משתגעים? כך תשרדו טיסה עם הפרעות קשב

פורסם ב"ישראל היום" ב 10.7.25. כשמדובר בהפרעת קשב, השקט נגמר עוד לפני הצ'ק-אין - והילדים צריכים מגוון פעילויות להעביר את הטיסה איתן • הנה חמישה דברים שכדאי לעשות ולא לעשות בטיסה עם ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז

פורסם ב"ישראל היום"

כמעט כל מדריך לטיסה עם ילדים מתחיל ב"הכינו פעילויות שקטות לילדים" - אך הורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז יודעים שקשה למצוא פעילות שקטה שמחזיקה מעמד יותר מ-47 שניות. כשמדובר בהפרעת קשב, השקט נגמר עוד לפני הצ'ק-אין. כבר בדרך לנתב"ג אפשר להבין: זו לא הולכת להיות טיסה רגועה.

טיסה עם ילדים הסובלים מהפרעת קשב היא שונה בכמה מובנים. עבור ילדים עם הפרעת קשב, זמן הוא מושג ערטילאי - השאלה "מתי נגיע?", מגיעה כל כמה דקות בווריאציות שונות. לעיתים, גם החגורה המהודקת מפריעה להם וקשה להם להבין את ההיגיון, במיוחד לפני שהמטוס אפילו זז. גם הגירויים מציפים את הפרעות הקשב במהלך טיסות, כמו למשל רעש המנוע, בכי של תינוק, הודעות מהקברניט ועוד.

השיעמום מגיע מהר עבורם, יותר מרוב האנשים. אמנם מבחוץ זה נראה רגוע אבל עבור ילדים עם הפרעות קשב, המוח צמא כל הזמן לתנועה, שינוי וחידוש. מכיוון שכך, הגוף דורש גם תנועה מתמדת, גם כשלעיתים אסור. אין איך "להירגע" כי הרוגע לא מגיע. התחושה היא כמו קפיץ פנימי שפשוט מסרב להתכווץ.

הנה חמישה דברים שכדאי לעשות ולא כדאי לעשות בטיסה עם ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.

5 דברים שכדאי לעשות בטיסה עם ילדי הקשב:

1. הכינו "ערכת הישרדות" מגוונת - לא רק פעילות אחת אלא 7-8 פעילויות קטנות. חטיפים, מדבקות, טאבלט עם אוזניות, דפי צביעה, משחק קלפים קטן. כל דבר לחצי שעה מקסימום. חשבו על זה כמו מחסן של גירויים מתחלפים. כשאחד נגמר, אתם עוברים לבא.

2. הסבירו מראש וגם תוך כדי - מומלץ להסביר כמה פעמים. נמריא, נטוס, ננחת - "זה ייקח כמו 3 פרקים של הסדרה שלך". תנו דימויים קונקרטיים במקום זמנים מופשטים. תכננו את התהליך יחד - מה יקרה קודם, מה אחר כך, מה בסוף. זה יוצר תחושת שליטה וצפייה.

3. הזמינו מושב מעבר - הילד או הילדה שלכם לא יצטערו לקום, ואתם לא תצטרכו להתנצל בפני השכן בפעם ה-20. מושב מעבר הוא חופש יחסי, המעניק פחות תחושה של לכידה ואפשרות לעמוד מבלי להזיז חצי מטוס.

4. הצטיידו במגוון של נשנושים - רעב, הפרעת קשב ומקום סגור הם סבל לילדים ולהורים. עדיף חטיפים בריאים שאוהבים מאשר הרצאה על תזונה ב-30 אלף רגל גובה. החטיפים זה לא רק אוכל, זה גם תעסוקה, פרס ודרך להעביר את הזמן.

5. הכינו תגובה למצב קיצון - תכננו מראש מה תעשו אם תגיעו למצב קיצון, למשל: מה אם הטאבלט יתקלקל? תהיו מוכנים לאלתור מתוכנן. למשל: סיבוב קצר למטבח האחורי.  

5 דברים שלא כדאי לעשות בטיסות עם ילדי הקשב:

1. אל תתבססו על כך שבטיסה הכל יירגע - זה לא קורה. המטוס הוא גירוי ענק, לא מקום מרגיע. הכינו תוכנית למציאות, לא לחלום. אם אתם מקווים שההמראה תרגיע - תתכוננו לאכזבה.

2. אל תשכחו מהמבוגר עם הקשב - גם אתם צריכים ערכת הישרדות. רוב הסיכוי שאחד ההורים עם הפרעת קשב, שהרי זוהי הפרעה גנטית. הטאבלט שלכם, האוזניות, הספר, התרופות (בדקו שלקחתם). "רגע, איפה הדרכון? מצאתי! אה לא, זה כרטיס טיסה של 2019". אי אפשר לשפוך מכוס ריקה. המוח שלכם מייצר חרדות, מנתח כל סיטואציה ומגביר כל תחושה קטנה.

3. אל תלחצו על "שקט" כל הזמן, זה רק מגביר את הלחץ - תנו לפרוק קצת, לדבר, לזוז בגבולות הסביר, לבטא את הקושי. המאבק על שקט יוצר יותר רעש מהשקט עצמו. לפעמים עדיף לתת לילדי הקשב לשיר בשקט מאשר להילחם על זה.

4. אל תשכחו לאכול - אתם חושבים על הילד ושוכחים את עצמכם. רעב, מתח ומקום סגור עלולים ליצור בעיה משמעותית. הפרעת קשב יוצרת תחושה קבועה של "אני שוכח משהו"... גם אם לא שכחתם כלום. כתבו רשימה קטנה של מה שאתם צריכים לעצמכם ואל תשכחו לאכול לפני הטיסה.

5. אל תקחו את זה לליבכם - ילדי הקשב לא עושים את זה בכוונה. הם לא מנסים לעשות לכם בושות, אלא לשרוד במקום שלא מתאים למוח עם הפרעות קשב. זה לא חוסר חינוך, זו מערכת נוירולוגית שמגיבה אחרת לעולם. הבנה זו חוסכת הרבה כעסים מיותרים.

המילה האחרונה

טיסה עם הפרעת קשב לא אמורה להיות קסם. זו אמורה להיות הישרדות מושכלת. אם יצאתם מהמטוס עם כל הילדים, בריאים ושפויים יחסית אז הצלחתם. גם אם זה לא היה שקט, גם אם אנשים הסתכלו, גם אם השכן נתן לכם מבטים. אם גם אתם שואלים את עצמכם אם אתם ההורים היחידים שיצאו מותשים אחרי טיסה של שעתיים ליוון? התשובה היא: ממש לא. בין 5 עד 10 אחוזים מהאוכלוסייה עונים להגדרה של הפרעת קשב, ועבורם כל טיסה יכולה להפוך לסרט פעולה.

למידע על אבחון אצל ד"ר שירלי הרשקו לחצו כאן.