות האימפולסיביות, דרך קריסת החושים בחום הישראלי, ועד העומס שבאירוח משפחתי ושמירה על הילדים. קבלו את המלכודות הנפוצות והטיפים להתמודדות איתן: המלכודת הכלכלית וקניות אימפולסיביות חודשי הקיץ עמוסים במבצעי ענק בר

פורסם ב"הארץ". דחיינות נתפשה במשך שנים כבעיה של ניהול זמן או של כוח רצון, אך מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שכאשר היא הופכת לכרונית הדחיינות אינה פוגעת רק בתפקוד, אלא גם בבריאות הפיזית והנפשית פורסם ב8.7.26 ב"הארץ". דחיינות נתפשת לרוב כהרגל, מעין עצלות זמנית שכולנו חווים. אימייל שיכול לחכות, בדיקה רפואית שנדחתה לעוד שבוע או משימה שתתחיל "מחר". אבל מה קורה כשה"מחר" הזה הופך לדפוס קבוע? בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך שדחיינות אינה משפיעה רק על ההספק ועל רשימת המטלות, א

פורסם ב"את". מי מאיתנו לא מרגישה שהיא סובלת מהפרעת קשב מתמשכת במציאות האינטנסיבית של היום? לכבוד יום היוגה הבינלאומי, מומחית הקשב, ד"ר שירלי הרשקו, מסבירה איך תרגול יוגה אשכרה יכול לשנות את מבנה המוח - ומשתפת במדריך מעשי לבחירת סוג היוגה הנכון לכל אחת פורסם ב21.6.26 ב"את". כמה פעמים מצאת את עצמך רוצה לבצע משימה, אבל הראש שלך מסרב לעצור והמחשבות קופצות מנושא לנושא? בעידן הדיגיטלי המתקדם של ימינו, החוויה הזו כבר מזמן אינה נחלתם הבלעדית של מי שאובחנו רשמית עם הפרעת קשב. הטלפונים

פורסם ב"News1". איך לעבור את תקופת המבחנים בלי ריטלין? הכלים ההתנהגותיים והמחקריים שנועדו במקור לאנשי הקשב, הם היום גלגל ההצלה ההכרחי עבור כל תלמיד וסטודנט שרוצה להצליח בתקופה הזו! פורסם ב27.5.26 ב"News1" תקופת המבחנים תמיד הייתה אתגר, אבל נדמה שהשנה המשימה קשה מתמיד. הסטודנטים והתלמידים של היום מגיעים אל שולחן הלימודים עם מוח טיקטוק שעבר אילוף לצרוך תוכן במנות קצרות של חמש עשרה שניות, קצביות ומרצדות. וכעת, אותו מוח בדיוק נדרש לשבת במשך שעות מול טקסטים אקדמיים ארוכים, נוסחאות

פורסם ב"הארץ". מחקר מצא כי בזמן משימות ריכוז, אצל ילדי הקשב ממשיכה לפעול רשת מוחית הקשורה לשיטוט מחשבתי ולעיבוד פנימי. הממצאים עשויים להסביר מדוע הם מאבדים קשב גם ללא הסחות חיצוניות פורסם ב27.05.26 "הארץ" אחד הרגעים המתסכלים ביותר עבור הורים ומורים לילדים עם הפרעת קשב מתרחש כאשר הילד יושב מול המחברת, מביט בה, אולי אפילו אומר שהוא מקשיב, אך כעבור רגע מתברר שלא שמע דבר. הוא לא יודע על מה מדובר, לא הבין מה נדרש ממנו, ולעיתים כלל לא שם לב שחלפו כמה דקות. התופעה הזאת, המכונה נדידת

פורסם ב"וואלה". שני מחקרים חדשים ופורצי דרך מוכיחים שכל מה שחשבתם על לימודים למבחנים והסחות דעת הוא ממש לא נכון פורסם ב17.5.26 ב"וואלה" תקופת המבחנים מביאה איתה בדרך כלל הנחיה אחת ברורה: "תסגרו את עצמכם בחדר, בלי הסחות דעת ובלי להסתכל לצדדים". דורות של תלמידים וסטודנטים חונכו שהצצה מבעד לחלון בזמן למידה או בחינה היא סימן לחוסר ריכוז. אלא ששני מחקרים חדשים ופורצי דרך מוכיחים שדווקא המבט החוצה עשוי להיות המפתח שלכם לציון גבוה יותר. במשך שנים רבות, המדע הוכיח שוב ושוב שלסביבה טב

פורסם ב"הארץ". המוח מתעייף לא רק מעומס עבודה, אלא גם מהצורך המתמיד לתעדף משימות. מחקר חדש מראה כי עצם הניסיון לעשות סדר (רשימות) משאיר את מערכות הקשב במצב רציף של קבלת החלטות, עוד לפני שהעבודה עצמה מתחילה פורסם ב13.5.26 ב"הארץ" הדו"ח פתוח על המסך, המיילים כבר מוינו לפי דחיפות, רשימת המשימות מסודרת לפי סדר עדיפויות, אבל חלק גדול מהבוקר עובר דווקא על ניהול העבודה ולא על העבודה עצמה. משימה אחת נדחית כי אולי כדאי להתחיל באחרת, תיעדוף חדש מחליף את הקודם, עוד בדיקה קצרה של היומן, ע

פורסם ב"הארץ". מחקר חדש מגלה כי הירידה בריכוז אינה נובעת ממחסור באנרגיה, אלא משחיקה באסטרטגיה ובמוטיבציה. למה אנחנו מפרשים עייפות כחוסר יכולת, ואיך "חוק חמש הדקות" מוכיח כי הקשב גמיש הרבה יותר ממה שחשבנו? פורסם ב3.5.26 ב"הארץ" כולנו מכירים את הרגע הזה שבו יושבים מול משימה, מתחילים טוב, ואחרי כמה דקות הקשב נשחק. הראש נודד, הגוף מתעייף והריכוז נעלם. במשך שנים ההסבר המקובל היה שהקשב הוא כמו סוללה. ככל שמשתמשים בו יותר, הוא נגמר. אבל מחקר חדש מציע תמונה מורכבת ומעודדת יותר. ייתכן

פורסם ב"את". הקשר בין הפרעת קשב לאלימות נשען לא פעם על תפיסות שגויות, בזמן שילדים שמסומנים כ"בעייתיים" מתמודדים עם קשיי ויסות, רגישות ותסכול מצטבר. ד"ר שירלי הרשקו מפרקת 3 מיתוסים ואת האמת המדעית שמאחוריהם פורסם ב28.4.26 ב"את" בשיח הציבורי הפרעת קשב נקשרת לא פעם לאימפולסיביות וחוסר שליטה. התרגלנו לראות בדמיוננו ילדים קופצניים, מתבגרים חסרי גבולות או מבוגרים שמתפרצים בזעם. הדימויים האלו חוזרים על עצמם ומחזקים תפיסה חברתית שגויה שמי שיש לו הפרעת קשב הוא בהכרח אדם אלים יותר. אלא

פורסם ב"הארץ". האזנה למוזיקה אהובה שיפרה ביצועים במשימות קשב מתמשך לצד עלייה בערנות, אך במשימות מורכבות נרשמה ירידה. מתי היא מסייעת ומתי היא פוגעת, ואיך לעבוד איתה בלי לאבד ריכוז? פורסם ב20.4.26 ב"הארץ" רבים משתמשים במוזיקה באופן אינטואיטיבי כדי להתרכז. למשל מרכיבים אוזניות בזמן עבודה, מפעילים פלייליסט בזמן למידה, או בוחרים מנגינה שקטה כדי להיכנס לקצב. אבל השאלה אם מוזיקה באמת משפרת קשב, או רק יוצרת תחושה נעימה יותר, מעסיקה חוקרים כבר שנים. בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך ש

published in the "Jerusalem Post" The best shopping recommendations for religious Israelis. published on april 13 2026 in the "Jerusalem Post" Late diagnosis: ADHD is not only for children, and it does not disappear in adulthood Dr. Shirley Hershko, a senior expert in ADHD, diagnostician, researcher, and lecturer, emphasizes that the perception that this is only a childhood disorder is far from reality. According to her, ADHD is a congenital neurological condition that accomp

פורסם ב"הארץ". מחקרים מראים כי המוח אינו מתאפס בין משימות, וכי שאריות קוגניטיביות המצטברות עם כל מעבר פוגעות בריכוז, מפרקות את רצף החשיבה ומקשות על התעמקות במשימה. חמישה כלים לשיפור המונו־טאסקינג פורסם ב13.4.26 ב"הארץ" הבעיה המרכזית של הקשב האנושי אינה רק עומס המשימות, אלא עצם המעבר ביניהן. בניגוד לאינטואיציה, המוח לא "מנקה שולחן" בין משימות, אלא ממשיך לשאת שאריות קוגניטיביות מהפעולה הקודמת — תופעה המכונה שאריות קשב (Attention Residue). המשמעות היא שגם כשאנחנו כבר בתוך משימה