הולכים לעיבוד: חוקרים זיהו מתי ילדים עם ADHD "נעלמים" באמצע משימה
- drshirleyhershko
- לפני שעתיים (2)
- זמן קריאה 4 דקות
פורסם ב"הארץ". מחקר מצא כי בזמן משימות ריכוז, אצל ילדי הקשב ממשיכה לפעול רשת מוחית הקשורה לשיטוט מחשבתי ולעיבוד פנימי. הממצאים עשויים להסביר מדוע הם מאבדים קשב גם ללא הסחות חיצוניות
אחד הרגעים המתסכלים ביותר עבור הורים ומורים לילדים עם הפרעת קשב מתרחש כאשר הילד יושב מול המחברת, מביט בה, אולי אפילו אומר שהוא מקשיב, אך כעבור רגע מתברר שלא שמע דבר.
הוא לא יודע על מה מדובר, לא הבין מה נדרש ממנו, ולעיתים כלל לא שם לב שחלפו כמה דקות. התופעה הזאת, המכונה נדידת מחשבות, מוכרת לכולנו, אך אצל ילדים עם הפרעת קשב היא מופיעה בתדירות גבוהה יותר ועלולה לפגוע בתפקוד הלימודי, החברתי והרגשי.
נדידת מחשבות היא מצב שבו תשומת הלב מתנתקת מהמשימה הנוכחית ומופנית לעולם פנימי של מחשבות, זיכרונות, דמיונות ואסוציאציות. המחקר העדכני מציע לראות בה לא רק תופעה התנהגותית או רגשית, אלא תהליך מוחי שניתן למדוד.
מחקר שפורסם באוקטובר 2025 בכתב העת Psychiatry Research: Neuroimaging ביקש לבדוק האם ניתן לזהות את הרגע שבו הקשב נודד, לא רק באמצעות תצפית או דיווח עצמי, אלא גם דרך מדידה של פעילות מוחית בזמן אמת. החוקרים בחנו כיצד פועל מוחם של ילדים עם הפרעת קשב בזמן ביצוע מטלות שדורשות ריכוז, והאם קיימים דפוסים שמבדילים אותם מילדים ללא ההפרעה.
נדידת מחשבות היא תופעה נפוצה ולעיתים אף ממלאת תפקיד חיובי, למשל בעיבוד רגשי, גיבוש רעיונות יצירתיים או פתרון בעיות. אך כאשר היא מופיעה בתדירות גבוהה מדי, היא עלולה לפגוע בתפקוד
דפוסים נודדים
נדידת מחשבות היא מצב מנטלי שבו תשומת הלב מתנתקת מהמטלה הנוכחית ומופנית פנימה, אל מחשבות, זיכרונות, דמיונות או אסוציאציות אחרות. זו תופעה נפוצה שמאפיינת את כולנו, ולעיתים אף ממלאת תפקיד חיובי, למשל בעיבוד רגשי, גיבוש רעיונות יצירתיים או פתרון בעיות. אך כאשר היא מופיעה בתדירות גבוהה מדי, במיוחד במצבים שדורשים ריכוז מתמשך, היא עלולה לפגוע בתפקוד.
אצל ילדים עם הפרעת קשב, נדידת מחשבות אינה אירוע מקרי אלא דפוס חוזר. הם מתחילים לפתור תרגיל, אך בתוך זמן קצר נשאבים למחשבה אחרת. הם מקשיבים בשיעור, ואז מוצאים את עצמם חושבים על משהו שקרה בבוקר. הם קוראים עמוד שלם, אך לא זוכרים מילה ממנו. לעיתים אין שום גירוי חיצוני שמסביר את המעבר הזה, והמחשבה פשוט נסחפת פנימה.
התופעה גם מטעה את הסביבה. הילד לא בהכרח מפריע, מדבר או מתרוצץ. לעיתים הוא דווקא נראה שקט ורגוע, אך מבחינה קוגניטיבית הוא כבר אינו קשוב למה שמתרחש סביבו. עבור הילד עצמו, המעבר הזה לרוב אינו מודע או רצוני. כשהוא מנסה לחזור למשימה, הדבר דורש מאמץ רב ולעיתים מלווה בתסכול, בעייפות או בתחושת אשמה.
החוקרים מצאו כי אצל ילדים עם הפרעת קשב נרשמה פעילות מוגברת ברשת ברירת המחדל, רשת מוחית שפועלת בעיקר בזמן מנוחה, שיטוט מחשבתי או עיסוק פנימי
הצצה למוח הנודד
במחקר השתתפו 119 ילדים בגילי בית ספר יסודי, 59 מהם עם אבחנה של הפרעת קשב. כל המשתתפים ביצעו מבחן קשב מתמשך, כלומר משימה שחוזרת על עצמה לאורך זמן ודורשת ריכוז מתמשך, ובמקביל נמדדה הפעילות המוחית שלהם באמצעות EEG, בדיקה שמאפשרת לזהות דפוסים חשמליים של גלי מוח.
החוקרים מצאו כי אצל ילדים עם הפרעת קשב נרשמה פעילות מוגברת ברשת ברירת המחדל, רשת מוחית שפועלת בעיקר בזמן מנוחה, שיטוט מחשבתי או עיסוק פנימי. בזמן ביצוע משימה שדורשת ריכוז, הרשת הזאת אמורה לדעוך, אך אצל הילדים עם הפרעת קשב היא נותרה פעילה יותר מהרגיל.
בנוסף נמצאה פעילות מוחלשת של רשתות הבקרה, שאמורות לעכב את רשת ברירת המחדל ולכוון את הקשב כלפי חוץ. כלומר, המנגנונים שאחראים על המעבר בין מחשבות פנימיות לבין ריכוז במשימה פעלו בצורה פחות יעילה.
המדידות חיזקו עוד יותר את התמונה הזאת: אצל הילדים עם הפרעת קשב נצפתה עלייה בגלי דלתא, שמאפיינים מצבי מנוחה או ערנות נמוכה, לצד ירידה בגלי בטא, הקשורים לערנות ולעיבוד קוגניטיבי פעיל. לפי החוקרים, השילוב הזה תואם מצב של נדידת מחשבות וחוסר ריכוז, גם כשהילד נראה שקט וקשוב כלפי חוץ.
אצל הילדים עם הפרעת קשב נצפתה עלייה בגלי דלתא, שמאפיינים מצבי מנוחה או ערנות נמוכה, לצד ירידה בגלי בטא, הקשורים לערנות ולעיבוד קוגניטיבי פעיל
הדקדוק הפנימי
המחקר מציע זווית חדשה להבנת הפרעת קשב. במקום לראות את הקושי כחוסר מאמץ או כהיסח דעת שנובע בעיקר מגירויים חיצוניים, הממצאים מצביעים על קושי בוויסות של מחשבות פנימיות. כלומר, גם כאשר ילדים עם הפרעת קשב מנסים להתרכז, תשומת הלב שלהם עשויה לעבור שוב ושוב לעיסוק פנימי שאינו קשור למשימה.
במובן הזה, השאלה אינה רק מדוע ילדים עם הפרעת קשב מתקשים להישאר קשובים לאורך זמן, אלא גם כיצד ניתן לסייע להם לשמור על מיקוד ולהפחית מעברים תכופים בין המשימה לבין מחשבות פנימיות.
התמונה שעולה מהמחקר מחזקת גם את התפישה שלפיה הפרעת קשב אינה מסתכמת רק בקושי להתרכז, אלא קשורה לקשיים רחבים יותר בוויסות. לצד קשיים בוויסות רגשי, בניהול זמן ובשליטה קוגניטיבית, המחקר מדגיש גם קושי בוויסות המעבר בין קשב שמופנה פנימה לבין קשב שמופנה לסביבה החיצונית.
כך נראית נדידת מחשבות ביומיום
קוראים בלי לזכור
מאבדים את רצף ההוראות
עוברים ממשימה למשימה
דווקא לחץ מגביר מיקוד
השקט לא תמיד מעיד על ריכוז
האם ממצאים אלה ישנו בעתיד את האבחון או הטיפול? לא באופן מיידי, אך הם עשויים לסמן כיוון מחקרי חדש. כיום אבחנת הפרעת קשב מבוססת בעיקר על תסמינים התנהגותיים, שאלונים ותצפיות, אך המחקר מצביע על אפשרות עתידית לפיתוח מדדים אובייקטיביים לקשיי קשב, למשל באמצעות EEG.
לתובנות האלה עשויה להיות גם משמעות חינוכית. תלמידים ששוכחים הוראות, מתקשים לעקוב אחר הנעשה בכיתה או מתקשים להשלים משימה, לא תמיד מוסחים בשל גירוי חיצוני.
לפי המחקר, במקרים רבים הקשב שלהם עובר למחשבות פנימיות גם בזמן שהם מנסים להתרכז. הבנה זו עשויה להשפיע על האופן שבו הורים ומורים מפרשים קשיי קשב בכיתה, ועל הדרכים שבהן ניתן לסייע לילדים להתמודד עמם.
תגובות