האם גם זה קשור להפרעת קשב?

פורסם ב:

חשבתם שקשה לחיות עם הפרעת קשב? אתם לא לבד... וזה תרתי משמע!

נדיר המצב שהפרעת קשב מופיעה לבדה. למה הכוונה?

שלרוב תתווסף הפרעה אחת לפחות למי שאובחן עם הפרעת קשב. השכיחות ביניהן הן דיכאון, חרדה והתמכרות, והרשימה עוד ארוכה (ומפורטת בהמשך).

מחצית מהילדים עם הפרעת קשב סובלים מהפרעה נוספת, ורבע מהם משתיים נוספות (לפחות). אצל מבוגרים האחוזים עולים! כמעט כולם יסבלו מהפרעה נוספת (87%), ושני שליש מהם משתיים נוספות (לפחות...).

יש סיבה ששמה השני של הפרעת הקשב הוא: "הפרעת מטרייה", שכן היא חולשת על כל תחומי החיים (לימודים, עבודה, זוגיות, הורות ועוד), והיא גם מביאה איתה עוד קשיים בהם צריך לטפל, אחרת לא נראה הטבה במצב, ואף תהיה החמרה.

האם יש תחלואה נלווית להפרעת קשב?

ההפרעות הנלוות להפרעת קשב יכולות להיות גנטיות (קשורות לדופמין החסר), יכולות לנבוע מהפרעת הקשב עצמה, או מאורח החיים הלא בריא שמתפתח בעקבותיה.

הפרעת קשב לא מטופלת תעלה את הסיכון להפרעות נוספות. כאשר לא מתייחסים להפרעת הקשב מתפיסות שונות כמו: "אני לא לוקח ריטלין" (ישנם טיפולים נוספים!), "לכולם יש הפרעת קשב" (זו סטיגמה!), "זו בעיה של בית הספר" (הפרעת קשב לא באה לידי ביטוי רק בלימודים!), הילד "מסתדר" או צריך "להתחשל" בחיים, וכדומה - מעלים את הסיכון להפרעות מתחומים אחרים להתפתח.

כך למשל, ילד הסובל מקשיים בלימודים, יכול לפתח חרדה במבחנים, או דיכאון מהמציאות הבית ספרית, או הפרעת התנהגות כי אינו מסוגל לשבת בכיתה, או התמכרות לחומרים מרגיעים, או התחברות לעבריינים כדי להרגיש שייך, או אכילה אימפולסיבית שגורמת לסכרת והפרעות אכילה.

והרשימה עוד ארוכה. כן, ארוכה. וחשוב להיות מודעים לכך. בין אם בכדי לבדוק את הימצאותן של הפרעות נוספות, ובין אם לנסות ולמנוע את התפתחותן או החמרתן בהמשך.

התייחסות רק להפרעת קשב, ללא התייחסות להפרעות הנלוות, לא תאפשר טיפול מתאים. כך למשל, אם הותאם טיפול תרופתי להפרעת קשב, אך לא טופלה החרדה הנלווית, יכולים להתפתח טיקים. באופן כללי, חוסר טיפול בהפרעה מסוימת גורם ליותר דיכאון ושינויים במצבי הרוח.

בספרות המקצועית קוראים לזה: קומורבידיות (comorbidity) או תחלואה נלווית (הפרעות שנלוות). הכוונה למצב בו מתקיימות שתי הפרעות יחד בשכיחות גבוהה יותר. כלומר אם יש אחת מהן, הסיכויים לשנייה גבוהים יותר. המחקר בתחום רחב ביותר. אם בשנת 1986 התפרסמו רק 2 מחקרים בנושא, כעבור 7 שנים המספר עלה ל 243 מחקרים, וכיום ישנם אלפי מחקרים, כולל מאמרים הסוקרים מחקרים רבים יחדיו ומסכמים את תוצאותיהם (נקראים מטה-אנליזות).

יש לכם אסטמה, אלרגיה או סכרת? ייתכן שהפרעת הקשב אשמה!

אז בואו נתחיל - מוכנים? זה לא יהיה קל לעכל, תרתי משמע, כי נתחיל בהשמנה והפרעות אכילה. מחקר בשבדיה שכלל 2.5 מיליון איש מצא שלאנשי הקשב יש פי 3 סיכון להשמנה. מטה-אנליזה שכללה 43 מחקרים עם יותר מ 700,000 נבדקים, מצאה כי אנשי קשב שאינם מטופלים תרופתית הם בעלי 50% יותר סיכון להיות במשקל יתר. וגם האחוזים בקרב הפרעות אכילה גבוהים יותר (בולימיה למשל: 12%).

צורך בסיסי ופיזי נוסף של בני האדם הוא שינה, וגם כאן האחוזים מפחידים. מאמר מטה-אנליזה שנערך לאחרונה ובדק 1126 מחקרים, מצא כי 75% מאנשי הקשב סובלים מבעיות שינה, כמו הירדמות מאוחרת, קימה במהלך הלילה, קושי להתעורר ושינה פחות איכותית. אז אל תכעסו על הילד שאתם לא ישנים בגללו, זו לא אשמתו (באופן כללי זו תפיסה שצריך לאמץ בקיומה של הפרעת קשב, אבל זה כבר לכתבה אחרת).

נעבור מהצרכים הפיזיים לנפשיים. 18.4% מילדי הקשב יחוו דיכאון עד גיל 18, בהשוואה לילדים ללא הפרעת קשב (רק 1.6%). בחצי מהמקרים ההקשר גנטי ובחצי השני הדיכאון נובע מהתסכול שנגרם מהפרעת הקשב. אצל מבוגרים האחוזים עולים ל 30-50%. לא רק דיכאון אלא גם אחוזי חרדה גבוהים, והם: 25-50%. הפרעה נוספת שלא גורמת לנו להרגיש יותר טוב ואינה נשלטת, היא OCD (התנהגות אובססיבית קומפולסיבית). 11.8% מהילדים הסובלים ממנה הם בעלי הפרעת קשב.

ואם כל זה לא מספיק, 40-60% מהילדים עם הפרעת קשב מאובחנים עם ODD (הפרעת התנהגות), ואפשר לראות זאת כבר בגיל הגן. 40-70% מהילדים על הקשת האוטיסטית סובלים גם מהפרעת קשב. קיים פי 10 סיכון לפתח הפרעה דו קוטבית. מטיקים סובלים 20-30% מהילדים עם הפרעת קשב (וזה לא תמיד בגלל התרופות - יש לבדוק זאת מול הרופא!).

מכירים מחלות אוטואימוניות? לאוכלוסיית הקשב קיים פי 2 סיכון לחלות בהן. מחקר שנערך על יותר מ-5 מיליון נבדקים, מצא סיכון גדול יותר לצליאק, קוליטיס, אקזמות ודלקת מפרקים. מחקר בשבדיה שכלל 1.5 מיליון אנשים, מצא שלאלו הסובלים מאסטמה יש 45% יותר סיכון להפרעת קשב. לגבי אלרגיות: 50%. בסכרת מסוג 1: 40%, כשבסכרת מסוג 2 האחוזים עולים. מחקר עם כמיליון וחצי משתתפים מצא שבקרב מבוגרים ישנו 70% יותר סיכון לאבחן הפרעת קשב אצל הסובלים מסכרת מסוג 2. מחקר נורבגי שנערך על כ-2.5 מיליון תושבים מצא שקיים 30% יותר סיכון לפסוריוזיס אצל גברים עם הפרעת קשב, ואצל נשים: 50%. באפילפסיה: פי 2.5 סיכון, במיגרנות: פי 4, במחלות מטאבוליות: פי 9, באטופיק דרמטיטיס: פי 2, בדלקת ריאות ויראלית: פי 5 ובלחץ דם: פי 2 יותר סיכון.

לסיכום:

· מחלות אוטואימוניות: פי 2

· דלקת ריאות ויראלית: פי 5

· מחלות מטאבוליות: פי 9

· אטופיק דרמטיטיס: פי 2

· מיגרנות: פי 4

· אסטמה: פי 1.4

· אלרגיות: פי 1.5

· סכרת 1: פי 1.4

· סכרת 2: פי 1.7

· פסוריוזיס: פי 1.5

· אפילפסיה: פי 2.5

· לחץ דם גבוה: פי 2

הפרעת קשב גורמת לאיכות חיים ירודה, כולל יותר תאונות ועבריינות

בואו נדבר על איכות החיים לצד כל זה. לא יפתיע אתכם שנמצאה איכות חיים ירודה. מחקר מטה-אנליזה מצא החמרה במיוחד בתפקוד הנפשי, החברתי והלימודי בגיל ההתבגרות. בבגרות התפקוד מחמיר ונוסף התחום הפיזי. מחקר מארה"ב שכלל כמעט עשרת אלפים ילדים, מצא פי 4 סיכון לבעיות נפשיות, התנהגותיות וחברתיות, פי 3 סיכון לבעיות בכיתה, ופי 8 סיכון לפגיעה בחיי הבית ופעילויות הפנאי. כמו כן נמצא קושי בוויסות הרגשי, בהתמודדות עם אירועי חיים מלחיצים, בפיתוח כישורים חברתיים, ופי 2.8 סיכון לבריונות. במחקר שנערך בארה"ב עם יותר מ 30,000 מבוגרים, נמצא כי קיים סיכון של פי 2 לנשירה. לקויות למידה ושפה קיימות ב 46% באוכלוסיית הקשב.

ונעלה רמה. מטה אנליזה מצאה כמעט פי 3 סיכון להתמכרות לסיגריות ופי 2 לאלכוהוליזם או התמכרות לסמים. מטה-אנליזה אחרת של 32 מחקרים עם יותר מ 4 מיליון משתתפים מצאה סיכון של 40-50% אחוז יותר לפגיעות גופניות בשוגג, ועבור אלו שלא בשוגג (התאבדויות): פי 4. עבור תאונות דרכים קיים פי 2 יותר סיכון, וכך גם עבור הרשעה בפשע, גם שם קיים פי 2 סיכון (פי 3 להיכלא), וזו הסיבה כי 70% מהאסירים הם בעלי הפרעת קשב.

לסיכום:

· בעיות נפשיות, התנהגותיות וחברתיות: פי 4

· פגיעה בחיי הבית ופעילויות הפנאי: פי 8

· בעיות בכיתה: פי 3

· בריונות: פי 2.8

· נשירה מלימודים: פי 2

· התמכרות לסיגריות: פי 3

· אלכוהוליזם: פי 2

· התאבדויות: פי 4

· הרשעה בפשע: פי 2

· כניסה לכלא: פי 3

והפתעה…

אנשי הקשב אפילו נמצאו כבעלי סיכון גבוה יותר להידבק בנגיף הקורונה! הסיכון שלהם להידבק גבוה ב 68%. היות והם סובלים יותר מאסטמה והשמנה, כמו גם בעלי נטייה לחומרים ממכרים כמו סיגריות, חומרת המחלה גבוהה יותר.

יש צד אופטימי בכל זה?

מחקרים רבים, ביניהם מחקר מטה-אנליזה, הראו שטיפול תרופתי מפחית את הסיכונים ומונע התפתחות הפרעות נלוות. כך למשל מפחית ב-30% סיכון לתאונות ולחומרים ממכרים וב-40% סיכון לדיכאון.

חשוב לעשות אבחנה מבדלת אצל רופא מומחה כדי לבדוק מה מהות הקשיים, ומשם להגדיר תוכנית טיפול מותאמת. למרות המודעות שעלתה, ישנם עדיין ילדים ומבוגרים שלא מאבחנים או מטפלים בהפרעת הקשב שלהם (במיוחד בנות). הסיבה לכך על פי נייר העמדה של האיגוד הפסיכיאטרי האירופי לשנת 2018 היא התסמינים המסווים, חוסר המודעות לנושא והשלכותיו, והימנעות מפנייה לסיוע רפואי.

כך למשל, מי שסובל מהפרעת קשב, אך מאובחן בטעות עם דיכאון, יקבל טיפול שלא מתאים לו, ולא יחול שיפור במצבו. ולהפך כמובן, הסובל מדיכאון ומטופל בריטלין לא ירגיש יותר טוב. טיקים למשל, יכולים להיווצר מלחץ וחרדה הנלווים להפרעת קשב, וכשנטפל בהפרעת הקשב יתכן ויפחתו. אך אם המקור הוא תסמונת טורט, הטיפול עשוי להיות אחר. לכן, חשוב להגיע לאבחון מקצועי אצל רופא מומחה בתחום, שיערוך בנוסף אבחנה מבדלת ויאתר את מקור הקשיים וההפרעות הנלוות במידה וקיימות, וכמובן יתאים טיפול מדויק.

השורה התחתונה

התחלואה הנלווית רבה ומשמעותית, אבל החדשות הטובות הן שכאשר מטפלים בהפרעת הקשב, הסיכון יורד משמעותית! המידע בכתבה אולי קצת מדכא, אבל חשוב להעלות את המודעות הן אצל אנשי הקשב והן אצל הורים, רופאים ומטפלים, שצריכים להיות ערניים לכך שהסובלים מהשמנה, אסטמה, קשיי שינה וכו' עשויים להיות בעלי הפרעת קשב (ולהפך). מה שחשוב הוא שאיתור מוקדם וטיפול מתאים משפרים את תסמיני הפרעת הקשב ועשויים למנוע התפתחות הפרעות נלוות.

לאבחון מוקדם שמצמצם סיכונים לחצו כאן.