תודו שמשכתי את תשומת ליבכן עם הכותרת?! אבל זה לא היה סתם בשביל יחס, אני באמת חושבת כך.
פורסם ב:
מגזין אינפיניטי
בתור מומחית להפרעת קשב אני יכולה להעיד שאנחנו חיות בעולם עם עומס קוגניטיבי עצום.
אנחנו רוצות הכל מהכל, אבל האמת – שאי אפשר! המוח שלנו לא מסוגל להכיל את כל זה. בקורס ארגון זמן שלי הדבר הראשון שאני אומרת זה שאי אפשר באמת לארגן את הזמן! יש לנו רק 24 שעות ולא ניתן להוסיף עוד שעה או עוד יום. ולפני שכולם עוזבים בכעס אני מסבירה מה כן אפשר לעשות? לארגן את עצמנו. זה כל הסוד. וממשיכה לנקודה החשובה מכל: סדר עדיפויות.
וכאן הפאנץ':
נשים לא צריכות לעשות גם וגם, אלא... נשים צריכות לעשות מה שהן רוצות! ממש כמו מילות השיר של גלי עטרי: "תעשי רק מה שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב".
ה"גם וגם" הזה הוא טעות. זה מה שגורם לנו לקרוס, לחוש תסכול למרות ההצלחות.
ולצערי, זו גם הציפייה של החברה, מה שתורם לאחוזי החרדה והדיכאון שעולים בהתמדה בעשור האחרון!
את צריכה להיות גם יפה, וגם אופה, גם עקרת בית, וגם קרייריסטית, גם שהכל יהיה מסודר, וגם שהילדים יהיו מתוקתקים, גם לעבוד אינסוף שעות וגם לאסוף מהגנים. איך אפשר לעמוד בזה? אי אפשר ולא צריך.
אז מה כן צריך?
כאמור: סדר עדיפויות. שבי עם עצמך וערכי רשימה של מה חשוב לך. ואת זה תכניסי ליומן. ולפי מה שמתאים לך (ארגון עצמי ולא זמן). לי למשל היה חלום לכתוב ספר, אז הכנסתי את הכתיבה היומית לשעות 5-6 בבוקר, לפני שכולם קמים. יש שחשבו שאני "משוגעת", ויש שחשבו שאי אפשר לעשות זאת עם משרה מלאה וילדים, אבל לי זה התאים. אני רציתי זאת ולי זה עשה טוב.
ומהדוגמא הזו אני רוצה לצאת ל-3 טיפים מנצחים!
איך עושים מה שאני באמת רוצה???
1. עיקרון הקס"ם
עוד מיתוס הוא שצריך מטרות גדולות. אבל האמת, שמטרות גדולות נוטות להלחיץ אותנו כי הן נראות קשות ליישום. מחקרים מראים שזו הסיבה מספר 1 לדחיינות (משימה שנראית קשה). ולכן, חלקו את המטרה לפי עיקרון הקס"ם: קונקרטי, ספציפי ומדיד. כלומר למשימות של שעה-שעתיים. במקום "לכתוב ספר" אכתוב: לכתוב רעיונות לספר, לכתוב מייל לעורכת, לכתוב פסקה ראשונה... כך המשימות יתקדמו אט-אט, אך בטוח-בטוח, עד שנגיע למטרה הגדולה.
2. עזרה חיצונית
בהמשך לכך שאי אפשר הכל, קחו עזרה בכל מה שפחות חשוב לכן, כדי שיהיה לכן זמן למה שחשוב! עוזרת בית, מנקה, מקפלת כביסה, בייביסיטר, הכל הולך! תמיד אפשר למצוא גם פתרונות יצירתיים שלא עולים הרבה כסף, כמו תיכוניסטית שתשמח לשבת שעה עם הילדים על שיעורי הבית (גם חוסך ריבים בדרך), או סבתא שתשמח להביא בישולים להמשך השבוע.
3. לרשום הכל
כי מה שלא רשום לא קיים. את המשימות הקטנות שכתבתן שבצו בלוז, בזמנים ספציפיים, רק כך זה יקרה, כי תדעו בדיוק באיזה יום ושעה אתן כותבות את המייל לעורכת, וכך זה לא ידחה או יתמסמס. ואם נכנס משהו במקום, פשוט הזיזו את אותה משימה למקום אחר בלוז.
מסקנה- לא צריך גם וגם, צריך את מה שחשוב, וכדי להגיע לזה צריך קודם כל להבין מה חשוב, ואחר כך לחלק את המטרה הגדולה למשימות קטנות ולשבצן ביומן, תוך כדי קבלת עזרה בדברים שפחות חשובים! ככה תעשו מה שאתן באמת אוהבות ותרגישו באמת מסופקות.