בלוג

פורסם ב"הארץ". מחקר חדש מגלה כי הירידה בריכוז אינה נובעת ממחסור באנרגיה, אלא משחיקה באסטרטגיה ובמוטיבציה. למה אנחנו מפרשים עייפות כחוסר יכולת, ואיך "חוק חמש הדקות" מוכיח כי הקשב גמיש הרבה יותר ממה שחשבנו? פורסם ב3.5.26 ב"הארץ" כולנו מכירים את הרגע הזה שבו יושבים מול משימה, מתחילים טוב, ואחרי כמה דקות הקשב נשחק. הראש נודד, הגוף מתעייף והריכוז נעלם. במשך שנים ההסבר המקובל היה שהקשב הוא כמו סוללה. ככל שמשתמשים בו יותר, הוא נגמר. אבל מחקר חדש מציע תמונה מורכבת ומעודדת יותר. ייתכן

פורסם ב"את". הקשר בין הפרעת קשב לאלימות נשען לא פעם על תפיסות שגויות, בזמן שילדים שמסומנים כ"בעייתיים" מתמודדים עם קשיי ויסות, רגישות ותסכול מצטבר. ד"ר שירלי הרשקו מפרקת 3 מיתוסים ואת האמת המדעית שמאחוריהם פורסם ב28.4.26 ב"את" בשיח הציבורי הפרעת קשב נקשרת לא פעם לאימפולסיביות וחוסר שליטה. התרגלנו לראות בדמיוננו ילדים קופצניים, מתבגרים חסרי גבולות או מבוגרים שמתפרצים בזעם. הדימויים האלו חוזרים על עצמם ומחזקים תפיסה חברתית שגויה שמי שיש לו הפרעת קשב הוא בהכרח אדם אלים יותר. אלא

פורסם ב"הארץ". האזנה למוזיקה אהובה שיפרה ביצועים במשימות קשב מתמשך לצד עלייה בערנות, אך במשימות מורכבות נרשמה ירידה. מתי היא מסייעת ומתי היא פוגעת, ואיך לעבוד איתה בלי לאבד ריכוז? פורסם ב20.4.26 ב"הארץ" רבים משתמשים במוזיקה באופן אינטואיטיבי כדי להתרכז. למשל מרכיבים אוזניות בזמן עבודה, מפעילים פלייליסט בזמן למידה, או בוחרים מנגינה שקטה כדי להיכנס לקצב. אבל השאלה אם מוזיקה באמת משפרת קשב, או רק יוצרת תחושה נעימה יותר, מעסיקה חוקרים כבר שנים. בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך ש

published in the "Jerusalem Post" The best shopping recommendations for religious Israelis. published on april 13 2026 in the "Jerusalem Post" Late diagnosis: ADHD is not only for children, and it does not disappear in adulthood Dr. Shirley Hershko, a senior expert in ADHD, diagnostician, researcher, and lecturer, emphasizes that the perception that this is only a childhood disorder is far from reality. According to her, ADHD is a congenital neurological condition that accomp

פורסם ב"הארץ". מחקרים מראים כי המוח אינו מתאפס בין משימות, וכי שאריות קוגניטיביות המצטברות עם כל מעבר פוגעות בריכוז, מפרקות את רצף החשיבה ומקשות על התעמקות במשימה. חמישה כלים לשיפור המונו־טאסקינג פורסם ב13.4.26 ב"הארץ" הבעיה המרכזית של הקשב האנושי אינה רק עומס המשימות, אלא עצם המעבר ביניהן. בניגוד לאינטואיציה, המוח לא "מנקה שולחן" בין משימות, אלא ממשיך לשאת שאריות קוגניטיביות מהפעולה הקודמת — תופעה המכונה שאריות קשב (Attention Residue). המשמעות היא שגם כשאנחנו כבר בתוך משימה

פורסם ב"וואלה". מרגישים שאתם לא מצליחים להתרכז בלמידה למרות ש"חזרנו לשגרה"? מחקר חדש חושף איך מתניעים מחדש את הלמידה ואיך חוזרים ללמוד בתקופה הזו אחרי מה שעברנו פורסם ב13.4.26 באתר "וואלה" הורים ומורים רבים מדווחים על ילדים שפשוט "איבדו את זה". הם לא מרוכזים בשיעורים, קיים חוסר שקט בכיתה, קושי לסיים שיעורי בית ובהייה במסכים. ולא רק אצל הילדים, אלא גם אצל הבוגרים יותר, הסטודנטים. מחקר בינלאומי שפורסם לאחרונה, מציג אסטרטגיות מדעיות לשיקום הלמידה לאחר טראומה המונית. המלחמה והש

פורסם ב"הארץ". מחקר שעקב אחר דפוסי קשב במשך 20 שנה מצא שהזמן הממוצע שאנשים נשארים ממוקדים במשימה אחת ירד ב-70 אחוז, וכל הסחת דעת גוזלת כ-23 דקות להתאוששות. חמישה כלים לצמצום הנזק הקוגניטיבי והנפשי פורסם ב18.3.26 ב"הארץ" בתחילת שנות ה־2000 אדם ממוצע היה מסוגל להישאר מרוכז במשימה אחת במשך כשתי דקות וחצי. כיום עומד הנתון על 47 שניות בלבד . זהו אחד הממצאים הבולטים מסקירה רחבה שעקב אחר שינויים בדפוסי הקשב האנושי לאורך 20 שנה. סקירה שפורסמה בתחילת 2026 מציגה תמונה רחבה של ירידה בי

פורסם ב"הארץ". מחקר מצא כי גם כאשר אנשים לא השתמשו בטלפון הנייד, עצם הופעת ההתראה האטה את זמן התגובה שלהם במשימה. איך יוצרים "מסננת קשב" בין התרעות נחוצות לעומס ההתראות הרגיל? פורסם ב11.03.2026 ב"הארץ בשבועות שבהם אזעקות קוטעות שוב ושוב את הלילה ואת היום, קשה להתעלם מצליל חד שמופיע לפתע. גם אחרי שהשקט חוזר והעבודה מתחדשת, רבים מגלים שהרצף המחשבתי נשבר בקלות: הקריאה נקטעת, הכתיבה מתעכבת, ומשימות פשוטות נמשכות יותר זמן מהרגיל. התופעה הזו לא קשורה רק למצב הביטחוני עצמו אלא גם לא

פורסם ב"הארץ". מחקרים מגלים שקשב מתמשך אינו מצב קבוע אלא מחזור עדין בין מיקוד להרפיה — וכשהסביבה הדיגיטלית מונעת מהמוח להתחדש, השחיקה מצטברת בשקט גם אצל אנשים שנראים מתפקדים לגמרי פורסם ב26.2.26 ב"הארץ" בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים על עייפות שאינה חולפת לאחר שינה, חופשה או סוף שבוע. אנשים מתפקדים– עובדים, הורים וסטודנטים –מתארים ירידה הדרגתית ביכולת להתרכז, לזכור, להחליט ולשמור על רצף מחשבתי, גם כשהם לא סובלים ממחלות או מהפרעות מאובחנות. התחושה הזו מזינה את הרושם שלפיו "לכו

פורסם ב"וואלה". השבוע האחרון בו אין לימודים ויש לא מעט חוסר מעש הוא שבוע קשה עבור כל הילדים - אבל אצל ילדי הקשב מדובר במצב שעלול לערער איזון נוירולוגי ורגשי פורסם ב4.3.26 ב"וואלה" כאשר מדברים על ילדים עם הפרעת קשב, חשוב להבין שהמוח שלהם הרבה יותר תלוי בסביבה מאשר על בקרה פנימית. לכן שגרה עבורם אינה רק עניין ארגוני, היא מערכת ויסות. כלומר חוסר מעש והיעדר מסגרת אינם "רק שעמום", אלא מצב שעלול לערער איזון נוירולוגי ורגשי. מה קורה לילד עם הפרעת קשב כשאין שגרה? 1. עלייה בעוררות פני

פורסם ב"הארץ". דווקא ברגעי השקט שאחרי מצבי חירום, רבים מדווחים על קשיי ריכוז ובעיות זיכרון - תוצאה של מוח דרוך שמתקשה להנמיך את הווליום. זה הזמן להוריד את רף ציפיות התפקוד המושלם ולהיאחז בשלושה עקרונות פשוטים פורסם ב3.3.26 ב"הארץ" בימים האחרונים, המציאות הישראלית מתנהלת במעברים חדים בין קיצון לקיצון: אזעקה, ריצה למרחב מוגן, דופק מואץ, ואז חזרה פתאומית למצב דמוי-שגרה. בעוד החוץ מנסה לשמור כל העת על פסאדה של "נורמליות" יחסית, המוח לא תמיד מיישר קו עם השאיפה לתפקד כרגיל. עבור רב

פורסם ב"הארץ". מחקרים מראים שבתקופות של אי ודאות מתמשכת הקשב מגויס שוב ושוב לניסיון לחזות מה יקרה - גם כשאין שום הסחות מסביב. חמישה כלים שיעזרו למוח ליצור איים של ודאות ולחזור למיקוד פורסם ב18.2.26 ב"הארץ" בשנים האחרונות ישנן יותר ויותר עדויות לכך שהקושי להתרכז לא נובע רק מהסחות חיצוניות כמו טלפונים, רעש או ריבוי משימות, אלא שישנה ירידה כללית ביכולת המיקוד בתקופות של אי ודאות מתמשכת. כלומר, גם כאשר אנחנו יושבים מול מסך שקט או בחדר עבודה סגור, המוח לא פנוי, משום שבעולם רווי חד

פורסם ב"הארץ". הסטנדרט התרבותי מציב רף תפוקה גבוה ודורש מאיתנו ריכוז מעמיק לאורך זמן. אלא שמחקרים מראים כי הקשב יעיל יותר דווקא במחזורים קצרים של מיקוד והפוגה, ולא בניסיון להחזיק עומק מחשבתי רציף לאורך שעות פורסם ב11.2.26 ב"הארץ" בעידן שבו ספרים, פודקאסטים ומנהלים מדברים על "עבודה עמוקה" (Deep work) כעל תנאי להצלחה, מתגבשת מהמחקר המדעי והקליני תמונה אחרת. המוח האנושי אינו בנוי לשהות ממושכת בריכוז עמוק ורציף. גם אנשים ללא הפרעת קשב מתקשים להחזיק בעומק מחשבתי לאורך זמן, וכאשר ה

פורסם ב"ארץ". כשאנחנו מתקשים להתמיד במשימה, קל להסיק שמשהו אצלנו לא בסדר. אבל ריכוז אינו כישרון מולד אלא יכולת תלוית תנאים: הטלפון גונב קשב גם כשהוא כבוי, והסביבה מעצבת את הקוגניציה שלנו יותר ממה שחשבנו פורסם ב4.2.26 ב"ארץ" בשנים האחרונות גוברת התחושה שמשהו השתנה באופן שבו אנו מתרכזים. ואכן, מחקרים מצביעים על ירידה עקבית במשך הזמן הממוצע שבו אנחנו מצליחים להישאר ממוקדים במשימה, בעיקר מאז שהטלפון החכם הפך לנוכחות קבועה בחיינו. יותר ויותר אנשים מדווחים על קושי להתמיד, לזכור, לה