אחרי החזרה לשגרה בבתי הספר, זה הזמן לעזור לתלמידים עם הפרעת קשב

פורסם ב:

התאמת דרכי הלמידה של תלמידים עם הפרעת קשב יכולה לחזק את הביטחון העצמי שלהם ולסייע להם להצליח. אלו עשר דרכים שהורים ומורים צריכים להכיר כדי לעזור לילדים בכיתות ובבית

אחרי ביטול חובת הבידוד לתלמידים שנחשפים למאומתים לקורונה, בשבועות האחרונים יכולים הילדים להגיע למוסדות הלימוד ברצף. הזדמנות זו של חזרה יחסית לשגרה מאפשרת לנו להתמודד שוב עם הקשיים השגרתיים של התלמידים, שמלווים אותם במשך כל השנה ללא קשר להתפרצות המגפה. קושי משמעותי שכזה הוא הפרעת קשב וריכוז, שמאפיינת תלמידים רבים, ולפי חלק מהמקרים אף 7% מהם.

התאמת דרכי הלמידה של התלמידים הסובלים מהפרעת קשב יכולה לחזק את הביטחון העצמי של התלמידים ולסייע להצלחתם.

יש כמה דרכים לעשות זאת, וחשוב שמורים ומורות יכירו אותן כדי לעזור לילדים בכיתות. חשוב גם שההורים יכירו אותן, כדי שיוכלו לשוחח עליהן עם האנשים שאמונים על חינוך ולימוד הילדים בבית הספר. אלו עשר אסטרטגיות שיכולות לעזור להורים, למורים ולילד עצמו:

1. הילד צריך לדעת על הפרעת הקשב - ילד שעבר אבחון, צעיר ככל שיהיה, חייב לדעת על כך. הוא הרי מרגיש את הקשיים, ואם לא יקבל הסבר, יחפש אותו בעצמו, ועלול לחשוב בטעות שהוא טיפש או עצלן. בנוסף, מערכת האמון חשובה, ולא נרצה להסתיר ממנו מידע שיעזור לו להבין את עצמו טוב יותר. תפקיד ההורים לספר לילד. המורה יכול לסייע בשיחה או בייעוץ להורה.

2. מתן כללי התנהגות ברורים (עשה ואל תעשה) - ילדי הקשב לא תמיד מבינים כיצד ראוי להתנהג וזקוקים לחוקים ברורים ותמציתיים, כמו גם תזכורות. כדאי לתלות תקנון שיבהיר את הכללים הקשורים להתנהגות בכיתה, הכנת שיעורים ועבודות וכו'. בשעת הצורך, יהיה אפשר להפנות את הילדים לאזור שבו נמצאות ההוראות. פעולה זו תחסוך במילים ובהערות ותמקד את הילד במה שעליו לעשות.

3. ההנחיות צריכות להיות קצרות ומחולקות לשלבים - ילדי הקשב לא מסוגלים להתרכז במשך יותר מרבע שעה ברציפות, ולכן הם זקוקים להוראות קצרות למטלות, רצוי שיהיו כתובות. הילדים יוכלו לקחת הביתה את ההוראות ולהיעזר בהורים בביצוע שלהן. בשל הקושי בסדר וארגון, רצוי לתת משימות קצרות ומסודרות לפי סדר פעולה רציף.

4. נהלו מחברת קשר וניהול משימות - ילדי הקשב זקוקים לעזרה רבה יותר בבית, ומחברת הקשר אמורה להקל עליו ועל המורה. הילד והוריו יראו את המשימות וההערות (גם החיוביות) ביחס לילד, והמורה יעקוב אחר ביצוע הדברים בבית ויהיה בקשר עם ההורים.

5. נסו להרחיק גורמים מסיחים - הושיבו את ילד הקשב הרחק מהסחות דעת פוטנציאליות, כמו חלון, ומילדים שיכולים להסב את תשומת לבו בקלות. רצוי להושיב אותו ליד תלמידים עם השפעה חיובית על ההתקדמות שלו בלימודים, ובקדמת הכיתה, על מנת שהמורה תוכל להחזיר את הריכוז שלו לנעשה בשיעור על ידי פנייה ישירה, או אפילו מגע קל על הכתף.

6. הוסיפו עבודה בקבוצות מצומצמות - רצוי קבוצה קטנה ככל הניתן, על מנת לאפשר לילד הקשב להתבטא ללא מאבקי כוח. לעיתים ילדי הקשב הם תזזיתיים, אימפולסיביים ומתקשים להשתלב חברתית. חשוב לבחור לקבוצה ילדים שיכולים לתרום לילד הקשב ולא לדחות אותו. בנוסף, לילדי הקשב חשיבה ייחודית ויצירתית, ועבודה בקבוצה קטנה יכולה לאפשר לו להביא לידי ביטוי את כישוריו.

7. צרו סימנים מוסכמים - ילדי הקשב מקבלים הרבה הערות, וככל שהשיח עליהן ארוך יותר, כך הם פחות קשובים. עדיף ליצור סימן מוסכם, שיאפשר להעיר הערות ללא מילים. הסימן יכול להיות הרמת גבה, משיכת כתף, הליכה לכיוון מקום הישיבה של הילד, מילה כלשהי ועוד.

8. ייעוץ הדדי לעזרה ותגבור - הילד נמצא כמחצית מהיום בבית הספר, ולכן המורה מכירה אותו טוב מאוד, ויכולה לסייע להורים במציאת פתרונות ואסטרטגיות מעבר לשעות הלימודים. גם ההורה יכול לשתף את המורה במה שהוא מצא שעוזר לילד שלו. התקשורת הזו מאוד חשובה ותורמת להצלחת הילד.

9. חזקו את החיובי והתעלמו מהשלילי - עודדו התנהגות חיובית אצל הילד בכך שתדגישו את הדברים החיוביים. מההתנהגות השלילית רצוי להתעלם ככל שניתן. חיזוקים עובדים יותר טוב מעונשים, ולכן כדאי לחפש הזדמנויות לתת אותם, גם אם הן מאולצות.

10. העצימו את החוזקות - לילדי הקשב יתרונות רבים וחשוב להביא אותם לידי ביטוי כדי לחזק את הביטחון העצמי של הילד, שלעיתים קרובות הוא נמוך בשל הקשיים והשוני. הדגשת הצדדים החזקים תשפר גם את שיתוף הפעולה, תחושת השייכות והנכונות ללמוד.

לקורס הדרכה על ילדים עם הפרעות קשב אפשר לראות פרטים: כאן