top of page
בלוג
חיפוש


קשב מרוסק בעידן הטיקטוק
פורסם ב"News1". איך לעבור את תקופת המבחנים בלי ריטלין? הכלים ההתנהגותיים והמחקריים שנועדו במקור לאנשי הקשב, הם היום גלגל ההצלה ההכרחי עבור כל תלמיד וסטודנט שרוצה להצליח בתקופה הזו! פורסם ב27.5.26 ב"News1" תקופת המבחנים תמיד הייתה אתגר, אבל נדמה שהשנה המשימה קשה מתמיד. הסטודנטים והתלמידים של היום מגיעים אל שולחן הלימודים עם מוח טיקטוק שעבר אילוף לצרוך תוכן במנות קצרות של חמש עשרה שניות, קצביות ומרצדות. וכעת, אותו מוח בדיוק נדרש לשבת במשך שעות מול טקסטים אקדמיים ארוכים, נוסחאות
לפני יומיים (2)זמן קריאה 2 דקות


הולכים לעיבוד: חוקרים זיהו מתי ילדים עם ADHD "נעלמים" באמצע משימה
פורסם ב"הארץ". מחקר מצא כי בזמן משימות ריכוז, אצל ילדי הקשב ממשיכה לפעול רשת מוחית הקשורה לשיטוט מחשבתי ולעיבוד פנימי. הממצאים עשויים להסביר מדוע הם מאבדים קשב גם ללא הסחות חיצוניות פורסם ב27.05.26 "הארץ" אחד הרגעים המתסכלים ביותר עבור הורים ומורים לילדים עם הפרעת קשב מתרחש כאשר הילד יושב מול המחברת, מביט בה, אולי אפילו אומר שהוא מקשיב, אך כעבור רגע מתברר שלא שמע דבר. הוא לא יודע על מה מדובר, לא הבין מה נדרש ממנו, ולעיתים כלל לא שם לב שחלפו כמה דקות. התופעה הזאת, המכונה נדידת
לפני 3 ימיםזמן קריאה 4 דקות


חלון להצלחה: הסוד המדעי לשדרוג הקשב והציונים בתקופת המבחנים
פורסם ב"וואלה". שני מחקרים חדשים ופורצי דרך מוכיחים שכל מה שחשבתם על לימודים למבחנים והסחות דעת הוא ממש לא נכון פורסם ב17.5.26 ב"וואלה" תקופת המבחנים מביאה איתה בדרך כלל הנחיה אחת ברורה: "תסגרו את עצמכם בחדר, בלי הסחות דעת ובלי להסתכל לצדדים". דורות של תלמידים וסטודנטים חונכו שהצצה מבעד לחלון בזמן למידה או בחינה היא סימן לחוסר ריכוז. אלא ששני מחקרים חדשים ופורצי דרך מוכיחים שדווקא המבט החוצה עשוי להיות המפתח שלכם לציון גבוה יותר. במשך שנים רבות, המדע הוכיח שוב ושוב שלסביבה טב
18 במאיזמן קריאה 3 דקות


מחקר חדש מצא: רשימות לא עובדות! הן רק מעמיסות על המוח
פורסם ב"הארץ". המוח מתעייף לא רק מעומס עבודה, אלא גם מהצורך המתמיד לתעדף משימות. מחקר חדש מראה כי עצם הניסיון לעשות סדר (רשימות) משאיר את מערכות הקשב במצב רציף של קבלת החלטות, עוד לפני שהעבודה עצמה מתחילה פורסם ב13.5.26 ב"הארץ" הדו"ח פתוח על המסך, המיילים כבר מוינו לפי דחיפות, רשימת המשימות מסודרת לפי סדר עדיפויות, אבל חלק גדול מהבוקר עובר דווקא על ניהול העבודה ולא על העבודה עצמה. משימה אחת נדחית כי אולי כדאי להתחיל באחרת, תיעדוף חדש מחליף את הקודם, עוד בדיקה קצרה של היומן, ע
14 במאיזמן קריאה 5 דקות


המיתוס של "סוללת הקשב": למה הריכוז לא באמת אוזל
פורסם ב"הארץ". מחקר חדש מגלה כי הירידה בריכוז אינה נובעת ממחסור באנרגיה, אלא משחיקה באסטרטגיה ובמוטיבציה. למה אנחנו מפרשים עייפות כחוסר יכולת, ואיך "חוק חמש הדקות" מוכיח כי הקשב גמיש הרבה יותר ממה שחשבנו? פורסם ב3.5.26 ב"הארץ" כולנו מכירים את הרגע הזה שבו יושבים מול משימה, מתחילים טוב, ואחרי כמה דקות הקשב נשחק. הראש נודד, הגוף מתעייף והריכוז נעלם. במשך שנים ההסבר המקובל היה שהקשב הוא כמו סוללה. ככל שמשתמשים בו יותר, הוא נגמר. אבל מחקר חדש מציע תמונה מורכבת ומעודדת יותר. ייתכן
4 במאיזמן קריאה 5 דקות


אלה הילדים שגדלים להיות אלימים? האמת שמאחורי הסטיגמה
פורסם ב"את". הקשר בין הפרעת קשב לאלימות נשען לא פעם על תפיסות שגויות, בזמן שילדים שמסומנים כ"בעייתיים" מתמודדים עם קשיי ויסות, רגישות ותסכול מצטבר. ד"ר שירלי הרשקו מפרקת 3 מיתוסים ואת האמת המדעית שמאחוריהם פורסם ב28.4.26 ב"את" בשיח הציבורי הפרעת קשב נקשרת לא פעם לאימפולסיביות וחוסר שליטה. התרגלנו לראות בדמיוננו ילדים קופצניים, מתבגרים חסרי גבולות או מבוגרים שמתפרצים בזעם. הדימויים האלו חוזרים על עצמם ומחזקים תפיסה חברתית שגויה שמי שיש לו הפרעת קשב הוא בהכרח אדם אלים יותר. אלא
28 באפר׳זמן קריאה 3 דקות


מחקרים מראים כי מוזיקה יכולה לשפר קשב אך גם להתחרות בו
פורסם ב"הארץ". האזנה למוזיקה אהובה שיפרה ביצועים במשימות קשב מתמשך לצד עלייה בערנות, אך במשימות מורכבות נרשמה ירידה. מתי היא מסייעת ומתי היא פוגעת, ואיך לעבוד איתה בלי לאבד ריכוז? פורסם ב20.4.26 ב"הארץ" רבים משתמשים במוזיקה באופן אינטואיטיבי כדי להתרכז. למשל מרכיבים אוזניות בזמן עבודה, מפעילים פלייליסט בזמן למידה, או בוחרים מנגינה שקטה כדי להיכנס לקצב. אבל השאלה אם מוזיקה באמת משפרת קשב, או רק יוצרת תחושה נעימה יותר, מעסיקה חוקרים כבר שנים. בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך ש
26 באפר׳זמן קריאה 4 דקות


Dr. Shirley Hershko explains: ADHD accompanies us throughout life
published in the "Jerusalem Post" The best shopping recommendations for religious Israelis. published on april 13 2026 in the "Jerusalem Post" Late diagnosis: ADHD is not only for children, and it does not disappear in adulthood Dr. Shirley Hershko, a senior expert in ADHD, diagnostician, researcher, and lecturer, emphasizes that the perception that this is only a childhood disorder is far from reality. According to her, ADHD is a congenital neurological condition that accomp
19 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


שאריות קשב: מעבר תכוף בין משימות פוגע ברצף הקוגניטיבי
פורסם ב"הארץ". מחקרים מראים כי המוח אינו מתאפס בין משימות, וכי שאריות קוגניטיביות המצטברות עם כל מעבר פוגעות בריכוז, מפרקות את רצף החשיבה ומקשות על התעמקות במשימה. חמישה כלים לשיפור המונו־טאסקינג פורסם ב13.4.26 ב"הארץ" הבעיה המרכזית של הקשב האנושי אינה רק עומס המשימות, אלא עצם המעבר ביניהן. בניגוד לאינטואיציה, המוח לא "מנקה שולחן" בין משימות, אלא ממשיך לשאת שאריות קוגניטיביות מהפעולה הקודמת — תופעה המכונה שאריות קשב (Attention Residue). המשמעות היא שגם כשאנחנו כבר בתוך משימה
16 באפר׳זמן קריאה 4 דקות


הילדים מתקשים לחזור לביה"ס? כך תעזרו להם בכמה פעולות פשוטות
פורסם ב"וואלה". מרגישים שאתם לא מצליחים להתרכז בלמידה למרות ש"חזרנו לשגרה"? מחקר חדש חושף איך מתניעים מחדש את הלמידה ואיך חוזרים ללמוד בתקופה הזו אחרי מה שעברנו פורסם ב13.4.26 באתר "וואלה" הורים ומורים רבים מדווחים על ילדים שפשוט "איבדו את זה". הם לא מרוכזים בשיעורים, קיים חוסר שקט בכיתה, קושי לסיים שיעורי בית ובהייה במסכים. ולא רק אצל הילדים, אלא גם אצל הבוגרים יותר, הסטודנטים. מחקר בינלאומי שפורסם לאחרונה, מציג אסטרטגיות מדעיות לשיקום הלמידה לאחר טראומה המונית. המלחמה והש
13 באפר׳זמן קריאה 3 דקות


47 שניות ברצף: כך התקצרה יכולת הריכוז שלנו ב-20 השנים האחרונות
פורסם ב"הארץ". מחקר שעקב אחר דפוסי קשב במשך 20 שנה מצא שהזמן הממוצע שאנשים נשארים ממוקדים במשימה אחת ירד ב-70 אחוז, וכל הסחת דעת גוזלת כ-23 דקות להתאוששות. חמישה כלים לצמצום הנזק הקוגניטיבי והנפשי פורסם ב18.3.26 ב"הארץ" בתחילת שנות ה־2000 אדם ממוצע היה מסוגל להישאר מרוכז במשימה אחת במשך כשתי דקות וחצי. כיום עומד הנתון על 47 שניות בלבד . זהו אחד הממצאים הבולטים מסקירה רחבה שעקב אחר שינויים בדפוסי הקשב האנושי לאורך 20 שנה. סקירה שפורסמה בתחילת 2026 מציגה תמונה רחבה של ירידה בי
19 במרץזמן קריאה 4 דקות


אזעקה למנגנון הקשב: גם התראות רגילות בטלפון הנייד מאיטות ביצועים
פורסם ב"הארץ". מחקר מצא כי גם כאשר אנשים לא השתמשו בטלפון הנייד, עצם הופעת ההתראה האטה את זמן התגובה שלהם במשימה. איך יוצרים "מסננת קשב" בין התרעות נחוצות לעומס ההתראות הרגיל? פורסם ב11.03.2026 ב"הארץ בשבועות שבהם אזעקות קוטעות שוב ושוב את הלילה ואת היום, קשה להתעלם מצליל חד שמופיע לפתע. גם אחרי שהשקט חוזר והעבודה מתחדשת, רבים מגלים שהרצף המחשבתי נשבר בקלות: הקריאה נקטעת, הכתיבה מתעכבת, ומשימות פשוטות נמשכות יותר זמן מהרגיל. התופעה הזו לא קשורה רק למצב הביטחוני עצמו אלא גם לא
12 במרץזמן קריאה 5 דקות


מתפקדים מבחוץ, שחוקים מבפנים? כנראה שאתם סובלים מעייפות קשבית
פורסם ב"הארץ". מחקרים מגלים שקשב מתמשך אינו מצב קבוע אלא מחזור עדין בין מיקוד להרפיה — וכשהסביבה הדיגיטלית מונעת מהמוח להתחדש, השחיקה מצטברת בשקט גם אצל אנשים שנראים מתפקדים לגמרי פורסם ב26.2.26 ב"הארץ" בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים על עייפות שאינה חולפת לאחר שינה, חופשה או סוף שבוע. אנשים מתפקדים– עובדים, הורים וסטודנטים –מתארים ירידה הדרגתית ביכולת להתרכז, לזכור, להחליט ולשמור על רצף מחשבתי, גם כשהם לא סובלים ממחלות או מהפרעות מאובחנות. התחושה הזו מזינה את הרושם שלפיו "לכו
9 במרץזמן קריאה 4 דקות


המוח מחפש שגרה: כך תעזרו לילדים עם הפרעת קשב לשמור על איזון
פורסם ב"וואלה". השבוע האחרון בו אין לימודים ויש לא מעט חוסר מעש הוא שבוע קשה עבור כל הילדים - אבל אצל ילדי הקשב מדובר במצב שעלול לערער איזון נוירולוגי ורגשי פורסם ב4.3.26 ב"וואלה" כאשר מדברים על ילדים עם הפרעת קשב, חשוב להבין שהמוח שלהם הרבה יותר תלוי בסביבה מאשר על בקרה פנימית. לכן שגרה עבורם אינה רק עניין ארגוני, היא מערכת ויסות. כלומר חוסר מעש והיעדר מסגרת אינם "רק שעמום", אלא מצב שעלול לערער איזון נוירולוגי ורגשי. מה קורה לילד עם הפרעת קשב כשאין שגרה? 1. עלייה בעוררות פני
4 במרץזמן קריאה 3 דקות
bottom of page

