"אפשר לקבל קצת שקט בבית הזה?" כשהקשב מתחרה בעומס הגירויים בסלון

פורסם ב"הארץ". ילדים משחקים, שכנים קודחים ואינספור הסחות מכל כיוון הופכים את הבית למרחב שמכביד על הריכוז גם אצל מי שאין לו הפרעת קשב. איך שומרים על מיקוד כשהסביבה הביתית רחוקה מלהיות אופטימלית?

פורסם ב"הארץ" ב 3.12.25

"אני עובדת מהבית כבר שנתיים, ובכל פעם שהילדים חוזרים מבית הספר אני מרגישה שהראש שלי מתפצל. גם אם אני רק צריכה לסיים מייל אחד הרעש חותך לי את הרצף", כותבת יעל (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), בקבוצת הפייסבוק "אנשי הקשב".

"אנחנו גרים בבניין ישן, ובערבים השכנים מעלינו גוררים רהיטים בלי סוף. למדתי לעבוד עם אוזניות, אבל לפעמים זה מרגיש כאילו הרעש עוקב אחריי", משתף רונן.

"בעלי עובד בזום מהמטבח ואני מהחדר. כל אחד צריך שקט, אבל הבית לא תמיד יודע להתמודד עם שתי מערכות עבודה במקביל. מצאתי את עצמי מחפשת פינה שכנראה שלא קיימת", מתארת גם דניאלה באותה הקבוצה.

שגרת החיים הביתית של השנים האחרונות הפכה את המרחב הפרטי למורכב יותר. עבודה מהבית, למידה מרחוק וגידול ילדים בתוך אותו חלל הפכו את הבית לשדה רווי גירויים. רבים מוצאים את עצמם נאבקים לא רק במשימות היומיום, אלא במאמץ המתמשך לייצר שקט פנימי במרחב הזה.

הממצאים הראו כי אימהות הדגישו יותר את הפער ואת הקונפליקט בין תחום העבודה לתחום המשפחה, בעוד שאבות עם ילדים נטו לדווח על יתרונות, כגון חיבור רגשי טוב יותר

אימהות שומעות יותר

במחקר שבדק יותר מאלף עובדים מהבית, שפורסם בכתב העת PLOS ONE ב־2023, נמצא כי רעש בבית בזמן העבודה מהבית מעלה את תחושת העצבנות ופוגע בעבודה. ככל שהעובדים דיווחו על רמות גבוהות יותר של הסחות דעת סביבתיות, כמו רעש טלוויזיה או ילדים, כך גבר חוסר הנוחות שלהם וירדה תפוקת העבודה. בנוסף, עצבנות זו ניבאה רמות נמוכות יותר של סיפוק ומוטיבציה בעבודה.

מחקר נוסף, שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology ב־2022, בדק 283 עובדים מהבית שהתבקשו לרשום אסוציאציות למושג "עבודה מהבית" ולהעריך כל אסוציאציה כשלילית או חיובית. מחקר זה התמקד בהשפעת הילדים במשפחה ובמגדר על ההתמודדות בעבודה מהבית. הממצאים הראו כי אימהות הדגישו יותר את הפער ואת הקונפליקט בין תחום העבודה לתחום המשפחה, בעוד שאבות עם ילדים נטו לדווח על יתרונות, כגון חיבור רגשי טוב יותר, ופחות על קונפליקטים.

רבות מהאימהות ציינו שהצורך להשגיח על הילדים במהלך יום העבודה מקשה על הריכוז שלהן ויוצר לחץ נוסף. בסביבה ללא ילדים, נשים דיווחו על ריכוז טוב יותר בעבודה מהבית בהשוואה לעמדתן במשרד, ואילו גברים הרגישו יעילים יותר בפרויקטים עצמאיים. הממצאים מדגישים שעומס המשפחה והצורך באיזון תפקידים ביתיים מעלים לעיתים את העומס ואת קשיי הריכוז בעיקר אצל הורים, במיוחד נשים, שעבודתן מלווה בהפרעות סביבתיות המפרידות בין מטלות משפחה למטלות עבודה.

מחקר נוסף שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology ב־2022, בדק 464 משתתפים שענו באופן מקוון על שאלון בנוגע לחווייתם מסביבת הרעש בביתם. למעלה ממחצית מהנשאלים, 55 אחוז, דיווחו שהסביבה הצלילית בבית השפיעה לרעה על עבודתם מהבית. רעשים חודרניים כמו רעש רחוב, טלוויזיה ושיחות ילדים גרמו לתחושת אי נוחות ולהסחה משמעותית. רבים ציינו כי רעשים פתאומיים מפריעים לשיחות עבודה בזום ולמיקוד במשימות מורכבות, מה שמקשה על ההבנה והביצוע שלהן.

יותר מ־40 אחוז מהנשאלים דיווחו שבידוד הרעשים בביתם חלש או שאינו קיים כלל, כך שפעילויות של ילדים או רעשי שכנים חודרים ללא הפרעה לחלל העבודה. במחקר הודגש כי בית שקט ובעל בידוד אקוסטי טוב הוא תנאי אידיאלי ללמידה ולעבודה מהבית. רבים השיבו שניסו לעבוד בחדרים מרוחקים, למשל בסלון, כדי לצמצם את ההסחות.

המחקרים מצביעים על דפוס מוכר: רעשים יומיומיים בבית יוצרים עומס חושי שמקשה על מיקוד ועל רצף חשיבה, ומחייב חיפוש מתמיד אחר תנאים שמאפשרים עבודה וריכוז בתוך סביבה שאינה שקטה.

מי שמתקשה בסביבה רועשת, גם בלי אבחון של הפרעת קשב, חווה לעיתים שתי תופעות: התפצלות קשב, כלומר מעבר תכוף בין המשימה לגירויים החיצוניים, ועומס תחושתי, כלומר הצטברות של רעשים קטנים שמתגבשים לרעש פנימי

כישלון בסלון

המוח האנושי מחפש דפוסי פעולה צפויים. כשאנחנו מגיעים למשרד או לקמפוס, הוא מפעיל "מוד עבודה" הנבנה מרמזים סביבתיים כמו שולחן, תאורה ואנשים שמתעסקים בעבודה. בבית, לעומת זאת, הגבולות מיטשטשים. זהו מרחב שמסמן למערכת העצבים בעיקר מנוחה וביטחון, לא ריכוז חד.

כשמופיעים גירויים לא צפויים כמו דלתות נטרקות, צעדים במסדרון או ויכוחים בסלון, המוח מגיב במהירות ועובר למצב של עירנות מוגברת. גם אם איננו מודעים לכך, חלק מהקשב מוקצה לסריקת הסביבה: "מה קורה עכשיו?" "למה הילד קורא לי?" "האם השכנים ימשיכו לקדוח?"

מי שמתקשה בסביבה רועשת, גם בלי אבחון של הפרעת קשב, חווה לעיתים שתי תופעות: התפצלות קשב, כלומר מעבר תכוף בין המשימה לגירויים החיצוניים, ועומס תחושתי, כלומר הצטברות של רעשים קטנים שמתגבשים לרעש פנימי.

רעש ביתי הוא לא רק עניין של אקוסטיקה אלא גם של יחסים. ילדים שרצים בין החדרים, שיחות טלפון של בני זוג או פעילויות של שכנים בשעות הערב מתקיימים בתוך רשת של דינמיקות חברתיות. בבתים רבים כל אחד זקוק לשקט, אבל לכל אחד גם יש את החיים שלו: הילד צריך לשחק, לבן הזוג יש פגישה דחופה, השכנה מנגנת בפסנתר בדיוק בשעה שבה רציתם לכתוב דו"ח או לישון שנ"צ.

האתגר אינו רק לבקש שקט, אלא לנהל שיח של תיאום ציפיות. שאלות מועילות יכולות להיות: באילו שעות לכל אחד יש צורך חיוני בשקט? האם אפשר להגדיר זמני שקט, למשל בין 14:00 ל־16:00? האם הילדים יכולים להבין את חשיבות הזמן השקט באמצעות שיחה ולא רק הערות?. כשמנהלים את השיח באופן שקוף, גם ילד קטן יכול להבין ש"עכשיו אמא בזום" או "עכשיו אבא צריך חצי שעה לסיים משהו".

שלח לי שקט: איך להתמודד עם עומס הגירויים?

המוח מושפע לא רק מעוצמת הרעש אלא גם מהיכולת לחזות אותו. רעש בלתי צפוי, כמו צעצועים שמתפזרים ליד שולחן העבודה, משבש את המערכת יותר מרעש עקבי שהמוח כבר התרגל אליו. גם בלי שיפוץ או מעבר דירה, יש פעולות קטנות שיכולות לשנות את התמונה: המטרה אינה ליצור שקט מוחלט, אלא להפחית את כמות הגירויים שהמוח צריך לסנן.

🎧 בחירת מיקום העבודה: לא רק הרעש משפיע, אלא גם כיוון הישיבה. כשאנחנו יושבים עם הגב למוקד התנועה, המוח חש פחות מאוים.

🎧 רעש לבן או אוזניות: אפליקציה פשוטה של רעש אחיד מפחיתה את רעשי הרקע ומסייעת להיכנס לריכוז.

🎧 מחיצה זמנית: מחיצה מתקפלת בין פינת המשחק לפינת העבודה לא מונעת רעש אבל מפחיתה גירויים חזותיים.

🎧 סידור עומסים בבית: לפעמים שינוי קטן, כמו הוצאת צעצוע מרעיש מהסלון או העברת המחשב לחדר צדדי, יוצר הבדל משמעותי.

אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שתמיד נצליח להתרכז בבית, בכל שעה ובכל תנאי. בפועל, גם לאדם עם יכולות קשב טובות יש חלונות ריכוז שנפתחים ונסגרים. תכנון מקדים, מודעות לשעות העמוסות בבית ויכולת להתגמש מסייעים להימנע מהתסכול שמגיע כשמנסים "להכריח" ריכוז במקום שלא תומך בו.

לכן כדאי להתאים מראש את סוג המשימה לרמת הרעש הצפויה: כשידוע שהילדים בבית עדיף לבצע משימות תפעוליות או מיילים; כשבן הזוג בפגישה מומלץ לדחות משימות יצירתיות; וכשצפויה עבודת שיפוץ של השכנים ייתכן שכדאי לעבור לספרייה או לבית קפה.

הבית המודרני כבר אינו רק מרחב פרטי; הוא גם גן ילדים, משרד הייטק, חדר טיפולים ומרכז תקשורת משפחתי. בתוך כל זה, הרצון למצוא פינה של שקט הוא אנושי לחלוטין. כשמבינים את המנגנונים הפסיכולוגיים ואת הכלים הסביבתיים הקטנים שיכולים להפחית עומס, מתברר שאפשר לייצר אי של ריכוז גם בתוך ים של רעשים. שקט מוחלט אולי אינו אפשרי, אבל יצירת שקט פנימי היא מיומנות שניתן לפתח והיא עושה את ההבדל בין מאבק יומיומי לבין תחושת שליטה שמאפשרת לחשוב, ליצור ולהיות נוכחים.

לפרטים על אבחון הפרעת קשב לחצו כאן