"הבוס שלי חושב שאני עושה בכוונה": כשהפרעת הקשב מגיעה באיחור למשרד

פורסם ב"הארץ" ב 11.2.25. קושי בעמידה בדדליינים, מוסחות יתר וקשיים בארגון עלולים לפגוע בתפקוד המקצועי של אנשים עם הפרעת קשב. עם זאת, מחקרים מצביעים על יתרונות כמו יצירתיות וגמישות מחשבתית שמאפשרים להצטיין במקצועות מסוימים

פורסם ב"הארץ"

"אני מוצאת את עצמי מתחילה משימה, ואז פתאום משהו אחר תופס את תשומת לבי, ואני שוכחת מה עשיתי קודם", מספרת בקליניקה גילי (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), בת 33, מהנדסת במשרד אדריכלים. "זה מקשה עליי לסיים משימות בזמן. לפעמים אני מתחילה לעבוד על פרויקט חדש, ואז נזכרת שהייתי באמצע משימה אחרת. זה יוצר תחושת תסכול, כי אני לא מספיקה לעשות את הדברים ולא עומדת בדדליינים. אני יודעת שאני יכולה לעשות יותר, אבל מרגישה תקועה, משהו כל הזמן מעכב אותי".

"שוב הגעתי לעבודה באיחור. לא בגלל שלא ניסיתי, פשוט קשה לי לקום בבוקר, והשעון המעורר לא עוזר. אני קובע לעצמי זמן לקום, אבל שם נודניק ועוד נודניק, עד שאני כבר לא שומע אותו", משתף עמי, בן 29, עובד במשרד עורכי דין, בקבוצת "אנשי הקשב" בפייסבוק. "זה משפיע על כל היום שלי, כי הוא מתחיל בלחץ ועצבים. הבוס שלי חושב שאני לא אחראי ושאני מזלזל בזמן שלו, אבל הוא לא מבין שאני לא עושה את זה בכוונה".

"הקשר עם המנהלת שלי במשרד טעון מכל מיני סיבות", משתפת לילך, בת 37, רואת חשבון. "בשיחות איתה אני מתקשה להתרכז ותמיד מוסחת. היא מרגישה את זה וחושבת שלא אכפת לי ממה שהיא אומרת ומתעצבנת ששכחתי את מה שביקשה. כשאני מנסה לענות לה, זה תמיד יוצא לי בחוסר טקט. אני מתפרצת לדברים שלה, מה שעוד יותר מעצבן אותה, ולא מצליחה לתקשר איתה בצורה נורמלית. זה מביא לפיצוצים כל הזמן".

מחקר שבדק את הקשר שבין הפרעת קשב ותפישת הזמן מצא הבדלים משמעותיים בתפישת הזמן אצל אנשי הקשב. החוקרים מסבירים שזמן נתפש בצורה מעוותת אצל אנשי הקשב, משום שהם מתקשים להעריך נכונה כמה זמן יידרש למשימה

הפרעת קשב אינה נחלתם הבלעדית של ילדים – היא ממשיכה גם לבגרות ומשפיעה באופן ניכר על עולם העבודה. אנשי הקשב מתמודדים עם אתגרים כמו קושי בניהול זמן, ארגון, שמירה על ריכוז והתמודדות עם משימות מרובות. ללא הבנה של הקשיים הללו, ההתנהגויות הנובעות מהם עלולות להתפרש באופן שגוי על ידי מעסיקים ועמיתים.

לעתים, נראה כי העובד "לא אחראי", "עצלן" או "אגואיסט", כאשר למעשה מדובר בקשיים אמיתיים שמפריעים לתפקודו היומיומי. הפער בין המציאות לבין האופן שבו הסביבה מפרשת את ההתנהגות עלול להוביל לחיכוכים, לפגיעה בביטחון העצמי ולסטרס מתמשך. הבנה מעמיקה יותר של ההפרעה, לצד התאמות מתאימות, יכולה לא רק לשפר את תפקודם של אנשי הקשב בעבודה, אלא גם לאפשר להם למנף את יתרונותיהם הייחודיים.

כבר הוסחתי במשרד

אנשים עם הפרעת קשב מתקשים בהערכת זמן, מה שעלול להוביל לאיחורים, לדחיינות או לחוסר עמידה בלוחות זמנים ודדליינים. הם עשויים להתחיל משימה, ואז לפתע משהו אחר תופס את תשומת לבם, והם שוכחים מה הם עשו קודם. כך, הם מעבירים את כל היום עסוקים מאוד לכאורה, אבל בלי לעשות את המשימות שהיו צריכים לעשות או את הדברים החשובים באמת.

מחקר שבדק את הקשר שבין הפרעת קשב לתפישת הזמן מצא הבדלים משמעותיים בתפישת הזמן אצל אנשי הקשב. החוקרים מסבירים שזמן נתפש בצורה מעוותת אצל אנשי הקשב, משום שהם מתקשים להעריך נכונה כמה זמן יידרש למשימה. אנשי הקשב מתארים תחושות של זמן שרץ מהר או לאט מדי. עוד נמצא כי המוסחות הרַבה שאנשי הקשב סובלים ממנה גורמת לחוסר יכולת להתמקד במשימה אחת לאורך זמן, לסיים אותה בזמן ולהעריך נכונה את סדר העדיפויות של משימות.

בנוסף, אנשי הקשב מתקשים בתכנון עתידי, בשל קושי בתפקודים ניהוליים, דבר שמוביל לרמות גבוהות של אימפולסיביות ולקשיים בניהול משימות ארוכות טווח. זה מוביל לעתים קרובות לעיכובים והפסדים בעבודות ובחיים האישיים. החוקרים מציינים כי מעֵבר לטיפול התרופתי שיכול לעזור לאנשי הקשב, גם טיפול התנהגותי בתסמיני הפרעת הקשב יכול לשפר את הקושי בניהול וארגון הזמן.

החשיבות של נושא ארגון הזמן היא לא רק לצורך העלאת הפרודוקטיביות והיעילות, אלא גם כגורם מפחית לחצים. כך נמצא במחקר שבדק את השפעת לימוד אסטרטגיות של ארגון הזמן על תחושות לחץ אצל נשים עובדות. התוכנית שבה השתמשו במחקר היתה תוכנית טיפול התנהגותית, כלומר קבלת כלים מעשיים ופרקטיים להתמודדות עם הקשיים. נמצא כי התוכנית לארגון זמן הפחיתה את הלחץ, העייפות הרגשית והמתח האישי. החוקרים מסכמים כי ארגון זמן הוא כלי הכרחי בניהול מתח בעבודה, במיוחד אצל נשים שנדרשות לאזן בין קריירה למשפחה.

תקשורת מול המנהלים עלולה להיות בעייתית במיוחד כשעובד עם הפרעת קשב לא ממתין בסבלנות לסיום דבריהם וקופץ לנושא הבא. בנוסף, אנשי הקשב מתקשים להבין סיטואציות חברתיות, ולכן התגובות שלהם יכולות להיות חסרות טקט והתחשבות, מה שיוצר תחושות ניכור מצד העמיתים

ממטרים פזורים

לאנשי הקשב יש קושי בארגון הסביבה הפיזית, מה שמוביל לאי סדר בשולחן העבודה או במשרד, לנטייה לאיבוד חפצים ומסמכים ולשכחה של חפצים חיוניים (כמו מחשב, מפתחות וכדומה). הבלגן הזה, שמתחיל מהבית, גורם לקושי להתארגן בזמן, ומכאן גם לאיחורים. בנוסף, הוא עשוי להשפיע גם על תחומים אחרים בעלי השפעה בריאותית, כמו למשל על תזונה, משום שכשהם לא מארגנים ומכינים מראש אוכל לעבודה, הם עשויים למצוא את עצמם לא אוכלים כל היום או מזמינים אוכל באופן תדיר.

הסחות דעת רבות עלולות להקשות עליהם בשמירה על ריכוז במשימות ממושכות. המחשבות עשויות לרוץ מהר מדי, מה שמוביל לקושי להתרכז במשימה אחת. זה משפיע על הביצועים, כי אנשי הקשב נוטים לחשוב כל העת על רעיונות חדשים, מה שגורם לפיזור מחשבתי ולחוסר מיקוד במשימה שהם אמורים לבצע. זוהי גם הסיבה לכך שלעתים קרובות אנשי הקשב לא מצליחים להוציא לפועל את הרעיונות שלהם בצורה מסודרת.

אימפולסיביות והתפרצות לדברי אחרים אף הן חלק מהמאפיינים השכיחים בהפרעת קשב, והן פוגעות לא פעם בתקשורת עם עמיתים ומנהלים. חוסר היכולת לשלוט על דחפים ותגובה מיידית לגירויים בסביבה יכולים להוביל לחוסר זרימה בשיח ולתחושה שהם לא מקשיבים באמת. זה אמנם לא נעשה מכוונה רעה, אך עלול להתפרש מהצד השני כחוסר כבוד.

תקשורת כזו מול המנהלים עלולה להיות בעייתית במיוחד כשעובד עם הפרעת קשב לא ממתין בסבלנות לסיום דבריהם וקופץ לנושא הבא בלי לתת למנהלים הזדמנות לסיימם. מצבים כאלה גורמים על פי רוב לתחושות של חוסר הבנה, לאי נוחות ואף לריבים. בנוסף, אנשי הקשב מתקשים להבין סיטואציות חברתיות, ולכן התגובות שלהם יכולות להיות לא פעם חסרות טקט והתחשבות, מה שיוצר תחושות ניכור מצד העמיתים.

לא הכל שלילי

למרות כל הקשיים שמביאה איתה הפרעת הקשב לתפקודי היומיום במשרד, אנשי הקשב יכולים להביא גם יתרונות וכישורים ייחודיים לעולם העבודה. זאת, במיוחד אם הפרעת הקשב מאובחנת ומטופלת, מה שמאפשר להדגיש את החוזקות שבה.

מחקר שבדק את התכונות החיוביות בהפרעת הקשב מצא כי ישנן כמה תכונות בולטות שמאפיינות אותה, בהן יצירתיות, גמישות, דינמיות וסקרנות. החוקרים ציינו כי אנשי הקשב יכולים לבטא יתרונות אלו בעיקר בסביבות עסקיות. המחקר מצא כי גילוי התכונות החיוביות והתמקדות בהן עשויים לסייע לאנשים עם הפרעת קשב לקבל את עצמם ולנצל את יתרונותיהם בעבודה. מחקר אחר שנערך בקרב 242 יזמים מצא כי 29% מהם דיווחו על תסמינים של הפרעת קשב, שיעור הגבוה פי שישה מהשכיחות באוכלוסייה הכללית.

מעבר לחוזקות אלו, אנשי הקשב יכולים לשפר את תפקודם במקום העבודה באמצעות כמה אסטרטגיות. ביניהן, יצירת שגרה קבועה הכוללת שעות עבודה מסודרות ומסייעת לארגון הזמן והמשימות; הגבלת הסחות דעת, כמו כיבוי התראות במחשב ובטלפון ושימוש באפליקציות חוסמות אתרים, שתורמת לשמירה על ריכוז; שימוש בכלים טכנולוגיים, כמו אפליקציות לניהול משימות ולוחות זמנים, שמסייעים בארגון ובתיעדוף משימות; וכן פיתוח מיומנויות תקשורת, כמו תרגול הקשבה פעילה והימנעות מהתפרצות לדברי אחרים כדי לשפר את הקשרים הבין-אישיים.

פרטים על אבחון או על טיפול.