מה קורה למוח של אנשי הקשב בזמן צום?
עשרים וחמש שעות בלי אוכל, בלי טלפון הנייד ובלי שום הסחות דעת, נשמעות כמו הדרך המושלמת להתנקות ולהירגע. אבל עבור אנשים עם הפרעות קשב, ההפסקה המוחלטת של הגירויים יחד עם צניחת הסוכר גורמים לאתגר נוירולוגי ורגשי.
יום הכיפורים הוא יום של שקט נדיר, התבוננות פנימית ועצירה מוחלטת של מרוץ החיים. עבור רוב הישראלים שבוחרים לצום, מדובר באתגר רוחני ופיזי לא פשוט, אבל עבור אלו שמתמודדים עם הפרעות קשב, יום הכיפורים מציב משוכה גבוהה ומורכבת הרבה יותר. השילוב של צום מאוכל ושתייה יחד עם היעדר מסכים וגירויים, יוצר סערה בתוך המוח ויכול להביא את מערכת העצבים לקצה גבול היכולת שלה.
למה הצום כל כך קשה לאנשי הקשב? המוח שלהם סובל באופן טבעי ממחסור בדופמין, אותו חומר כימי שאחראי על עוררות, על ריכוז ועל תחושת עונג ומוטיבציה. ביום יום, אנשי הקשב מפצים על החסר הזה בעזרת אינספור פעולות קטנות שמייצרות קפיצות דופמין מהירות ומשאירות אותם מתפקדים. הם גולשים ברשתות החברתיות, מנשנשים פחמימות וסוכרים, שותים המון קפה, או פשוט קופצים מדבר לדבר.
ביום הכיפורים, כל מקורות התדלוק החיצוניים האלו נחתכים בבת אחת. אין אוכל שמספק נחמה ואנרגיה למוח, אין קפאין שמעורר את המערכת, ואין מסכים שמספקים הסחת דעת מיידית. התוצאה הישירה היא צניחה מהירה ברמות הדופמין. הצניחה הזו מובילה לתחושת שעמום עמוקה שממש כואבת בגוף, לחוסר שקט פיזי קיצוני, לעצבנות מתפרצת ולערפל מחשבתי סמיך שמונע כל יכולת להתרכז.
הקושי מתעצם אפילו יותר עבור מי שבוחר להעביר את רוב היום בבית הכנסת. תפילות יום הכיפורים דורשות ישיבה ממושכת, ריכוז גבוה בטקסטים ארוכים ושמירה על קוד התנהגות שקט ומכובד. עבור מוח שזקוק לתנועה מתמדת כדי להישאר ערני ושנמצא כרגע במצב של חוסר תזונתי, הדרישה לשבת בשקט ולהתרכז היא כמעט בלתי אפשרית ומובילה פעמים רבות לתסכול עמוק ולתחושת כישלון רוחני.
סוגיית הטיפול התרופתי היא אחת השאלות הבוערות ביותר לקראת החג. מטופלים רבים תוהים אם נכון לקחת את הטיפול התרופתי שלהם בבוקר הצום כדי למנוע את הירידה התפקודית. מצד אחד, הכדור אכן מסייע לווסת את המערכת ויכול להפחית את חוסר השקט הגופני ואת האימפולסיביות. מצד שני, כדורים רבים דורשים שתייה או מדכאים את התיאבון בזמן שהם משפיעים. בנושא הזה, ההמלצה היא חד משמעית. אסור לקבל החלטות לבד או להסתמך על עצות ברשת. חובה להתייעץ מראש עם הרופא המטפל כדי לקבל החלטה בטוחה המותאמת אישית למצב הרפואי המדויק שלכם.
עוגנים שיעזרו לשרוד
אז איך בכל זאת עוברים את 25 השעות האלו בלי לטפס על הקירות או לריב עם בני המשפחה? הנה כמה עוגנים שיעזרו לכם לשרוד את היום הזה בשלום:
• הכנה מוקדמת והדרגתית: אל תגיעו לארוחה המפסקת כדי לחתוך בבת אחת את הקפאין והסוכר. התחילו להפחית כמויות בהדרגה אפילו שלושה ימים לפני החג, כדי למנוע כאבי ראש חזקים ותסמיני גמילה פיזיים שיתלבשו על חוסר השקט הטבעי שלכם ויחמירו אותו.
• תכננו תעסוקה: אל תשאירו את שעות היום פתוחות וחסרות תכנון, כי שעמום הוא האויב שלכם. הכינו מראש ספרי מתח, עיתונים חדשים, פאזלים מורכבים או משחקי קופסה שאפשר לשחק עם הילדים. המטרה היא לייצר רגעי עניין שמפרישים דופמין.
• תנועה מחוץ לבית: כשהגוף ידרוש תנועה, תנו לו אותה. צאו להליכות איטיות באוויר הפתוח ופגשו שכנים וחברים ברחוב. אינטראקציה חברתית ושיחות עומק עם אנשים אהובים הן אחת הדרכים הטובות והבריאות ביותר לייצר דופמין טבעי שיעזור לכם להעביר את הזמן.
• חמלה עצמית: קבלו מראש את העובדה שהיום הזה הולך להיות מאתגר וקשה. יהיו רגעים של קושי גדול ושל רצון עז לשבור את הכל. זכרו שזה לא מעיד על חולשת אופי או על חוסר אמונה, אלא על פיזיולוגיה שונה של המוח. גלו חמלה כלפי עצמכם.
יום הכיפורים דורש מאנשים עם הפרעות קשב לגייס כוחות נפשיים ופיזיים כפולים. אבל עם הבנה של המנגנון הביולוגי שלכם והיערכות מוקדמת, אפשר בהחלט לעבור את החג בצורה בטוחה ורגועה. צום קל וחתימה טובה!
לפניות בנוגע לאבחון לחצו כאן
תגובות