top of page

טיפול בהפרעת קשב בלי תרופות: שלוש דרכים שנבדקו במחקר

24 בנוב׳ 2025
זמן קריאה 4 דקות

עודכן: 2 בנוב׳

פורסם ב"וואלה". פעילות גופנית, מיינדפולנס וטיפול קוגניטיבי התנהגותי נבדקו במחקרים על הפרעת קשב. מה נמצא בכל אחד מהם, ולמה אף אחד מהם לא מחליף טיפול תרופתי כשהוא נדרש.



נער כותב במחברת ליד ערימת ספרים בחדר המגורים

אם לכם או למישהו שיקר לכם יש הפרעת קשב, אתם מכירים את היומיום: קשה להתרכז, המחשבות רצות לכל הכיוונים, ודחפים קשה לעצור. תרופות הן הטיפול היעיל ביותר לתסמיני הליבה, אבל לא כולם רוצים או יכולים לקחת אותן, וגם מי שלוקח אותן מחפש לפעמים עוד כלים. ברשת יש הרבה הבטחות לטיפול טבעי בהפרעת קשב, ורוב מה שמוצע שם לא נבדק, או שנבדק ולא נמצא יעיל. בכתבה הזו אספתי שלוש דרכים שכן נבדקו במחקר, וכתבתי מה נמצא בכל אחת, גם איפה הממצאים עדיין חלשים.


1. ספורט ופעילות גופנית: מה המחקר מצא


נשמע פשוט מדי כדי להיות נכון? המחקרים מעודדים, אבל התמונה מורכבת יותר ממה שנהוג לחשוב. בסקירה של 22 ניסויים, שבהם המעריכים לא ידעו מי התאמן, נמצאה השפעה קטנה עד בינונית על תסמיני הקשב, והשפעה גדולה יותר על התפקודים הניהוליים, היכולות שעוזרות לתכנן, להתארגן ולעצור לפני תגובה. במחקרים באיכות הגבוהה ביותר ההשפעות היו קטנות ולא מובהקות.


איך זה עובד? ההנחה המקובלת היא שפעילות גופנית משפיעה על מערכת הדופמין והנוראדרנלין במוח, אותה מערכת שעליה פועלות התרופות. זו עדיין השערה, כי במחקרים על הפרעת קשב היא לא נמדדה ישירות. מה שכן נמצא הוא שפעילות גופנית מפחיתה חרדה ודיכאון, שמלווים לא פעם את הפרעת הקשב.


יותר ויותר מחקרים בשנים האחרונות מראים כי פעילות גופנית סדירה, בעיקר אירובית, אך גם פעילויות אחרות, תורמת לשיפור תפקודים נוירו קוגניטיביים אצל אנשים עם הפרעת קשב.


במחקר סקירה מקיף שפורסם השנה על מבוגרים עם הפרעת קשב, נמצא ש 9 מתוך 10 מהמחקרים שנבדקו בו דיווחו על שיפור משמעותי בשליטה בדחפים, קשב סלקטיבי וגמישות קוגניטיבית.


כמה ספורט צריך היא אולי השאלה הכי חשובה וגם התשובה שלה מבוססת במחקר: פעילות גופנית שמגיעה לפחות ל 50% מקצב הלב המקסימלי, למשך מספר שבועות הביאה לשיפור ניכר בתפקודים הניהוליים אצל מבוגרים עם הפרעת קשב.


בפועל, זה לא אומר שאתם חייבים להיות ספורטאים מקצועיים. אלא מדובר על פעילות אירובית סדירה שמאתגרת אתכם במתינות, שהנשימה בה מואצת, הלב דופק מהר יותר, אבל אתם עדיין יכולים לשוחח. הפעילות יכולה להיות הליכה מהירה, ריצה קלה, רכיבה על אופניים, שחייה ועוד.


2. מיינדפולנס: עוזר לחלק מהאנשים, כתוספת לטיפול


מיינדפולנס, או תרגול מודעות, הוא כלי שצובר תאוצה בטיפול בהפרעת קשב, ומסיבה טובה. הגישה הזו מלמדת להיות מודעים לרגע הנוכחי, לזהות הסחות דעת, ולעצור רגע לפני תגובה אוטומטית.


אנשים עם הפרעת קשב חווים לעיתים קרובות "סערה" מחשבתית: מחשבות קופצות, קושי להישאר ממוקדים, תגובות מהירות מדי. מיינדפולנס מאמן את המוח לעצור, לנשום, ולבחור את התגובה במקום להגיב אוטומטית.


בסקירות של מחקרים על מיינדפולנס נמצאה ירידה בתסמיני הקשב לפי שאלונים, וגם שיפור בוויסות הרגשי.


האמת המלאה: מיינדפולנס אינה תרופת פלא. המחקרים מראים שהיא משפרת מודעות פנימית, קשב, ולעיתים תפקוד, אך היא לא מחליפה טיפול עיקרי. כאשר מיינדפולנס הושוותה לטיפולים פעילים אחרים, ההשפעה הייתה מתונה יותר. כלומר, היא עובדת הכי טוב כטיפול משלים, לא כתחליף.


במטה אנליזה שפורסמה ב 2022 החוקרים אספו 22 מחקרים עם 1,237 משתתפים, בגיל 7 עד 65. התועלת הייתה גדולה יותר אצל מבוגרים, אבל רוב המחקרים היו קטנים, וכמעט בכולם המעריכים ידעו מי תרגל. בהצהרת הקונצנזוס העולמית נקבע שאין עדיין מספיק ראיות טובות כדי להמליץ על מיינדפולנס כטיפול בתסמיני הליבה.


3. טיפול קוגניטיבי התנהגותי: כלים מעשיים לארגון ולדחיינות


מבין הטיפולים הפסיכולוגיים למבוגרים עם הפרעת קשב, לטיפול קוגניטיבי התנהגותי שמותאם להפרעה יש הבסיס המחקרי הרחב ביותר. זה טיפול מעשי, שעובד על:


• תכנון וארגון משימות: איך לפרק משימות גדולות לקטנות.

• הפחתת דחיינות: למה דוחים משימות ואיך מתמודדים עם זה.

• ניהול זמן: כלים מעשיים לתכנון היום.

• שליטה בדחפים: איך לעצור לפני שמגיבים.


מטה אנליזה גדולה שפורסמה ב 2025 מצאה שאחרי 12 שבועות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, התסמינים של מבוגרים עם הפרעת קשב פחתו לפי הערכה של אנשי מקצוע. בדיווח של המטופלים עצמם השיפור לא היה מובהק. לפי הקונצנזוס האירופי, הטיפול עוזר גם בקושי הרגשי, בחרדה ובדיכאון שמלווים לא פעם את הפרעת הקשב, והוא עובד הכי טוב כתוספת לטיפול תרופתי.


בקורס ארגון הזמן שלי אני מלמדת את שיטת "רק רגע", שעובדת על אותם תחומים: רשימת משימות, חלוקה לתחומים, סדר עדיפויות וזמנים, והכנסה ליומן. במחקר שערכתי עם 29 סטודנטים עם הפרעת קשב נמצא שיפור באיכות החיים ובארגון הזמן, שנשמר גם חצי שנה אחרי.


ומה עם נוירופידבק ואומגה 3?


שני טיפולים שמוצעים הרבה ברשת נבדקו בהרחבה, והתוצאות מאכזבות. בנוירופידבק, מטה אנליזה של 38 ניסויים שפורסמה ב 2025 לא מצאה השפעה על התסמינים כשהמעריכים לא ידעו מי קיבל טיפול. באומגה 3, סקירת קוקרן מ 2023, שכללה 37 ניסויים, מצאה בוודאות גבוהה שאצל ילדים ובני נוער התוסף לא משפר את התסמינים. לפני שאתם משלמים על טיפול שמבטיח הרבה, תשאלו אם הוא נבדק בניסויים שבהם המעריכים לא ידעו מי קיבל אותו.


אז מה מתאים לכם?


פעילות גופנית ומיינדפולנס טובים לבריאות ולמצב הרוח, ואולי גם לתפקודים הניהוליים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי נותן כלים מעשיים לארגון, לזמן ולדחיינות. אף אחד מהם לא מחליף טיפול תרופתי כשהרופא ממליץ עליו, וכל אחד מהם יכול להיות חלק מתוכנית טיפול רחבה. אני נוהגת לומר שהתרופה עוזרת להתרכז, והטיפול ההתנהגותי מלמד מה עושים כשמרוכזים.


לפני כל שינוי בטיפול, תתייעצו עם הרופא או עם איש המקצוע שמכיר אתכם.




להמשך קריאה

חושבים שאולי יש לכם הפרעת קשב? כל הפרטים על אבחון הפרעת קשב למבוגרים

תגובות


המדריך להפרעת קשב, במתנה

 

כל מה שחשוב לדעת על הפרעת קשב, במקום אחד.
גרסה למבוגרים וגרסה להורים, בלחיצה אחת במייל.

שליחת הודעת וואטסאפ לד״ר שירלי הרשקו
bottom of page