top of page
חיפוש

שוב שכחתם איפה הנחתם את המפתח? יש לנו טריק

עודכן: 23 במאי 2022

פורסם ב:




כמה פעמים קורה לכם שאתם רוצים לצאת מהבית ולא מוצאים את המפתח? או שכבר יצאתם מהבית אבל לא זכרתם אם נעלתם את הדלת – ואז גם פגשתם מכר מהעבר הלא רחוק וכמובן שכחתם את שמו? למה זה קורה לנו ואיך אפשר לטפל בזה?


זיכרון הוא סיפור מתעתע והוא ללא ספק עולם בפני עצמו. מצד אחד, יש לנו זיכרונות מגיל צעיר שאנחנו מרגישים שהם לכאורה טריוויאליים וחסרי משמעות, ודווקא את אלו ה"גדולים" אנחנו נוטים לפעמים לשכוח. גם כשאנחנו מבוגרים יותר, קורה לנו יותר מדי פעמים שאנחנו שוכחים שמות של אנשים שנמצאים לנו ממש על "קצה הלשון" אבל המילה לא יוצאת החוצה.


לעומת זאת, יש אנשים שזוכרים בעל פה שירי פתיחה של סדרות עבר ואפילו מה הם לבשו לגן, אי-שם בשלהי האייטיז – והם מופתעים מחבריהם שאיבדו את כרטיס האשראי שלהם כבר ארבע פעמים רק בחודש האחרון. אז למה זה קורה לנו והאם יש דרך לעשות משהו עם אתגרי השכחה האלו באמצע היום?


הדבר נובע מכך שהמידע הזה לא חשוב למוח שלנו. בני האדם לא נועדו לזכור ולשייך שמות. אין זה טבע האדם, אלא מנהג שהתפתח במשך השנים. הסיבה טמונה במבנה מוח האדם והדרך שבה הוא מאחסן זיכרונות שקשורים לפיסות מידע אחרות, ואילו שמות, למשל, נחשבים גנריים וחסרי משמעות.


מה יעזור לנו לזכור?

במחקר שבו הפגישו אנשים עם אדם שאמר שקוראים לו 'בייקר', גילו שאותם אנשים שכחו מהר מאוד את שמו, אך כשאותו אדם אמר שהוא אופה ('בייקר' באנגלית) הם זכרו זאת לאורך זמ. מחקר זה הגה את התופעה שנקראת 'הפרדוקס של הבייקר והאופה' (the Baker-baker paradox), שממחישה את ההבחנה שעושה מוחנו בין שם פרטי, שהוא סתם מילה חסרת משמעות וכותרת שרירותית, לבין מידע שניתן לעשות לו קישור לזיכרון עבר, כמו מקצוע ('אופה' מתקשרת אוטומטית למאפייה, לחם, קימה מוקדמת).


טיפ: מידע שניתן לקשר למשהו אחר יישמר טוב יותר בזיכרון. אם המוח איננו יודע לקשר מידע חדש למידע רלוונטי שכבר קיים בזיכרון, כנראה אותו מידע ייעלם במהרה.


הקשב הוא רכיב משמעותי במיוחד

בתור מומחית להפרעות קשב אני יכולה להוסיף עוד דבר שמשפיע על הזיכרון שלנו: הקשב שאנו מפנים, אשר מתקשר גם לשכחה של חפצים. במקרים רבים אנחנו לא מפנים תשומת לב לגירוי, בין שהוא שם שנאמר לנו, או אותו חפץ שהנחנו במקום מסוים. כעבור זמן קצר מאוד כבר לא נזכור איך קוראים לאותו אדם שדיברנו איתו, או היכן שמנו את המפתחות.


מדוע יש אנשים עם זיכרון פנומנלי מגיל 4 ויש כאלו שלא זוכרים מה אכלו אתמול?


זה כמו כל יכולת שלנו. יש אנשים עם תפקודי זיכרון גבוהים, ויש פחות... בדיוק כמו – נניח – רמת אינטליגנציה, תפקודי קשב, יכולת מוטורית, או כל דבר אחר: אנחנו שונים זה מזה. כמו כן, יכול להיות שם משתנה מתערב רגשי. אולי מי שלא זוכר דברים מהילדות, לא בהכרח היה רוצה לזכור אותם? ונקודה נוספת טמונה בסוגי הזיכרון. למשל: זיכרון קצר, ארוך. יכול להיות לאדם זיכרון ארוך-טווח מעולה, אבל זיכרון קצר או זיכרון עבודה גרוע, וזה דבר שקורה הרבה בקרב אנשים עם הפרעות קשה.



איך אפשר לזכור טוב יותר שמות?

- תנו תשומת לב לאדם שמדבר איתכם, היו בריכוז מלא, הסתכל לו בעיניים והתעניינו בו.

- חזרו על השם שלו לעיתים קרובות. ואם אתם רוצים שיזכרו את השם שלכם – חזרו גם אתם עליו כמה פעמים בשיחה ("אמרתי לעצמי: שירלי, מה את עושה?").

- בניית אסוציאציות בראש כאמצעי זיכרון: חשבו על מילים דומות, חרוזים או חפצים שיזכירו לכם את השם שלו ("שירלי טמפל – השירלי שמולי אנרגטית כמוה...").

- בקשו מהאדם לאיית את שמו ודמיינו את האותיות מרחפות מעל ראשו.

- אם שכחת שם של אדם אחר, נסה להפגיש בינו לבין אדם חדש, כך שיתבקש להציג את עצמו בפניו שוב.


איך אפשר לזכור טוב יותר את המיקום של חפצים?

- הקדישו 8 שניות קשב לחפץ כשאתם מניחים אותו. אפילו ספרו בקול.

- הוסיפו אמירה בקול ("אני מניח/ה את הטלפון בשידה שליד המיטה שלי").

- שלבו בין ערוצי חישה שונים (הביטו בו, הרגישו אותו, שמעו אותו).

- תנו לחפצים מקום קבוע, ואז זה יהפוך להרגל, ולא תצטרכו לחשוב על מקומם (למשל: שידה בכניסה של הבית למפתחות).

- אם איבדתם חפץ, התחילו ללכת בבית ולנסות להיזכר מתי ראיתם אותו לאחרונה. ההקשר יעזור לכם למצוא אותו. אם למשל תיכנסו למטבח, ושם השארתם את הארנק, זה יגרום לכם להיזכר שהנחתם אותו על הטוסטר, כי ההקשר (המצב שבו החפץ נכנס לזיכרון) והשליפה (המצב שבו אתם רוצים לשלוף את המידע) זהים (שניהם מתבצעים במטבח).



איך מאמנים את הזיכרון?

תפקודי הזיכרון הם לא גזירת גורל. אפשר לאמן את הזיכרון! כל אחת מהדרכים הבאות עושה זאת:

א. ללמוד שפה חדשה או ענף ספורט חדש.

ב. להתאמן בזכירת מספרי טלפון או תעודות זהות.

ג. לאכול בריא, לשתות מים ולישון היטב.

ד. לתרגל מדיטציה או מיינדפולנס (קשיבות).

ה. לשחק משחקי מחשבה כמו טריוויה ותשבצים.

לסיכום, המוח שלנו איננו מתעניין בדברים שהם לכאורה חסרי משמעות, כמו שמות או מקומות שהנחנו בהם חפצים. לכן, כדי לזכור אותם, אנחנו צריכים לצקת להם אסוציאציה, קשב ועניין. אומנם זה לוקח עוד רגע מזמננו, אבל זה מונע רגעי מבוכה בהמשך...

109 צפיות0 תגובות
001-whatsapp.png
bottom of page