אזעקה למנגנון הקשב: גם התראות רגילות בטלפון הנייד מאיטות ביצועים

פורסם ב"הארץ". מחקר מצא כי גם כאשר אנשים לא השתמשו בטלפון הנייד, עצם הופעת ההתראה האטה את זמן התגובה שלהם במשימה. איך יוצרים "מסננת קשב" בין התרעות נחוצות לעומס ההתראות הרגיל?

פורסם ב11.03.2026 ב"הארץ

בשבועות שבהם אזעקות קוטעות שוב ושוב את הלילה ואת היום, קשה להתעלם מצליל חד שמופיע לפתע. גם אחרי שהשקט חוזר והעבודה מתחדשת, רבים מגלים שהרצף המחשבתי נשבר בקלות: הקריאה נקטעת, הכתיבה מתעכבת, ומשימות פשוטות נמשכות יותר זמן מהרגיל. התופעה הזו לא קשורה רק למצב הביטחוני עצמו אלא גם לאופן שבו מערכת הקשב האנושית פועלת. המוח בנוי כך שגירויים פתאומיים ובולטים - צליל, רטט או סימן חזותי - מקבלים עדיפות מיידית ומושכים אליהם את תשומת הלב, גם כאשר אנחנו מנסים להמשיך להתרכז במשהו אחר. לעיתים די בגירוי קצר כדי לשבור את רצף החשיבה.

מחקר שפורסם ב־2023 בכתב העת Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance בחן את המנגנון הזה בהקשר יומיומי יותר: התראות של טלפונים חכמים. החוקרים ביקשו לבדוק האם עצם הופעתה של התראה - גם כאשר האדם כלל אינו משתמש בטלפון - מסוגלת להסיט קשב ממשימה אחרת?

כאשר הופיעה התראה זמני התגובה התארכו והמשתתפים היו איטיים יותר בזיהוי הגירויים שעל המסך. הממצא הזה הופיע גם כאשר המשתתפים לא נגעו בטלפון כלל ואף כאשר ידעו שההתראות אינן רלוונטיות למשימה

אזעקה למנגנון הקשב

המחקר התמקד בשאלה האם התראות טלפון הן רק מידע נוסף בסביבה, או שמא הן מפעילות מנגנון אוטומטי במוח שמכוון את תשומת הלב אליהן גם כאשר אנחנו מנסים להתעלם. כדי לבחון זאת השתתפו במחקר מתנדבים שביצעו משימות על גבי מחשב, ובמהלך ביצוע המשימות הופיעו מדי פעם גירויים נוספים שלא היו קשורים אליהן.

חלק מן הגירויים היו התראות אמיתיות של טלפון חכם, ואילו אחרים היו צלילים ניטרליים שנועדו לשמש תנאי ביקורת. המשתתפים קיבלו הנחיה מפורשת להתעלם מן ההתראות ולהמשיך להתמקד במשימה שעל המסך. החוקרים מדדו את זמן התגובה של המשתתפים, את הדיוק שלהם בביצוע המשימה ואת השינויים בביצועים כאשר הופיעו ההתראות.

התוצאות הראו באופן ברור כי הופעת התראה של טלפון חכם השפיעה על ביצועי המשתתפים במשימה. כאשר הופיעה התראה זמני התגובה התארכו והמשתתפים היו איטיים יותר בזיהוי הגירויים שעל המסך. הממצא הזה הופיע גם כאשר המשתתפים לא נגעו בטלפון כלל ואף כאשר ידעו שההתראות אינן רלוונטיות למשימה, כלומר עצם הצליל או הסימן של ההתראה הספיקו כדי להסיט חלק ממשאבי הקשב שלהם.

החוקרים הסבירו כי מערכת הקשב האנושית רגישה במיוחד לגירויים פתאומיים ובולטים. התראות של טלפון משלבות כמה מאפיינים כאלה יחד: הן מופיעות בפתאומיות, בעלות צליל ייחודי ולעיתים גם קשורות לציפייה למידע חברתי חשוב. לכן המוח מפרש אותן כאירוע בעל משמעות, גם כאשר מבחינת המשימה אין לכך הצדקה.

לפי החוקרים, התוצאות מצביעות על כך שהתראות טלפון אינן רק מידע נוסף בסביבה, אלא גירוי שמפעיל מנגנון קשבי אוטומטי. כאשר ההתראה מופיעה, הקשב מוסת לרגע אל מקור הצליל או הגירוי, גם אם האדם מנסה להישאר ממוקד במשהו אחר. הסטת הקשב הזו קצרה מאוד, אך היא מספיקה כדי לפגוע בביצועים במשימות הדורשות ריכוז, וגם הסחת קשב של רגע עלולה לגרום לירידה בתפקוד.

עוד עולה מן המחקר כי הבעיה אינה רק השימוש בטלפון עצמו. אפילו כאשר הטלפון אינו בידינו, עצם הופעת ההתראה יכולה להסיט את הקשב. במילים אחרות, ההתראה עצמה פועלת כגירוי בולט שמערכת הקשב מתקשה להתעלם ממנו.

המסקנה המרכזית היא שהתראות של טלפון חכם פועלות כמו אותות אזעקה למערכת הקשב האנושית. הן מושכות תשומת לב באופן אוטומטי גם כאשר האדם מנסה להתעלם מהן. לכן בסביבות הדורשות ריכוז, עבודה, לימודים או קריאה, עצם נוכחות ההתראות עלולה לפגוע בביצועים, והפחתת התראות או הרחקת הטלפון מהסביבה הקרובה - במידת האפשר כמובן במצב החירום הנוכחי - עשויות לשפר את היכולת לשמור על קשב לאורך זמן.

כאשר העיניים קולטות זרם מתמשך של מידע משתנה, המוח נדרש לעבד אותו במהירות. קליפת המוח הוויזואלית נכנסת לפעילות מוגברת והמשאבים המנטליים מתחלקים בין כמה מקורות מידע במקביל

גירוי יתר לשדה הראייה

המוח האנושי בנוי כך שכל שינוי בשדה הראייה מושך את תשומת הלב. מבחינה אבולוציונית זו הייתה יכולת חשובה להישרדות, משום שכל תנועה קטנה בסביבה יכלה להעיד על סכנה או על טרף. בעולם המודרני אותו מנגנון ממשיך לפעול, אך הפעם הוא מופעל בעיקר על ידי מסכים: הודעה שקופצת, פרסומת זזה, סרטון שמתחיל להתנגן או אפילו אייקון צבעוני שמופיע על המסך.

כאשר העיניים קולטות זרם מתמשך של מידע משתנה, המוח נדרש לעבד אותו במהירות. קליפת המוח הוויזואלית נכנסת לפעילות מוגברת והמשאבים המנטליים מתחלקים בין כמה מקורות מידע במקביל. במצב כזה קשה יותר לשמור קשב על משימה אחת לאורך זמן. במילים אחרות, לא תמיד אנחנו מפסיקים להתרכז משום שאנחנו רוצים בכך, אלא משום שמערכת הראייה ממשיכה למשוך את המבט לעוד ועוד גירויים.

לצד זאת, הקשב מושפע מאוד גם מהסביבה שבה אנחנו פועלים. מבט קצר על שולחן עבודה טיפוסי ממחיש זאת: מחשב עם כמה לשוניות פתוחות, טלפון שמונח לידו, הודעות שמופיעות בצד המסך ולעיתים גם טלוויזיה ברקע או אנשים שנכנסים ויוצאים מהחדר. בתנאים כאלה המוח נמצא במעין מצב של סריקה מתמדת, שבו הוא בודק שוב ושוב אם הופיע מידע חדש.

לכן גם אנשים שמסוגלים להתרכז היטב בתנאים שקטים מתקשים יותר כאשר הסביבה עמוסה בגירויים. לעיתים שינוי קטן בסביבה, כמו הפחתת גירויים בשדה הראייה, יכול לשפר משמעותית את יכולת הריכוז.

גורם נוסף קשור לאופן שבו אנחנו עוברים בין פעולות במהלך היום. רבים עוברים ישירות מגלילה בטלפון למשימה שדורשת ריכוז עמוק, כמו כתיבה, קריאה או פתרון בעיה. המעבר הזה חד מאוד מבחינה מוחית. גלילה ברשתות חברתיות מפעילה מנגנון של חיפוש מתמיד אחר גירויים חדשים ומהירים. כאשר מיד לאחר מכן מנסים להתרכז בטקסט ארוך או במשימה מורכבת, המוח עדיין פועל במצב חיפוש. במצב כזה קשה יותר להיכנס לקשב ממושך.

גם שינוי קטן כמו הקטנת מספר החלונות על המסך יכול להפחית עומס חזותי. כאשר שדה הראייה פשוט יותר, המוח צריך להשקיע פחות אנרגיה בסינון גירויים ולכן קל יותר להישאר מרוכזים

איך בונים "מסננת קשב"

אי אפשר להתעלם גם מההקשר הרחב יותר. הכלכלה הדיגיטלית מבוססת במידה רבה על תשומת הלב שלנו. אפליקציות, אתרי חדשות ורשתות חברתיות מתוכננים כך שימשכו את העין ויגרמו לנו להישאר עוד רגע.

התוצאה היא סביבה שבה תשומת הלב נמצאת בתחרות מתמדת, וכל מסך מנסה להיות מעניין יותר מהקודם. במציאות כזו היכולת להתמקד אינה רק מיומנות אישית אלא גם פעולה מודעת של סינון, ניסיון להחליט לאילו גירויים להקשיב ועל אילו לוותר.

טקס התחלה של שתי דקות

לפני שמתחילים משימה, עצרו לשתי דקות בלבד. שבו מול שולחן העבודה והניחו מולכם רק את הדברים שקשורים למשימה. הסתכלו על הפעולה שאתם עומדים לבצע והגדירו לעצמכם במשפט אחד מה אתם עומדים לעשות, למשל: "אני קורא עכשיו את שלושת העמודים הראשונים של המסמך". בזמן שתי הדקות הללו אל תתחילו לעבוד ואל תגעו בטלפון. המטרה היא לא לבצע אלא להכין את הקשב. לאחר שתי הדקות התחילו במשימה מיד. הפעולה הקצרה הזו מאפשרת למוח לעבור למצב מיקוד.

ניקוי שדה הראייה

לפני תחילת עבודה הקדישו דקה אחת לסידור סביבת העבודה. סגרו לשוניות מיותרות במחשב, הרחיקו את הטלפון מעט מהשולחן והניחו מולכם רק את החומרים הדרושים. גם שינוי קטן כמו הקטנת מספר החלונות על המסך יכול להפחית עומס חזותי. כאשר שדה הראייה פשוט יותר, המוח צריך להשקיע פחות אנרגיה בסינון גירויים ולכן קל יותר להישאר מרוכזים.

התחלה עם פעולה קטנה מאוד

במקום לחשוב על המשימה כולה, הגדירו פעולה ראשונה קטנה ופשוטה. למשל: לקרוא פסקה אחת, לכתוב שתי שורות או לענות למייל אחד. התחילו רק עם הפעולה הזו. לאחר שהיא מסתיימת, הגדירו פעולה קטנה נוספת. השיטה מפחיתה את תחושת העומס ומאפשרת למוח להיכנס בהדרגה למצב עבודה.

חלון זמן קצר ומוגדר

כוונו שעון ל־10 דקות והחליטו שבזמן הזה אתם עובדים רק על משימה אחת. אם עולה מחשבה לבדוק משהו אחר, רשמו אותה בצד והמשיכו במשימה. כאשר הזמן מסתיים, עצרו לדקה ובדקו מה התקדמתם. מסגרת זמן קצרה וברורה מקלה על המוח להישאר ממוקד משום שהיא יוצרת גבול ברור למאמץ.

הפסקת מעבר בין מסך למשימה

כאשר עוברים משימוש בטלפון או מגלילה ברשתות למשימה שדורשת ריכוז, עצרו לרגע. קמו מהכיסא, שתו מים או הסתכלו לכמה רגעים מחוץ לחלון. נשמו עמוק כמה פעמים ואז חזרו לשולחן העבודה. רק לאחר מכן התחילו את שתי דקות ההתמקדות. ההפסקה הקטנה מאפשרת למוח להאט את קצב הגירויים ולהתכונן לפעולה ממוקדת.

חשוב לזכור כי התחושה שקשה יותר להתרכז אינה בהכרח סימן לכך שמשהו השתבש ביכולת האישית, ובפרט במצב הנוכחי. פעמים רבות מדובר בתוצאה של עולם עמוס בגירויים חזותיים שמתחרים על תשומת הלב. הבנה של ההשפעה שלהם עלינו ופעולה מכוונת (קטנה) לשליטה עליהם, תעזור לנו להחזיר את השליטה לקשב שלנו. במקום להגיב אוטומטית לגירויים סביבנו, אנו צריכים להגדיר למוח מה חשוב עכשיו.

לפניות בנושא אבחונים יש ללחוץ כאן