פורסם ב 7.8.24 ב"הארץ". אם לרוב ההורים קשה לג'נגל בחופש הגדול, להורים עם הפרעת קשב קשה הרבה יותר. הדופמין, הורמון המוטיבציה החסר, מסביר את האתגר המוגבר. כך תיערכו לכאוס הגדול בהתאם.
נטע (שם בדוי, כמו כל השמות המופיעים בכתבה), אם לילד בבית ספר יסודי, שכחה לשלוח עם הילד לקייטנה את הציוד הנדרש למרות תזכורות חוזרות. התופעה חזרה על עצמה עם פריטים שונים לאורך כל השבוע הראשון. דניאל, אב לשלושה, הגיע באיחור ליום טיול מתוכנן, וגרם לקבוצה שלמה להמתין באוטובוס. רונה שכחה כבר כמה פעמים לאסוף את בתה בזמן מהקייטנה, ובכך עיכבה את המדריכים וגרמה לבתה מבוכה רבה.
מה משותף לכל ההורים הללו? הם מתמודדים עם הפרעת קשב - מצב שמציב בפניהם אתגרים משמעותיים, במיוחד בתקופת החופש הגדול. בעוד שילדים עם הפרעת קשב זוכים לתשומת לב רבה, ההורים המתמודדים עם אותה הפרעה נותרים לעיתים קרובות מחוץ לתמונה, למרות שהם אלה האחראים על ניהול המערכת המשפחתית המורכבת ובתוכה לדאוג לארוחות, להסעות, לבילויים ולמטלות הבית וליחסים עם בני או בת הזוג ועם הילדים.
לא רק מבוגרים עם הפרעת קשב סובלים ממנה, אלא גם הסביבה הקרובה. כי כשהם שוכחים להביא את מה שביקשו מהם או כשהם לא מודעים לכל הבלגן שהם מייצרים סביבם, זה משפיע גם על הילדים ובני הזוג שלהם
לא רק בעיה של ילדים
עד לפני כ-15 שנה, הפרעת קשב נתפשה בעיקר כבעיה של ילדים. ההנחה הייתה שעם סיום בית הספר והצורך לשבת במשך זמן רב בכיתה, התסמינים נעלמים. היום יודעים שהתסמינים מוצאים את דרכם גם לפעולות מחוץ לבית הספר, לא פחות חשוב: כחמישה אחוזים מהמבוגרים באוכלוסייה העולמית סובלים מהפרעת קשב, כאשר רק כמחצית מהם מאובחנים.
ההשלכות של הפרעת קשב אצל מבוגרים משפיעות לא רק עליהם, אלא גם על סביבתם הקרובה. שכחנות, קושי בהתחלה וסיום של משימות, וחוסר מודעות לבלגן שהם יוצרים, משפיעים על ילדיהם ובני זוגם, ולעיתים קרובות מובילים לתסכול ומרירות. רבים מהסובלים מהפרעת קשב מניחים בטעות ש"כולם ככה", כאשר למעשה, הקשיים שלהם משמעותיים בהרבה מאלו של האדם הממוצע.
להורים עם הפרעת קשב קשה יותר לתכנן דברים, לשמור על סדר וארגון, לעשות בקרה ולשמור על ויסות רגשי. הסיבה לך טמונה באונה הפרונטלית שאחראית על התפקודים הניהוליים, שבהפרעת קשב היא גם קטנה יותר וגם מתפקדת פחות
הבסיס הנוירולוגי: מה עובר בראש של ההורה?
יום טיפוסי של הורים עם הפרעת קשב מתחיל בקושי לקום מהמיטה, לרוב בשל בעיות שינה הכוללות גם קשיי הרדמות. לאחר שקמו, הם מתקשים להתחיל משימות, נוטים לדחות אותן, ואם כבר התחילו - מתקשים לסיימן. הם מוסחים בקלות, קופצים מנושא לנושא, ולעיתים קרובות שוכחים מה התכוונו לעשות.
יכול להיות שהם עושים הרבה דברים לאורך היום, אבל לא בהכרח מה שחשוב או מה שתוכנן. הבית עשוי להיות מבולגן, וחפצים חשובים כמו משקפיים או ארנק "נעלמים" תדיר. הרגלי האכילה לא מסודרים, והם עשויים לשכוח לאכול או לאכול יתר על המידה. הקשב לילדים או לבן הזוג לקוי, והם נוטים להתפרץ או לדבר באופן אסוציאטיבי. בנוסף, הם חווים תנודות במצב הרוח ונוטים יותר לדיכאון ולחץ.
החופש הגדול מציב אתגרים ייחודיים בפני הורים עם הפרעת קשב: קשה יותר לתכנן דברים, לשמור על סדר וארגון, לעשות בקרה ולשמור על ויסות רגשי בתוך כל המערך. הסיבה לכך נעוצה במבנה המוח שלהם: האונה הפרונטלית, האחראית על תפקודים ניהוליים, קטנה יותר ומתפקדת פחות טוב. בנוסף, רמות הדופמין - הורמון המוטיבציה - נמוכות יותר, מה שהופך כל פעולה למאמץ גדול יותר, ואת התסכול לזמין ותכוף יותר.
בתקופות של חוסר שגרה וחוסר ודאות, כמו החופש הגדול (שבקיץ הזה מתלווה לו מלחמה ואיומים ביטחוניים דרמטיים), נדרשים יותר תפקודים ניהוליים ומוטיבציה. ההורים צריכים לארגן קייטנות, פעילויות מיוחדות, סידורי שמרטפות, ביקורים אצל סבא וסבתא, ולדאוג לציוד הנדרש - כל זאת תוך כדי עבודה ושמירה על סדר בבית. עבור הורים עם הפרעת קשב, זהו אתגר משמעותי במיוחד.
המוח הקדמי שבנוי אחרת בהפרעת קשב הוא זה שאחראי גם לבלגן בבית. אותו אזור אחראי על תכנון וביצוע פעולות הקשורות לסדר וארגון, והוא עובד פחות טוב, ואם צריך לשלב גם עבודה תוך כדי, זה קשה יותר
דופמין, אתה חסר
במרכז ההפרעה עומד כאמור הדופמין, הורמון חיוני המשפיע על מוטיבציה, ריכוז ותחושת סיפוק. במוחם של אנשים עם הפרעת קשב, רמות הדופמין נמוכות יותר. הדופמין הוא מעין "סטרטר" במוח, המניע אותנו לפעולה. כשהוא בחסר, כל פעולה דורשת מאמץ רב יותר וגורמת לתסכול מוגבר.
החוסר בדופמין מסביר את הקושי בהתחלת משימות, בהערכת זמן נכונה, ובשמירה על קשב לאורך זמן. הוא גם אחראי לחיפוש מתמיד אחר גירויים חדשים, מה שמסביר את הנטייה להסחת דעת קלה ואת הקושי בדחיית סיפוקים.
כך למשל, הפרעת קשב פוגעת בתפקודי הזיכרון. הורים עם הפרעת קשב עשויים לזכור פרטיםן קטנים ולא חשובים, אבל לא את הציוד שעליהם לשלוח עם הילד לקייטנה. הפרעת קשב גורמת גם לאימפולסיביות, וכך יוצא שהם עושים דברים בלי לחשוב, או אומרים דברים בלי כוונה או בלי טקט ואחר כך חשים אשמה. אותו הורמון עשוי לגרום לקושי להקשיב למשך יותר מרבע שעה, ומגביר את הסחת הדעת מהסביבה ("הנה חתול!") או ממחשבות פנימיות.
הדופמין הוא גם הורמון המוטיבציה או ההנעה, וכשהוא בחסר קשה להם להתחיל משימות, וגם אם כן פצחו בהן - להעריך כמה זמן ייקח להם לסיימן. בגלל הקושי בתפישת הזמן, חמש דקות יכולות להיתפס כמו שעה, והזמן טס או נמרח בלי יכולת לשלוט עליו.
המוח הקדמי שבנוי אחרת בהפרעת קשב הוא זה שאחראי גם לבלגן בבית. אותו אזור אחראי על תכנון וביצוע פעולות הקשורות לסדר וארגון, והוא עובד פחות טוב. אולי לרוב ההורים קשה בחודשי החופש הגדול, אבל למי שסובלים מהפרעת קשב קשה יותר, משום שחוסר הוויסות שהיא גורמת לו, גורם גם לחוסר בוויסות רגשי ולצורך ביותר חיזוקים וביותר דברים מהרגע להירגע (קושי לחכות). ואם צריך לשלב גם עבודה תוך כדי, זה קשה יותר, כי עד שהם כבר נכנסים למצב של היפר-פוקוס בעבודה (מצב של ריכוז יתר המאפיין את הפרעת הקשב במצבים מסוימים), הם מתקשים לעזוב ולעבור לטיפול בילדים או בבית.
הפרעת הקשב היא מוחית, וגם מאופיינת בספר האבחנות הפסיכיאטרי (ה-DSM) עם תסמינים כמו דחיינות, שכחנות, אובדן חפצים, קושי להתחיל ולסיים פעולה, טעויות של חוסר תשומת לב ונוספות. כלומר, מי שסובלים ממנה לא עושים את כל אלה "בכוונה" וזהו אינו חוסר אחריות או חוסר אכפתיות מצדם, אלא קושי אמיתי ואורגני ביכולת לווסת ולמקד את הקשב ולבצע תפקודים ניהוליים.
חשוב להדגיש: התנהגויות אלו אינן נובעות מחוסר אחריות או אכפתיות, אלא מקושי אמיתי ואורגני בוויסות ומיקוד הקשב ובביצוע תפקודים ניהוליים.
לו"ז לבלת"ם
מה יכול לעזור כדי בכל זאת לנהל את שגרת היום הוורסטילית שמציב החופש הגדול? להיערך ולתכנן. הנה כמה עצות למיקוד התקופה המאתגרת הזו:
📌 תכננו סדר יום לחופש. עשו זאת ביחד עם בני הזוג, עם הילדים או יחד כמשפחה. חשוב לעשות זאת לפני שמתחיל השבוע כדי להגיע מוכנים, כי ברגע שאנחנו בתוך הסיטואציה עצמה כבר קשה יותר לקבל החלטות ואז פועלים יותר באימפולסיביות ובחוסר ארגון.
📌 ציינו מה הולך לקרות ברמה החודשית והיומית. הכניסו ללו"ז פעילויות מיוחדות, אך גם את השגרה היומית. מומלץ לעשות זאת ברזולוציה כמה שיותר קטנה שתניע אתכם לפעולה, ממש לפי ימים ושעות, ולא כרשימה, כי היא הרבה פחות ברורה ומחייבת, אלא ממש כיומן).
📌 אזנו בין הצרכים של כולם. כשאתם עושים זאת, התחשבו בכלל בני הבית והכניסו גם דברים שחשובים לכם (עבודה, בית, פנאי).
📌 שבצו הרגלי בריאות בלו"ז. אל תשכחו הרגלים כמו ספורט, תזונה ושינה, שנוטים להידרדר עוד יותר בזמן של חופשה.
📌 עדכנו את התכנון במידת הצורך. בכל ערב או תחילת שבוע, הסתכלו מה עומד לקרות והכינו את האנשים או את הדברים בהתאם. אם הדברים לא קורים כמו שתכננתם ויש בלת"מים, הכל בסדר, פשוט שנו את התכנון בהתאם.
למרות האתגרים, עם תכנון נכון והבנה של הקשיים, הורים עם הפרעת קשב יכולים לנווט את החופש הגדול בהצלחה. המפתח הוא מודעות, תכנון מוקדם, וגמישות. הפרעת קשב אמנם מציבה אתגרים, אך היא אינה גזירת גורל. באמצעות הבנה, תמיכה ואסטרטגיות מתאימות, ניתן להתמודד עם האתגרים ולחוות חופשה משפחתית מוצלחת ומהנה.
Comments