47 שניות ברצף: כך התקצרה יכולת הריכוז שלנו ב-20 השנים האחרונות
- drshirleyhershko
- לפני 15 שעות
- זמן קריאה 4 דקות
פורסם ב"הארץ". מחקר שעקב אחר דפוסי קשב במשך 20 שנה מצא שהזמן הממוצע שאנשים נשארים ממוקדים במשימה אחת ירד ב-70 אחוז, וכל הסחת דעת גוזלת כ-23 דקות להתאוששות. חמישה כלים לצמצום הנזק הקוגניטיבי והנפשי
בתחילת שנות ה־2000 אדם ממוצע היה מסוגל להישאר מרוכז במשימה אחת במשך כשתי דקות וחצי. כיום עומד הנתון על 47 שניות בלבד. זהו אחד הממצאים הבולטים מסקירה רחבה שעקב אחר שינויים בדפוסי הקשב האנושי לאורך 20 שנה. סקירה שפורסמה בתחילת 2026 מציגה תמונה רחבה של ירידה ביכולת הקשב בעידן הדיגיטלי, ומרכזת שורה של ממצאים שנצברו בשנים האחרונות, בהם גם מחקר ממושך שבחן דפוסי קשב מאז 2004.
היכולת להישאר מרוכזים במשימה אחת הולכת ופוחתת בעשורים האחרונים, בין היתר על רקע שימוש גובר בטכנולוגיות דיגיטליות, ריבוי התראות וריבוי משימות במקביל. סמארטפונים, רשתות חברתיות והתראות מיידיות אינם רק משנים את הרגלי העבודה, אלא גם את האופן שבו אנשים חושבים, מעבדים מידע ומתמקדים.
חוקרים טוענים כי אנו מצויים במעין "ניסוי עולמי" על הקוגניציה האנושית: מיליארדי אנשים נחשפים מדי יום לסביבה דיגיטלית שמושכת את תשומת לבם ללא הפסקה, ומעצבת מחדש את דפוסי הריכוז שלהם, לעיתים מבלי שיהיו מודעים לכך.
התוצאה היא קושי גובר לשמור על ריכוז לאורך זמן בעבודה, בלימודים ובחיים האישיים. אנשים מתקשים לסיים ספר, לצפות בסרט מבלי להציץ בטלפון, ולנהל שיחה עד סופה מבלי שעיניהם נמשכות למסך.
הזמן הממוצע שאנשים נשארים על מסך אחד לפני שהם עוברים למשימה אחרת ירד באופן משמעותי: מכ־2.5 דקות בשנת 2004 לכ־47 שניות בלבד כיום
23 דקות להתאוששות
אחד הממצאים המרכזיים שעליהם נשענת הסקירה מגיע מאותו מחקר, שמצא כי הזמן הממוצע שאנשים נשארים על מסך אחד לפני שהם עוברים למשימה אחרת ירד באופן משמעותי: מכ־2.5 דקות ב-2004, לכ־75 שניות ב-2012, ולכ־47 שניות בלבד כיום. חשוב להדגיש כי הנתון אינו מודד את יכולת הקשב המרבית של האדם, אלא את משך הזמן שאנשים נשארים בפועל ממוקדים לפני שהם עוברים לדבר אחר בסביבה דיגיטלית.
לא פחות מדאיג הוא משך ההתאוששות מהפרעה. מחקרים מצאו כי לאחר הסחה ממשימה, נדרשות בממוצע 23 דקות ו־15 שניות כדי לחזור לרמת הריכוז הקודמת. בדרך כלל אנשים אינם חוזרים מיד למשימה המקורית, אלא מבצעים שתיים או שלוש פעולות אחרות לפני כן, והפרעות חוזרות גורמות לעלייה במתח נפשי, בתסכול ובעומס קוגניטיבי.
הנתונים של Microsoft מ-2025, הנכללים גם הם בסקירה, ממחישים עד כמה ההפרעות הפכו לחלק בלתי נפרד מיום העבודה: עובדים מקבלים התראה חדשה, אימייל, הודעה או הזמנה לפגישה, בממוצע כל שתי דקות, כ־275 פעמים ביום עבודה. בממוצע מדובר בכ־117 אימיילים וכ־153 הודעות בצ'אט הארגוני מדי יום. כתוצאה מכך עובדים רבים מדווחים כי עבודתם מפוצלת ומבולגנת, וקשה להם לבצע עבודה רציפה ומעמיקה.
לצד הנתונים הללו, הסקירה גם מפריכה מיתוס נפוץ שלפיו לבני אדם יש קשב של שמונה שניות בלבד, קצר מזה של דג זהב. בדיקה מעמיקה העלתה כי הנתון אינו מבוסס על מחקר מדעי, אלא על נתון שהופיע בדו"ח שיווקי ונפוץ ברשת.
ירידת הקשב משפיעה לא רק על התפוקה המקצועית אלא גם על הבריאות הנפשית. היא גורמת לעלייה בלחץ ובתסכול, לעומס קוגניטיבי גבוה יותר, לתחושת עומס בעבודה ולשחיקה
יעילים פחות, שחוקים יותר
למרות שאנשים משתמשים במחשבים ובטלפונים במשך שעות רבות ביום, זמן העבודה היעיל קטן בהרבה. לפי דו"ח State of Teams של חברת Atlassian, עובדים רבים מבלים רק כשעתיים ו-48 דקות ביום בעבודה פרודוקטיבית באמת. שאר הזמן מתבזבז על פעולות כמו מעבר בין אפליקציות, בדיקת הודעות, חיפוש מידע ופגישות מיותרות.
מחקר של חברת Asana מצא כי רק כ-25 אחוז מזמן העבודה מוקדש לעבודה מקצועית אמיתית. לעומת זאת, כ-60 אחוז מהזמן מוקדש לפעולות ניהוליות כמו מיילים, תיאומים, פגישות, חיפוש מסמכים ועדכוני סטטוס, מה שמכונה work about work. מצב זה מפחית את היכולת של עובדים לבצע עבודה עמוקה ויצירתית.
מחקר שפורסם ב-Harvard Business Review מצא כי עובדים עוברים בין אפליקציות ואתרים כ-1,200 פעמים ביום. כל מעבר כזה דורש מהמוח זמן להסתגל מחדש למשימה, ולכן מצטבר זמן רב שמתבזבז רק על ההסתגלות בין פעולות שונות.
ירידת הקשב משפיעה לא רק על התפוקה המקצועית אלא גם על הבריאות הנפשית. היא גורמת לעלייה בלחץ ובתסכול, לעומס קוגניטיבי גבוה יותר, לתחושת עומס בעבודה ולשחיקה. כאשר אנשים נדרשים להחליף משימות שוב ושוב, המוח צריך לבנות מחדש את תהליך החשיבה עבור כל משימה - פעולה שצורכת משאבים מנטליים ומעייפת את המוח.
הבעיה היא לא רק משמעת אישית, אלא גם מבנית וסביבתית. הסביבה הדיגיטלית עצמה נבנתה כך שתמשוך תשומת לב באופן מתמיד: אלגוריתמים, התראות וממשקים מעוצבים במיוחד כדי לגרום למשתמשים לחזור למסך שוב ושוב.
בעידן שבו תשומת הלב הפכה למשאב נדיר, היכולת לעבוד בריכוז עמוק נעשית נדירה יותר, אך גם חשובה יותר מבחינה כלכלית ומקצועית. לכן ארגונים ואנשים צריכים לחשוב מחדש על הדרך שבה הם עובדים עם מידע וטכנולוגיה. הפתרון אינו רק להפעיל כוח רצון חזק יותר, אלא לעצב מערכות עבודה וסביבות עבודה שמפחיתות הסחות ומאפשרות לאנשים לשמור על ריכוז.
שימוש במספר גדול של מערכות ואפליקציות עלול להגביר הסחות דעת ומעברים בין משימות. ארגונים יכולים לשקול איחוד מערכות עבודה או הפחתת מספר הכלים שבהם משתמשים העובדים
עניין של קשב ארגוני
הירידה בקשב אינה בהכרח בלתי הפיכה, אך היא דורשת שינוי באופן שבו אנו משתמשים בטכנולוגיה. הנה חמישה כלים ארגוניים שכדאי ליישם במקומות עבודה:
צמצום התראות דיגיטליות מיותרות: ארגונים יכולים להגדיר מדיניות ברורה לגבי שימוש בהתראות במייל, בצ'אטים הארגוניים ובאפליקציות עבודה. הפחתת התראות שאינן דחופות יכולה לצמצם הפרעות ולאפשר לעובדים לשמור על ריכוז לאורך זמן.
יצירת זמני עבודה ללא הפרעות: מומלץ לקבוע במהלך יום העבודה חלונות זמן ייעודיים שבהם עובדים אינם נדרשים להגיב למיילים או להודעות. זמן כזה מאפשר לעובדים לבצע עבודה עמוקה ומורכבת ללא מעבר מתמיד בין משימות.
צמצום עומס הכלים הדיגיטליים: שימוש במספר גדול של מערכות ואפליקציות עלול להגביר הסחות דעת ומעברים בין משימות. ארגונים יכולים לשקול איחוד מערכות עבודה או הפחתת מספר הכלים שבהם משתמשים העובדים.
עיצוב סביבת עבודה שמעודדת ריכוז: ארגונים יכולים לעודד עבודה מרוכזת באמצעות תכנון נכון של סביבת העבודה — אזורי עבודה שקטים, הפחתת פגישות לא הכרחיות והגדרת כללים ברורים לתקשורת בתוך הצוותים.
פיתוח מודעות ארגונית לניהול קשב: ארגונים יכולים להכשיר עובדים ומנהלים בניהול קשב ועבודה ממוקדת. הדרכות בנושא שימוש נכון בטכנולוגיה, ניהול זמן ועבודה עמוקה יכולות לשפר את יכולת הריכוז ואת הפרודוקטיביות של הצוותים.
לפניות בנושא אבחונים יש ללחוץ כאן
תגובות