אחרי חמישה שבועות של עצב, פחד, אובדן, חוסר ודאות, והמון השלכות בכל תחומי החיים, האופטימיות מתקשה להרים את הראש. אולם, דווקא עכשיו, האופטימיות חשובה לנו יותר מתמיד בעורף, כדי לשמור על החוסן שלנו כחברה. אני מציעה דבר פשוט.
פורסם ב
במחקר הפוסט דוקטורט שלי בדקתי מה ההשפעה של אימון בארגון זמן על אנשים מבוגרים עם ובלי הפרעות קשב. ממצאי המחקר הראו שכל המשתתפים בו שיפרו את תפקודי הארגון והקשב שלהם והצליחו לשלב טוב יותר הרגלי ספורט ותזונה בריאים. הטכניקה ההתנהגותית הזו הוכחה מחקרית, היא מתאימה לכולם, ובמיוחד לבעלי הפרעת קשב.
מחקרים מצאו כי הטכניקה ההתנהגותית יכולה להעלות את איכות החיים, לשפר את הפרודוקטיביות שלנו, להרגיע ואפילו לשנות דפוסי חשיבה. הטכניקה הזו פשוטה וכל אחד יכול לעשות אותה ולהרוויח שיפור משמעותי באיכות החיים, שנשמרה גם לאחר סיום תהליך האימון והמשיכה לעלות גם חצי שנה אחרי.
אחד הכלים המשמעותיים שיכול לעזור ממש בתקופה זו: טבלת לוז משימות שבועי. טבלה כזו מפחיתה מחשבות נודדות וטורדניות, כמו "מתי אעשה את זה"? או "למה לקום בבוקר"?, היא מעניקה תחושת שליטה וודאות שאנחנו כל כך זקוקים להן כרגע. אני ממליצה שלאחר שתמלאו את הטבלה שימו אותה במקום בולט כמו על המקרר או על הארון, ותביטו בה במהלך היום כשחולפים לידה.
יש טבלה? יופי - עכשיו תתחילו למלא
1. מכניסים עוגנים:
נתחיל מלמלא דברים שבטוח צפויים להתרחש בשבוע הקרוב. כאלו שאנחנו יודעים שלא משנה מה נעשה, הם יקרו. אין צורך לחפש פעילויות ברומו של עולם, אלא להתמקד בדברים הבטוחים: ארוחה משפחתית, ישיבת צוות בעבודה, חוג של הילדים וכד'.
2. מוסיפים הרגלים:
אל העוגנים נוסיף גם הרגלים: פעולות שאנו רגילים לעשות בשגרת היום יום שלנו, או כאלה שהיינו רוצים להוסיף לשגרה, כמו: זמני שינה, ארוחות קבועות, התארגנות לעבודה, איסוף ילדים מבית ספר וכד'.
3. שבצו משימות:
גם כאן, אין צורך לחפש משימות ענק, אלא להתמקד במשימות קטנות וריאליות, זו לא תקופה לקפוץ גבוה מדי. מה גם שכל סימון V על משימה גורם לנו לתחושה טובה ואף מפריש דופמין במוח (הורמון האושר), כך שכדאי שיהיו לנו כמה שיותר משימות קטנות וספציפיות, כאלו שלוקחות לא יותר משעה גג שעתיים. משימה יכולה להיות כל דבר: לקנות מתנה ליומולדת של חברה, להכין עוגה לשכנים וכד'.
Comentarios