top of page
חיפוש

ראייה הוליסטית של הפרעת קשב עשויה לספר עוד הרבה דברים על בריאותנו

גוף מחקרי הולך ומצטבר מגלה כי הפרעת קשב אינה תופעה מבודדת כפי שאולי נהוג לחשוב עליה. אומנם מי שחווה אותה מרגיש את נוכחותה בכל היבט בחיים, אבל מתברר כי הקשר שלה לא רק חווייתי אלא ממש רפואי. אילו עוד גורמי סיכון נלווים אליה ומה אפשר לעשות לגביהם?


פורסם ב:






חשבתם שקשה לחיות עם הפרעת קשב? אתם לא לבד, תרתי משמע. נדיר המצב שהפרעת קשב מופיעה לבדה.

למה הכוונה?

מחקרים רבים מראים כי על פי רוב, למי שאובחן עם הפרעת קשב תתווסף הפרעה אחת לפחות. השכיחות ביניהן הן דיכאון, חרדה והתמכרות, אך הרשימה עוד ארוכה (ומפורטת בהמשך).

מחצית מהילדים עם הפרעת קשב סובלים מהפרעה נוספת, ורבע מהם – משתיים נוספות (לפחות). אצל מבוגרים האחוזים עולים: כמעט כולם יסבלו מהפרעה נוספת (87%), ושני שליש מהם – משתיים נוספות (לפחות).

יש סיבה ששמה השני של הפרעת הקשב הוא "הפרעת מטרייה", שכן היא חולשת על כל תחומי החיים (לימודים, עבודה, זוגיות, הורות ועוד), והיא גם מביאה איתה עוד קשיים שדורשים טיפול או תשומת לב, אחרת קשה לראות הטבה במצב, ותיתכן אף החמרה.



הפרעת קשב – לעצור התדרדרות בזמן


ההפרעות הנלוות להפרעת קשב מתמיינות בחלוקה גסה לשני סוגים: הראשון הוא מחלות גנטיות (קשורות לדופמין החסר), והשני הוא הפרעות שעשויות להתפתח מהפרעת הקשב עצמה או מאורח החיים הלא בריא שמאפיין אותה. כאשר לא מתייחסים להפרעת הקשב, למעשה מעלים את הסיכון להתפתחות או להחמרת הפרעות מתחומים אחרים.

כך למשל, ילד הסובל מקשיים בלימודים יכול לפתח חרדה ממבחנים, דיכאון מהמציאות הבית ספרית, הפרעת התנהגות כי אינו מסוגל לשבת בכיתה, התמכרות לחומרים מרגיעים, התחברות לעבריינים כדי להרגיש שייך, ו/או אכילה אימפולסיבית שגורמת לסוכרת או להפרעות אכילה. חשוב להיות מודעים לסיכונים. בין אם כדי לבחון את עצם קיומן של הפרעות נוספות, ובין אם לנסות ולמנוע את התפתחותן או את החמרתן בהמשך.

התייחסות רק להפרעת קשב, ללא התייחסות להפרעות הנלוות, לא תאפשר טיפול מתאים. כך למשל, אם הותאם טיפול תרופתי להפרעת קשב, אך לא טופלה החרדה הנלווית, יכולים להתפתח טיקים. באופן כללי, חוסר טיפול בהפרעה מסוימת גורם ליותר דיכאון ושינויים במצבי הרוח.



יש לכם אסטמה, אלרגיה או סוכרת? ייתכן שכדאי לבדוק גם הפרעת הקשב


הסוג הראשון הוא כאמור הפרעות שנמצאות בקורלציה גבוהה להפרעות קשב. בספרות המקצועית קוראים לזה קומורבידיות (comorbidity) או תחלואה נלווית (הפרעות שנלוות). הכוונה למצב שבו מתקיימות שתי הפרעות יחד בשכיחות גבוהה יותר. כלומר אם יש אחת מהן, הסיכויים לשנייה גבוהים יותר. המחקר בתחום רחב ביותר. אם בשנת 1986 התפרסמו רק 2 מחקרים בנושא, כעבור 7 שנים המספר עלה ל-243 מחקרים וכיום ישנם אלפי מחקרים, כולל מאמרים הסוקרים מחקרים רבים יחדיו ומסכמים את תוצאותיהם (מטה-אנליזות).

מכירים מחלות אוטואימוניות? לאוכלוסיית הקשב קיים פי 2 סיכון לחלות בהן. מחקר שנערך על יותר מ-5 מיליון נבדקים, מצא סיכון גדול יותר לצליאק, קוליטיס, אקזמות ודלקת מפרקים. מחקר בשבדיה שכלל 1.5 מיליון אנשים, מצא שלאלו הסובלים מאסטמה יש 45% יותר סיכון להפרעת קשב. לגבי אלרגיות: 50%. בסוכרת מסוג 1: 40%, כשבסוכרת מסוג 2 האחוזים עולים. מחקר עם כמיליון וחצי משתתפים מצא שבקרב מבוגרים עולה הסיכון לאבחנת הפרעת קשב אצל הסובלים מסוכרת מסוג 2 ב-70%. מחקר נורבגי שנערך על כ-2.5 מיליון תושבים מצא שקיים 30% יותר סיכון לפסוריאזיס אצל גברים עם הפרעת קשב, ואצל נשים: 50%. באפילפסיה: פי 2.5 סיכון, במיגרנות: פי 4, במחלות מטבוליות: פי 9, באטופיק דרמטיטיס: פי 2, בדלקת ריאות ויראלית: פי 5 ובלחץ דם: פי 2 יותר סיכון.


"החדשות הטובות הן שכאשר מטפלים בהפרעת הקשב, הסיכון יורד משמעותית. לשם כך חשוב להעלות את המודעות הן אצל אנשי הקשב והן אצל הורים, רופאים ומטפלים, שצריכים להיות ערניים לכך שהסובלים מהשמנה, אסטמה, קשיי שינה ויתר התופעות, עשויים להיות בעלי הפרעת קשב – ולהיפך".

בנוסף, 40-70% מהילדים על הקשת האוטיסטית סובלים גם מהפרעת קשב. קיים פי 10 סיכון לפתח הפרעה דו-קוטבית. מטיקים סובלים 20-30% מהילדים עם הפרעת קשב (וזה לא תמיד בגלל התרופות – יש לבדוק זאת מול הרופא).

התחלואה הנלווית רבה ומשמעותית וזה עשוי לדכדך, אבל החדשות הטובות הן שכאשר מטפלים בהפרעת הקשב, הסיכון יורד משמעותית. לשם כך חשוב להעלות את המודעות הן אצל אנשי הקשב והן אצל הורים, רופאים ומטפלים, שצריכים להיות ערניים לכך שהסובלים מהשמנה, אסטמה, קשיי שינה ויתר התופעות שתוארו, עשויים להיות בעלי הפרעת קשב – ולהיפך. מה שחשוב הוא שאיתור מוקדם וטיפול מתאים משפרים את תסמיני הפרעת הקשב ועשויים למנוע התפתחות הפרעות נלוות.



הפרעת קשב גורמת לאיכות חיים ירודה, כולל יותר תאונות ועבריינות


הסוג השני של ההפרעות הוא קשיים נלווים שיכולים להתפתח בגלל הפרעת הקשב (יכולים להיות קשורים גם גנטית), ובהם אפשר לטפל ולצמצם את הסיכון.

תחום שפחות ידוע בהקשר הזה הוא התזונה. מחקר בשבדיה שכלל 2.5 מיליון איש מצא שלאנשי הקשב יש פי 3 סיכון להשמנה. מטה-אנליזה שכללה 43 מחקרים עם יותר מ-700,000 נבדקים מצאה כי אנשי קשב שאינם מטופלים תרופתית הם בעלי 50% יותר סיכון להיות במשקל יתר. וגם האחוזים בקרב הפרעות אכילה גבוהים יותר (בולימיה למשל: 12%).

צורך בסיסי ופיזי נוסף של בני האדם הוא שינה, וגם כאן האחוזים עשויים להפחיד. מאמר מטה-אנליזה שנערך לאחרונה ובדק 1126 מחקרים, מצא כי 75% מאנשי הקשב סובלים מבעיות שינה, כמו הירדמות מאוחרת, קימה במהלך הלילה, קושי להתעורר ושינה פחות איכותית. אז אל תכעסו על הילד שאתם לא ישנים בגללו, זו לא אשמתו (באופן כללי זו תפיסה שצריך לאמץ בקיומה של הפרעת קשב, אבל זה כבר לכתבה אחרת).

נעבור מהצרכים הפיזיים לנפשיים. 18.4% מילדי הקשב יחוו דיכאון עד גיל 18, בהשוואה לילדים ללא הפרעת קשב (רק 1.6%). בחצי מהמקרים ההקשר גנטי ובחצי השני הדיכאון נובע מהתסכול שנגרם מהפרעת הקשב. אצל מבוגרים האחוזים עולים ל 30-50%. לא רק דיכאון אלא גם אחוזי חרדה גבוהים, והם: 25-50%. הפרעה נוספת שלא גורמת לנו להרגיש יותר טוב ואינה נשלטת היא OCD (התנהגות אובססיבית קומפולסיבית). 11.8% מהילדים הסובלים ממנה הם בעלי הפרעת קשב.


”למרות המודעות שעלתה, ישנם עדיין ילדים ומבוגרים שלא מאבחנים את הפרעת הקשב שלהם או מטפלים בה. הסיבה לכך על פי נייר העמדה של האיגוד הפסיכיאטרי האירופי לשנת 2018 היא התסמינים המסווים, חוסר המודעות לנושא והשלכותיו, והימנעות מפנייה לסיוע רפואי".

בואו נדבר על איכות החיים לצד כל זה. לא יפתיע אתכם שנמצאה איכות חיים ירודה. מחקר מטה-אנליזה מצא החמרה במיוחד בתפקוד הנפשי, החברתי והלימודי בגיל ההתבגרות. בבגרות התפקוד מחמיר ונוסף התחום הפיזי. מחקרמארה"ב שכלל כמעט עשרת אלפים ילדים מצא פי 4 סיכון לבעיות נפשיות, התנהגותיות וחברתיות, פי 3 סיכון לבעיות בכיתה, ופי 8 סיכון לפגיעה בחיי הבית ופעילויות הפנאי. כמו כן נמצא קושי בוויסות הרגשי, בהתמודדות עם אירועי חיים מלחיצים, בפיתוח כישורים חברתיים, ופי 2.8 סיכון להיות מושא לבריונות. במחקר שנערך בארה"ב עם יותר מ 30,000 מבוגרים, נמצא כי קיים סיכון של פי 2 לנשירה. לקויות למידה ובעיות ברכישת שפה קיימות ב-46% מאוכלוסיית הקשב.

ונעלה רמה. מטה אנליזה מצאה כמעט פי 3 סיכון להתמכרות לסיגריות ופי 2 לאלכוהוליזם או התמכרות לסמים. מטה-אנליזה אחרת של 32 מחקרים עם יותר מ-4 מיליון משתתפים מצאה סיכון של 40-50% אחוז יותר לפגיעות גופניות בשוגג, ועבור אלו שלא בשוגג (התאבדויות): פי 4. עבור תאונות דרכים קיים פי 2יותר סיכון, וכך גם עבור הרשעה בפשע, גם שם קיים פי 2 סיכון (פי 3 להיכלא), וזו הסיבה כי 70% מהאסירים הם בעלי הפרעת קשב.



יש צד אופטימי בכל זה?


מחקרים רבים, ביניהם מחקר מטה-אנליזה, הראו שטיפול תרופתי מפחית את הסיכונים ומונע התפתחות של הפרעות נלוות. כך למשל, נמצא שטיפול מפחית ב-30% סיכון לתאונות ולחומרים ממכרים וב-40% סיכון לדיכאון.

חשוב לעשות אבחנה מבדלת אצל רופא מומחה כדי לבדוק מה מהות הקשיים, ומשם להגדיר תוכנית טיפול מותאמת. למרות המודעות שעלתה, ישנם עדיין ילדים ומבוגרים שלא מאבחנים את הפרעת הקשב שלהם או מטפלים בה. הסיבה לכך על פי נייר העמדה של האיגוד הפסיכיאטרי האירופי לשנת 2018 היא התסמינים המסווים, חוסר המודעות לנושא והשלכותיו, והימנעות מפנייה לסיוע רפואי.


כך למשל, מי שסובל מהפרעת קשב, אך מאובחן בטעות עם דיכאון, יקבל טיפול שלא מתאים לו, ולא יחול שיפור במצבו. ולהיפך כמובן, הסובל מדיכאון ומטופל בריטלין לא ירגיש יותר טוב. טיקים למשל, יכולים להיווצר מלחץ וחרדה הנלווים להפרעת קשב, וכשנטפל בהפרעת הקשב ייתכן והם יפחתו. אך אם המקור הוא תסמונת טורט, הטיפול עשוי להיות אחר. לכן, חשוב להגיע לאבחון מקצועי אצל רופא מומחה בתחום, שיערוך בנוסף אבחנה מבדלת ויאתר את מקור הקשיים וההפרעות הנלוות במידה שאלו קיימות, וכמובן יתאים טיפול מדויק.

"הפרעת מטרייה" נקראת כך משום שהיא מכסה הכול, היא נוכחת בכל תחום בחיים. התייחסות הוליסטית לבעיה עשויה להניב לאנשי הקשב תועלת מצטברת ברבדים בחיים שאולי לא נראו קשורים עד כה.

234 צפיות0 תגובות
001-whatsapp.png
bottom of page