מחקר מקיף חושף: הפרעת קשב היא רק קצה הקרחון

פורסם ב"הארץ" ב 29.7.24. מטא-אנליזה של אלפי מחקרים מגלה כי 87% מהמבוגרים עם הפרעת קשב סובלים מבעיות נוספות כגון חרדה, דיכאון והפרעות אכילה. המומחים מדגישים: אבחון מוקדם וטיפול כוללני יכולים לשנות את התמונה.

פורסם ב

הפרעת קשב (ADHD), היא הפרעה נוירו-התפתחותית המאופיינת בקשיי ריכוז ולעתים גם בהיפראקטיביות ואימפולסיביות, ומשפיעה על חמישה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה. למרות שכיחותה הגבוהה, רבים עדיין אינם מודעים למלוא השלכותיה. לאורך השנים נעשו בתחום המוני מחקרים בנושאים כמו גנטיקה, טיפול, אבחון, תרופות, הבדלים מגדריים וקשיים בילדות ובבגרות. לצד אלה, נעשו בשנים האחרונות מחקרים רבים שהתרכזו בחוזקות של ילדי ואנשי הקשב, בהן יצירתיות, דמיון, חוסן ואמפתיה.

מחקר מטא-אנליזה חדש, שסקר 16,675 מחקרים בתחום, מספק תמונה מקיפה של הסיכונים הנלווים להפרעת קשב. המאמר התייחס בין השאר ל-125 מחקרי סקירות שכללו מאות מחקרים, שנערכו בין השנים 1991 ל-2023. במסגרת סקירה מקיפה זו, נמצאו שלושה תחומים מרכזיים של סיכונים הקשורים להפרעת קשב: בריאות נפשית, בריאות גופנית, אורח חיים והיבט חברתי.

פוטנציאל לא ממומש

הפרעת הקשב היא הפרעה מולדת וגנטית, ומחקרים שונים מצאו יותר מ-76 גנים הקשורים אליה. היא נובעת מחוסר באיזון של נוירוטרנסמיטר במוח הנקרא דופמין, שאחראי בין היתר על יכולות הקשב. בנוסף, המבנים המוחיים באונה הקדמית, האחראיים על התפקודים הניהוליים (כמו יכולות סדר, ארגון, תכנון, בקרה וויסות), בנויים באופן שונה. ליקוי זה גורם לפער בין היכולות והכישורים, לבין מימושם בפועל, תופעה המכונה בעגה הלא פורמלית "פוטנציאל לא ממומש".

הפרעת קשב המתחילה בילדות נמשכת גם לבגרות ולא מסתיימת עם סיום בית הספר, כפי שנוטים לחשוב. למעשה, היא עלולה להחריף בבגרות, במיוחד אם אינה מאובחנת ומטופלת. זאת מכיוון שבבגרות יש תחומי חיים נוספים שהקשב משפיע עליהם, כגון עבודה, הורות, זוגיות, לימודים אקדמיים, שינה ותזונה. לפיכך, ניתן לומר כי הפרעת הקשב משפיעה על כל תחומי החיים ועל ההתמודדות היומיומית במגוון היבטים.

האבחון הרשמי להפרעת קשב כהפרעה נפרדת ניתן רק בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20. במשך שנים רבות התסמינים יוחסו לעצלנות, לחוסר משמעת או לבעיות התנהגות, למרבה הצער, עד היום ישנם תיוגים או אבחונים שגויים.

לא על הקשב לבדו

נושא זה חשוב במיוחד מכיוון שהפרעת הקשב לרוב לא מופיעה לבדה. אף על פי שהסובלים ממנה חשים עד כמה היא נוכחת בחייהם, מתברר כי הקשר הזה אינו רק אישי, אלא בעל היבטים רפואיים מובהקים. הפרעת קשב מופיעה בקומורבידיות (תחלואה נלווית) עם הפרעות נוספות, כלומר עם סיכון גבוה יותר לסבול, בנוסף להפרעת הקשב, גם ממצבים כגון חרדה, דיכאון, התמכרויות, השמנה והפרעות אכילה, בעיות נפשיות, פגיעות עצמיות והתאבדויות.

לפי סקירת המטא-אנליזה, אנשים המאובחנים עם הפרעת קשב יסבלו מהפרעה אחת נוספת לפחות, כאשר השכיחות ביותר הן חרדה, דיכאון והתמכרויות. מחצית מילדי הקשב סובלים מהפרעה נוספת, ורבע מהם סובלים משתיים נוספות לפחות. אצל מבוגרים האחוזים עולים: כמעט כולם יסבלו מהפרעה נוספת (87%) ושני שליש מהם - משתיים נוספות לפחות.

ההפרעות הנלוות להפרעת קשב יכולות להיות גנטיות (בשל החסר בדופמין), כאלו שמתפתחות מהפרעת הקשב עצמה, או מאורח החיים שמאפיין אותה, שלרוב אינו בריא (תזונה לקויה, הפרעות בשינה וכדומה). אולם המסקנה החשובה ביותר העולה מכך היא שאם לא מתייחסים להפרעת הקשב, הסיכון להתפתחות או להחמרה של הפרעות מתחומים אחרים עולה.

כך לדוגמה, ילד המתקשה בלימודים עלול לפתח חרדה ממבחנים, תסכול משמעותי מהמציאות הבית ספרית ואולי גם הפרעת התנהגות (בשל קושי לשבת בכיתה), שעלולה להתפתח להתמכרות לחומרים מרגיעים, או להתחברות לעבריינים כדי להרגיש שייכות, או לאכילה אימפולסיבית העלולה לגרום לסוכרת או להפרעות אכילה.

"מחצית מילדי הקשב סובלים מהפרעה נוספת, ורבע מהם – סובלים משתיים נוספות לפחות. אצל מבוגרים האחוזים עולים: כמעט כולם יסבלו מהפרעה נוספת (87%) ושני שליש מהם – משתיים נוספות לפחות."

סיכוני משנה

סקירת המטא-אנליזה מציגה רשימה ארוכה של ממצאים מדאיגים הקשורים בהפרעת קשב. להלן כמה מהסיכונים העיקריים הנלווים לסובלים ממנה, כפי שעולים מממצאי המחקרים שנסקרו:

סיכון להתמכרויות. 42 מחקרי סקירה שונים מצאו כי הפרעת קשב מהווה גורם סיכון להתפתחות הפרעת התמכרות לחומרים במהלך הילדות וההתבגרות. לילדים עם הפרעת קשב יש סיכון כפול לפתח התמכרות לניקוטין, אלכוהול או שימוש לרעה בחומרים מסוכנים, בהשוואה לילדים ללא הפרעת קשב.

התנהגות אובדנית. גם נושא ההתאבדויות והפגיעות העצמיות נמצא בסיכון גבוה יותר בקרב אנשים עם הפרעת קשב. המטא-אנליזה מצאה קשר בין הפרעת קשב לבין סימנים שונים של התנהגות אובדנית, לרבות ניסיונות אובדניים, מחשבות אובדניות, והתאבדות בפועל.

הפרעות נפשיות. הסקירות הראו קשר בין הפרעת קשב להפרעות נפשיות נוספות. הפרעת קשב שכיחה פי שלושה באנשים עם הפרעות נפשיות בהשוואה לאלו ללא. נמצא כי אחד מתוך 13 אנשים עם הפרעת קשב סובל מהפרעה דו-קוטבית. כמו כן, אחד מכל שישה חולים דו-קוטביים סובל מהפרעת קשב. בנוסף, נמצא קשר לחרדה ול-OCD.

בריאות גופנית לקויה. 51 מחקרי סקירה שונים בתחום זה מצאו כי אנשים הסובלים מהפרעת קשב נמצאים בסיכון גבוה יותר לבעיות בריאות כמו אסטמה, צליאק, מיגרנות, השמנה וכן מחלות וליקויים אחרים.

הפרעות אכילה. מבחינת משקל, נמצא כי אוכלוסיית הקשב נמצאת בסיכון של פי שניים לסבול מהשמנה ופי ארבעה מהפרעות אכילה.

הפרעות שינה. בתחום השינה, נמצא כי אנשים עם הפרעת קשב נוטים לסבול מהפרעות שינה הכוללות יותר תזוזות במהלך השינה, דום נשימה, קושי בהירדמות, קושי בקימה וישנוניות במהלך היום. נמצא גם כי זמן השינה שלהם נמוך יותר - שש שעות בלילה ופחות מכך.

בריאות הפה. נמצא כי אוכלוסיית הקשב סובלת יותר מבעיות כמו עששת, דלקות בשיניים, חריקת שיניים ולקויות בשיניים.

פציעות והרעלות. אנשים עם הפרעות קשב נמצאו בסיכון גבוה פי שלושה להרעלות בשוגג ופי שניים לפציעות לא מכוונות.

הערכה עצמית נמוכה. ב-32 מחקרי סקירה שונים נמצא כי לאנשים עם הפרעת קשב יש הערכה עצמית נמוכה יותר, המשפיעה על איכות החיים ובעלת השלכות רבות על תחושותיהם האישיות. עם זאת, נמצא גם כי ניתן לטפל בכך ולשפר את המצב.

אורח חיים בסיכון. גם חיי היומיום, החיים החברתיים ואורח החיים מושפעים מהפרעת הקשב. נושא זה נחקר בסקירות רבות ובהיבטים שונים. השפעות אלו כוללות סיכונים הקשורים בהיבטים כמו עבירות פליליות, חינוך ותעסוקה, איכות חיים, מערכות יחסים ואינטראקציות חברתיות, לקיחת סיכונים ועוד.

אלימות במערכות יחסים. מחקרים אשר בדקו את האלימות בין בני זוג או אלימות במשפחה מצאו קשר בין הפרעת קשב בילדות או בבגרות לבין אלימות במשפחה של מבוגרים או אלימות בין בני זוג.

"42 מחקרי סקירה שונים מצאו כי הפרעת קשב היא גורם סיכון לפתח הפרעת התמכרות לחומרים במהלך הילדות וההתבגרות. לילדי הקשב יש סיכון כפול לפתח התמכרות לניקוטין, אלכוהול או שימוש לרעה בחומרים מסוכנים."

לבדל את האבחנות

למרות התמונה המורכבת, המחקר מציע גם דרכי פעולה להפחתת הסיכונים:

אבחון. יש חשיבות גבוהה לאבחון מדויק ומעמיק. אבחון של מקור הקשיים יסייע בהגדרת תוכנית טיפולית מותאמת אם במקרה שתאובחן הפרעת קשב. המחקר מצביע על כך שגם כיום ישנם עדיין ילדים ומבוגרים שלא מאובחנים בהפרעת קשב או מטופלים בה. על פי נייר העמדה של האיגוד הפסיכיאטרי האירופי ב-2018, הסיבות לכך הן כי הסוואת התסמינים, חוסר מודעות מספקת ולהשלכותיו והימנעות מפנייה לסיוע רפואי.

מודעות. מסקנה חשובה נוספת העולה מממצאי המטא-אנליזה היא הצורך במודעות להפרעת הקשב, לקשיים המאפיינים אותה וגם לגורמי הסיכון הנלווים. חשוב להיות מודעים לסיכונים הנלווים כדי לבחון את קיומם או כדי לנסות למנוע את התפתחותם בעתיד. כלומר, אם מאובחנת הפרעת קשב, יש לערוך אבחנה מבדלת נוספת להפרעות אחרות כגון חרדה או דיכאון, ולהיות ערניים להתפתחויות בהמשך, שכן אם לא מתייחסים אליהן, הטיפול בהפרעת הקשב לבדו עלול להיות בלתי מספק.

כך למשל, אם אתם יודעים כהורים שהילד מאובחן עם הפרעת קשב מסוג ADD וגם בעל אינטליגנציה גבוהה, יש סיכון גבוה יותר שיסבול גם מחרדה, וחשוב לשים לב לכך ולהעניק לו טיפול מותאם גם לחרדה, משום שאחרת, יכולים להתפתח גם טיקים.

טיפול. הטיפול האופטימלי בהפרעת קשב צריך להתבסס על שני היבטים:

טיפול תרופתי מותאם אישית: הוכח כטיפול הכי יעיל בהפרעת קשב. מחקרים רבים הראו שטיפול תרופתי מפחית את הסיכונים ומונע התפתחות של הפרעות נלוות. נמצא שהוא מפחית ב-30% סיכון לתאונות ולשימוש בחומרים ממכרים וב-40% סיכון לדיכאון. עם זאת, קיימים כיום כ-20 סוגים ומינונים של תרופות וחשוב לעשות התאמה אינדיבידואלית. אם מופיעות תופעות לוואי, סביר להניח שהתרופה או המינון אינם מתאימים ויש להחליפם בליווי של איש מקצוע.

טיפול התנהגותי: זהו הטיפול המתאים להפרעת קשב מכיוון שמדובר בהפרעה התנהגותית (ולא רגשית). מחקרים רבים מצאו כי הוא מסייע בהפחתת הקשיים בהפרעת הקשב וגם בהורדת הסיכונים להפרעות נלוות כגון חרדה ודיכאון. עוד נמצא במחקרים כי טיפול התנהגותי מותאם להפרעת קשב משפר משמעותית את איכות החיים.

לסיכום, הפרעת קשב מכונה "הפרעת מטרייה" מכיוון שהיא מכסה את כל ההיבטים, נוכחת בכל תחום בחיים, ומעלה את הסיכון להפרעות נוספות. גישה הוליסטית היא זו שתביא לאנשים עם הפרעת קשב תועלת מצטברת ברבדים בחיים שאולי לא נראו קשורים עד כה.