האם יש דבר כזה אבחון יתר של הפרעות קשב?

לפעמים נדמה שחצי מהילדים במדינה סובלים מהפרעת קשב, אך בפועל אין שום שינוי בשכיחות שלה באוכלוסייה בעשורים האחרונים. אז למה בכל זאת אנחנו שומעים עליה הרבה יותר מבעבר ועד כמה חשוב לאבחן אותה בזמן?

פורסם ב

"בכיתה של הילדה יש שלושה ילדים עם הפרעות קשב"

"הוא סופר היפראקטיבי, הוא לא מסוגל לשבת יותר מעשר דקות"

"הילד שלי מקבל תוספת זמן בבחינות כי יש לו הפרעת קשב"

"השכנה לקחה את הבן שלה לאבחון, האם גם לי כדאי?"

לפעמים נדמה שחצי מהילדים במדינה סובלים מהפרעת קשב וריכוז. איך קרה שהפרעה שבקושי שמענו עליה כשאנחנו היינו ילדים, הפכה לרווחת בקרב האוכלוסייה? ובכן, אולי תופתעו לגלות שהפדרציה העולמית של הפרעת קשב קבעה חד משמעית כי הפרעת קשב לא הפכה לשכיחה יותר בשלושת העשורים האחרונים. אז מה כן? הודות לעלייה במודעות בקרב אנשי המקצוע, יש יותר סיכוי שהפרעת הקשב תאובחן כיום מאשר בעשורים האחרונים. ואכן מחקרים מארה"ב ושבדיה מצביעים על כך.

הפרעת קשב מוכרת ולא מהיום. זו לא המצאה של שנות ה-2000 והיא לא נגרמת ממסכים, מתזונה לא בריאה או מחינוך לקוי. כבר לפני 250 שנה, בשנת 1775, נצפתה עדות רפואית ראשונית להפרעת הקשב שנכתבה על ידי הרופא הגרמני מלכיאור אדם וויקארד. הפרעת קשב היא גנטית ומחקרים מצביעים על גנים משותפים ועל הבדלים במבנה המוח. זוהי ההפרעה הנוירו-התפתחותית השכיחה ביותר, 5.9% ילדים ברחבי העולם מאובחנים בה. בישראל נמצאה שכיחות של 5%-9% של ילדי קשב.

מחקרים עדכניים מתריעים כי אם לא נתייחס להפרעת קשב ונטפל בה, זה יגרור השלכות קשות. במחקר רחב שבוצע בשבדיה, כלל כ-150 אלף משתתפים ופורסם ממש לאחרונה, נמצא כי הפרעת קשב שלא טופלה מעלה את הסיכון לתמותה פתאומית מסיבות לא טבעיות, כמו תאונות, פציעות, התמכרויות והתאבדויות. מתן טיפול תרופתי, כך מתברר, מפחית את הסיכון ב-19%. בהמשך לכך, טיפול נכון בהפרעת קשב הוכח כמפחית סיכונים שקיימים, לעיתים קרובות, בהפרעת קשב.

חשיבות האבחון

אנשים עם הפרעת קשב נמצאים בסיכון מוגבר לאיכות חיים נמוכה, הפרעות שימוש בסמים, פציעות בתאונה, תת הישגים חינוכיים, אבטלה, הימורים, הריון בגיל העשרה, קשיי חברה, עבריינות, התאבדות ומוות בטרם עת.

חשוב מאוד לאבחן הפרעת קשב על מנת להיות מודעים לקשיים ולסיכונים ולטפל בהם. כשעולה קושי, מומלץ לגשת לאיש מקצוע מומחה בתחום שיערוך אבחון מעמיק, מקיף ומדויק, וייתן אבחנה: האם קיימת הפרעת קשב או אולי המקור לקשיים הוא אחר? ונניח שכן, האם קיימות הפרעות נוספות נלוות שצריך להתייחס אליהן?

"האבחון מבוסס על קריטריונים שמוגדרים היטב"

כאשר האבחון נעשה על ידי קלינאי מורשה, האבחנה של הפרעת קשב מוגדרת היטב ותקפה בכל הגילים, גם בנוכחות הפרעות פסיכיאטריות אחרות, כך נקבע על ידי הפדרציה העולמית.

ההפרעה נחשבת לתקפה כיוון שאנשי מקצוע בקיאים בתחום במגוון מסגרות ותרבויות מסכימים על נוכחותה או היעדרה על בסיס קריטריונים שמוגדרים היטב, ובאמצעותם ניתן לנבא גם בעיות נוספות (כמו קשיי למידה) או סיכונים עתידיים (כמו התמכרויות).

אני פחות חוששת מאבחון יתר, אלא דווקא מאבחון חסר. קיימת נטייה כיום לחשוב ולהניח ש'כולנו סובלים מהפרעת קשב' בגלל המסכים שנכנסו לחיינו, העומס והלחץ, אולם לא כך הדבר. כאמור, שכיחותה של הפרעת הקשב לא השתנתה בעשורים האחרונים, וחשוב לאבחן ולטפל נכון. מספיק פספוס של ילד אחד עם הפרעת קשב, ויש כאן פגיעה משמעותית באיכות החיים שלו ושל סביבתו (הורים או בני זוג), וחבל.