זו לא את, זה הקשב שלך: ספר חדש של ד"ר שירלי הרשקו מנסה לשפוך אור על החיים לצד בן או בת זוג שמתמודדים עם הפרעת קשב
פורסם ב:
"בתחילת הקשר הזוגי שלנו, הייתי עורכת לבן זוגי מעין 'ניסוי שקוף'", מספרת ד"ר שירלי הרשקו. "הייתי מחכה לראות מתי הוא יזיז את הקופסא או החבילה שזרק באמצע החדר. זה אף פעם לא היה קורה, הוא אפילו לא ראה את זה. שנים צחקתי על זה שרק במעברי דירה הוא היה מסדר דברים, אבל רבנו על זה בלי סוף בשנים הראשונות".
הרשקו היא מומחית בכירה בתחום הפרעות הקשב, חוקרת, סופרת ומרצה באוניברסיטה העברית, וגם בת זוג מסורה לגבר המתמודד עם הפרעת קשב. לאחרונה הוציאה את הספר "זוגיות קשובה" אשר מיועד לזוגות שמתמודדים עם ההפרעה במישור הזוגי. "הספר נולד מתוך הקשר שלי עם איש קשב מזה 20 שנה", היא מספרת. "בתחילת הקשר שלנו, כשעוד לא הייתי מצוידת בכל הידע והכלים שיש לי היום, חווינו המון ריבים אל תוך הלילה שכיום אני יודעת שהיו מיותרים והיו יכולים להיחסך מאיתנו אם רק היינו יודעים מהי הפרעת קשב, מאיפה היא נובעת, למה היא גורמת ומה יכול לעזור". הספר מגולל סיפורים של 25 זוגות שהגיעו לקליניקה של הרשקו עקב קשיים ואתגרים שהציבה ההפרעה לזוגיותם. דרכם, היא סוללת את הדרך להבנה עמוקה של הפרעת הקשב בחיי הזוגיות, והפוטנציאל ההרסני שלה – אבל גם אופטימית לגבי לתמודדות. "ראיתי איך אבחון או פגישת ייעוץ אחת משנה את הקשר ורציתי להעביר את המסר הלאה, שגם אחרי 15 שנה, העיניים יכולות לנצוץ, והריבים יכולים להיפתר".
לצד הסיפורים האמיתיים מהקליניקה, נחתם כל פרק בספר עם נתונים ממחקרים עולמיים על השפעת הפרעת הקשב בהיהטים שונים. בין היתר, ההשפעה על הסקס, על מדד הדכאון והחרדה, על ההתנהלות הטכנית בבית ועוד. לדבריה, זוגיות שכוללת הפרעת קשב עלולה לגרום לתחושות תסכול, כעס, בדידות, עייפות ושחיקה יותר מהממוצע, וטיפול נכון עם התייחסות ממוקדת הפרעת קשב הוא בגדר 'משנה חיים' – ויכול גם להציל את הזוגיות.
על מה רבים זוגות שלאחד או שניהם יש הפרעת קשב?
"המון זוגות רבים על סדר וארגון ולא סתם, זה הרי אחד התסמינים השכיחים בהפרעה. מאוד קשה להם לארגן מלכתחילה, וגם לשמור על הסדר זו משימה. חוויתי בעצמי את מה שאני רואה בקליניקה, ואני יודעת שמעבר לטיפול המתבקש בהפרעה עצמה, הרי שלנושא הסדר יש פתרון: לקחת עזרה מבחוץ. זה חוסך המון ריבים ומוריד מהעומס וצריך להתייחס לזה כחלק מההוצאות בכלכליות שיוצרת הפרעת קשב. בסיכומו של דבר, זה יותר זול מלהתגרש ואולי אפילו יותר זול מללכת לייעוץ זוגי קבוע".
הרשקו מספרת שנושא נוסף שמהווה קרקע פוריה למריבות הוא שכחה. "לרוב האישה לא מבינה למה הבעל לא מקשיב, הוא לא מתייחס למה שהיא אמרה, לא זוכר מה היא ביקשה להביא – ואז הפרשנות המיידית היא שלא אכפת לו. אבל זה נובע מתסמיני קשב וברגע שיודעות את זה, פחות נעלבות".
זה נשמע קצת סטריאוטיפי מגדרית. מה עם נשים שמתמודדות עם ההפרעה?
"חשוב להגיד בהקשר הזה שהפרעת קשב אצל נשים מתבטאת אחרת ולכן לא מאובחנת תמיד במהרה. נשים כאלה מאופיינות כמעופפות יותר, מוסחות דעת באופן תמידי ופחות בעלות תכונות היפראקטיביות ואגרסיביות כמו האפיון בקרב גברים. אחד המצבים העצובים הנפוצים הוא שנשים עם הפרעות קשב מאובחנות דווקא כסובלות מדיכאון קליני, ואז מקבלות טיפול נוגד דיכאון, שכמובן לא עוזר".
הרשקו מוסיפה: "יש פרק בספר שהוא אחד המרתקים, בו מסופר על אישה שפחדה להביא ילדים לעולם מתוך חווייתה האישית: כשהיא מנסה להכין חביתה, העולם סביבה קורס. היא שוכחת מצרכים, לא מכבה את האש וכל גירוי שפוגש אותה בזמן ההכנה כמו העציץ המיובש בפינה מושך את תשומת הלב ומשכיח ממנה את משימת החביתה. זה מראה לנו כמה לנשים עם הפרעות קשב קשה להסתדר עם הפעולות היומיומיות והמשימות הכי בסיסיות שהן צריכות ורוצות. שבימינו עדיין מצופה מאישה להחזיק את הבית, הילדים ועל הדרך גם מקום עבודה מסודר – העומס הזה גורם לקריסה ולתחושה של 'אני לא מספיק טובה, ולא כמו השכנה שלי או החברה עם טבלאות האקסל'. בסופו של יום זה מביא לחשש מההורות עצמה, וגם לאחר הכניסה להורות, יש לקושי תמידי של תחזוק".
אז מה עושים?
"מודעות, קודם כל. להבין איך התסמינים שלה מתבטאים, להבין שזה לא שלא אכפת לו, ואז הכלים להתמודדות מגיעים בצורה טבעית יותר – ואפשר להסתכל אחרת על בן או בת הזוג, עם חמלה והבנה. חשו בלהגיד שאמנם הספר מתמקד בקשיים ומציג אסטרטגיות התמודדות אבל כדאי לדעתשיש גם המון 'מתנות' בהפרעת קשב: בני זוג עם הפרעת קשב הם יותר יצירתיים, ספונטניים, זורמים עם ראש פתוח ודמיון פורה והקשר איתם בעל פוטנציאל להיות ייחודי ונפלא".