top of page
חיפוש

"זה מאבק מול אויב בלתי נראה": כשהתמכרות למסכים פוגשת את הפרעת הקשב

תמונת הסופר/ת: drshirleyhershkodrshirleyhershko

פורסם ב"הארץ" ב 21.1.25. מחקרים חדשים חושפים כיצד המסכים מנצלים את מעגל הדופמין במוח ושימוש מופרז בהם עלול להחמיר תסמינים של הפרעת קשב כמו קשיי שינה, חרדה ודיכאון. אילו כלים יכולים לסייע בוויסות רגשי?






"בכל פעם שאני פותח את הטלפון, אני נשאב לשם למשך שעות למרות שאני יודע שאני צריך להתמקד במשימות אחרות", משתף עומר (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), בן 30, בקבוצת הפייסבוק "אנשי הקשב". "כשאני מנסה להפסיק, אני מרגיש כאילו המוח שלי זועק לעוד ועוד גירויים".



"הבת שלי יושבת מול המסך שעות על גבי שעות ואני פשוט לא מצליחה לגרום לה לעצור", מספרת מיכל, אם לשני ילדים עם הפרעת קשב. "זה מאבק מול אויב בלתי נראה. גם כשאני מנסה להציע פעילויות אחרות, היא נמשכת שוב למסך כמו מגנט. אני יודעת שזה לא טוב לה, אבל אני מרגישה שאין לי כלים אמיתיים להתמודד עם זה".


"בכל פעם שאני נכנסת לרשתות החברתיות, אני מרגישה לכמה רגעים שאני שוכחת מהכל. אבל בסוף הגלילה, אני נותרת ריקה ועייפה יותר מאי פעם", מתארת טל, בת 27, שמאובחנת אף היא עם הפרעת קשב. "זה כמו תחושת ריחוף קצרה שמתנפצת לקרקע המציאות. בסוף אני רק שואלת את עצמי למה שוב בזבזתי כל כך הרבה זמן, במקום לעשות משהו שבאמת יקדם אותי".


מסכים מנצלים את מעגל הדופמין – החומר הכימי במוח שמספק תחושת הנאה וסיפוק. כל לייק, תגובה או הודעה חדשה משחררים פרץ של דופמין, שהופך את המסכים לכלי שמספק עונג מהיר, אך גם לתלות מתמשכת

פעולת תגמול

המסכים הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים. הם משמשים אותנו לעבודה, ללימודים, לפנאי ולתקשורת. ייתכן שכולנו מרגישים שאנחנו משתמשים במסכים קצת יותר מדי, אך עבור מי שסובלים מהפרעות קשב, הם עלולים להפוך למלכודת קשה. המסכים מציעים גירויים בלתי נגמרים – סרטונים, פוסטים, הודעות – שהמוח מתקשה להתנגד להם. עבור אנשים עם הפרעות קשב, הקושי לשלוט בתשומת הלב שלהם הופך את הגירויים הללו לכאלה שאי אפשר להתעלם מהם.


הסיבה היא האופן שבו המסכים מנצלים את מעגל הדופמין – החומר הכימי במוח שמספק תחושת הנאה וסיפוק. כל לייק, תגובה או הודעה חדשה משחררים פרץ של דופמין, שהופך את המסכים לכלי שמספק עונג מהיר, אך גם לתלות מתמשכת. אנשי הקשב, שמוחם פועל במערכת דופמינרגית לקויה, רגישים במיוחד להשפעה הזו.


מחקר שפורסם השנה בחן את הקשרים בין רמות של חוסר קשב והיפראקטיביות לבין התמכרות למדיה חברתית בקרב צעירים, תוך בדיקת תפקידן של אסטרטגיות ויסות רגשי כמתווכות. המחקר מצא קשר חיובי ומשמעותי בין תסמיני הפרעת קשב לבין התמכרות למדיה חברתית, וקושי בוויסות הרגשי נמצא כמתווך משמעותי בקשר זה. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בפיתוח תוכניות שמטרתן לשפר את המודעות העצמית, להעניק כלים לוויסות רגשי ובכך להפחית את השפעות תסמיני הפרעת הקשב על ההתמכרות למדיה חברתית.


המסכים מציעים לאנשים עם הפרעות קשב מפלט מהאתגרים היומיומיים. כשמשימה נראית מאיימת או משעממת, קל הרבה יותר להיסחף לתוך עולם וירטואלי שבו אין דדליין, אין לחץ, ואין תחושת כישלון

מפלט מהמציאות


אנשים עם הפרעות קשב מתקשים להתמקד לאורך זמן ומחפשים גירויים חדשים באופן תמידי. הרשתות החברתיות והמשחקים המהירים מספקים תגמול מיידי בדמות גירויים חזותיים וקוליים ומפעילים את מרכזי ההנאה במוח.


אבל המשיכה הזו אינה רק עניין של גירויים. המסכים גם מציעים לאנשים עם הפרעות קשב מפלט מהאתגרים היומיומיים. כשמשימה נראית מאיימת או משעממת, קל הרבה יותר להיסחף לתוך עולם וירטואלי שבו אין דדליין, אין לחץ, ואין תחושת כישלון.


עם זאת, הנוחות הזו גובה מחיר כבד. הגלישה הממושכת במסכים עלולה להגביר תחושות של בדידות, חרדה ודיכאון, ולעתים אף לפגוע במיומנויות חברתיות וביכולת לתקשר פנים אל פנים.


בנוסף, בהפרעת קשב יש סיכון מוגבר להתמכרות כרונית למסכים. זאת משום שהפרעת קשב כשלעצמה היא גורם סיכון להתמכרויות מכל סוג. היות והמסכים נמצאים שם וזמינים בכל רגע, הם גורם שקל להתמכר אליו.





במחקר שבדק את הקשר בין התמכרות לשימוש בעייתי באינטרנט ואיכות החיים אצל אנשים עם הפרעות קשב, לחץ פסיכולוגי נבחן כגורם מתווך. המחקר מצא כי שימוש בעייתי בסמארטפונים, מדיה חברתית ומשחקי מחשב מקושר לאיכות חיים ירודה בקרב אנשי הקשב.


הלחץ הפסיכולוגי שימש כמתווך משמעותי בין שימוש בעייתי באינטרנט ובין ירידה בתחומי איכות חיים שונים. המחקר מצא גם קשר בין שימוש בעייתי באינטרנט להיבטים פיזיים של איכות החיים וכן לקשרים חברתיים, בעוד שלחץ פסיכולוגי הגביר את השפעות השימוש הבעייתי. הממצאים הדגישו את הצורך בתוכניות שמטרתן לצמצם את השימוש הבעייתי בקרב אוכלוסייה זו.


לרוב, הגלישה ברשתות החברתיות ובאפליקציות מתבצעת באופן אוטומטי וללא מטרה מוגדרת, מה שמוביל לבזבוז זמן משמעותי. כדי למנוע זאת, מומלץ לקבוע מראש מטרה ספציפית לכל שימוש – לדוגמה, קריאת מאמר מקצועי, שליחת מייל או בדיקת עדכונים חשובים

לשבור את המעגל


השימוש המופרז במסכים מגביר את קשיי הקשב. הגירויים הבלתי פוסקים מחלישים את היכולת להתרכז במשימות אחרות ומקשים על המוח "להתאפס" כשנדרשת הפסקה. בנוסף, המסכים פוגעים בשינה – בעיה נפוצה ממילא בקרב אנשי קשב. האור הנפלט מהמכשירים מעכב את ייצור המלטונין, הורמון השינה, ומוביל לנדודי שינה, לשינה פחות איכותית, ולבקרים עייפים. החוסר בשינה כשלעצמו אף הוא מחריף את קשיי הקשב.


כך, עבור אנשי קשב, מסכים עלולים להפוך לחרב פיפיות – כלי שמציע סיפוק מהיר, אך גובה מחיר רגשי ותפקודי גבוה. עם מודעות וכלים נכונים, אפשר לשבור את המעגל השלילי, לנהל חיים מאוזנים ובריאים יותר, ולהתמודד עם הקשר המורכב שבין הפרעת קשב למסכים. הנה כמה דרכים לעשות זאת:


הגדרת מטרות ברורה לשימוש במסכים


לרוב, הגלישה ברשתות החברתיות ובאפליקציות מתבצעת באופן אוטומטי וללא מטרה מוגדרת, מה שמוביל לבזבוז זמן משמעותי. כדי למנוע זאת, מומלץ לקבוע מראש מטרה ספציפית לכל שימוש – לדוגמה, קריאת מאמר מקצועי, שליחת מייל או בדיקת עדכונים חשובים. כתיבת המטרה באופן פיזי על פתק או הצבת תזכורת בטלפון יכולה לעזור בשמירה על פוקוס. כאשר יש מטרה ברורה, יש פחות נטייה להיגרר לגלילה אינסופית ולעיסוק בתכנים לא רלוונטיים.


הגבלת זמן מסך


נוכחותם המתמדת של מסכים בחיינו הופכת את ניהול הזמן לאתגר משמעותי, במיוחד עבור אנשי קשב שנוטים להימשך בקלות לגירויים דיגיטליים. כדי להתמודד עם האתגר, ניתן להיעזר באפליקציות ייעודיות כמו "Screen Time" או "Digital Wellbeing" שמאפשרות לקבוע מגבלות זמן לשימוש בכל אפליקציה. תכנון מוקדם, כמו קביעת זמנים קבועים לגלישה יזומה ברשתות, יכול לעזור ליצור הרגלים בריאים יותר ולהשיב שליטה בזמן השימוש.


יצירת סביבה נקייה מהסחות דעת


אנשים עם הפרעות קשב מתקשים להתמקד במשימות כאשר ישנם גירויים רבים סביבם, והטלפון החכם הוא אחת ההסחות המשמעותיות ביותר. כדי להגביר ריכוז, מומלץ להציב את המכשיר הרחק מהישג יד במהלך עבודה או לימודים, לכבות התראות לא חיוניות, וליצור סביבת עבודה נטולת הסחות. ניתן גם להשתמש באפליקציות שמנטרלות גישה לאתרים מסוימים במהלך שעות העבודה, כמו "Forest" או "Focus Keeper". בנוסף, קביעת הפסקות יזומות לבדיקה של הטלפון יכולה לצמצם את הצורך בהצצה מתמדת.


טיפוח תחומי עניין לא דיגיטליים


הרשתות החברתיות מספקות גירויים מיידיים וסיפוק מהיר, מה שמקשה על פיתוח פעילויות אחרות. עם זאת, מציאת עיסוקים חדשים מחוץ למסך יכולה לסייע במילוי הזמן בדרכים מהנות ומועילות. מומלץ להקדיש זמן לתחביבים כמו ציור, קריאה, בישול, או אפילו פעילויות ספורטיביות כגון ריצה או יוגה, שמאפשרות ניתוק מהעולם הדיגיטלי ומסייעות בשיפור הקשב והריכוז. כדאי לנסות ולהציב לעצמכם אתגר – ללמוד כישור חדש שדורש ריכוז מתמשך.


מודעות והשפעה רגשית


שימוש ממושך במסכים עלול להשפיע על המצב הרגשי, לגרום לעייפות, ריקנות או תסכול. חשוב להיות מודעים לתחושות אלו ולבחון האם השימוש במסכים תורם או פוגע ברווחה הנפשית. אם אתם מזהים השפעה שלילית, מומלץ לשקול הפחתה בזמן המסך ולשלב פעילויות מרגיעות כמו מדיטציה או יוגה, המסייעות בוויסות רגשי.


505 צפיות0 תגובות

Kommentarer


001-whatsapp.png
שנעבור לפרטי?

רוצה לקבל ייעוץ, אבחון או טיפול?

אני כאן בשבילך!

 

אפשר בווצאפ | 0587-151020

או במייל | hi@drshirleyhershko.com

ואפשר גם לכתוב כאן.

איזה כייף! עשית את הצעד הראשון

כל הזכויות שמורות לד"ר שירלי הרשקו

bottom of page