הפרדוקס המושלם: כשהפרעת קשב פוגשת פרפקציוניזם

פורסם ב"הארץ" ב 16.7.25. הפרעת קשב ופרפקציוניזם אולי נשמעים כמו הפכים, אבל אצל רבים הם הולכים יחד ויוצרים תקיעות, דחיינות ועודף ביקורת עצמית. למה דווקא תרגול של חוסר שלמות יכול לעזור לצאת מהלופ?

פורסם ב"הארץ"

"אני יכולה לשכתב קורות חיים עשר פעמים, אבל לא שולחת אותם. זה אף פעם לא מרגיש מספיק טוב", שיתפה אורנה (שם בדוי, כמו יתר המרואיינים בכתבה), פרילנסרית בת 45, בקבוצת הפייסבוק "אנשי הקשב".

"אני מגיע באיחור לכל מקום, לא כי לא אכפת לי, אלא כי אני לא מצליח לצאת מהבית עד שהכול 'מדויק': הכפתורים סגורים, המצגת מושלמת, השיער בדיוק כמו שצריך. ואז אני יוצא בלחץ, מתנצל, וחוזר על זה שוב", כתב אביחי, בן 36, איש שיווק.

"כתבתי שלושה עמודים לסיכום של שיעור אחד. לא הייתי מרוצה, אז התחלתי הכל מהתחלה. שלוש שעות עברו, ועדיין לא הגשתי. המרצה הסתכל עליי כאילו אני עצלן, אבל זה הפרפקציוניזם שתוקע אותי", הוסיף אמיר, סטודנט בן 26.

פרפקציוניזם מוגדר כנטייה להציב סטנדרטים בלתי מציאותיים, וללוות כל כישלון לעמוד בהם בביקורת עצמית חריפה. רבים מכירים את הדחף להוציא תוצאה "מושלמת" — אבל בקרב אנשים עם הפרעת קשב, התופעה הזו נפוצה במיוחד ולעיתים גם משתקת.

השילוב הזה, בין שאיפה לשלמות לבין מוח שמתפקד באופן שונה, מייצר פרדוקס: אדם עם הפרעת קשב יכול להיות בעל אידיאלים גבוהים מאוד, אך לא מצליח לעמוד אפילו בציפיות מינימליות כמו להגיע בזמן, להגיש עבודה או לשלוח מייל

דפוסים משלימים

מחקר שנערך ב-2018 ופורסם בכתב העת Journal of Attention Disorders בדק 378 ילדים עם הפרעת קשב. נמצא כי ככל שתסמיני הפרעת הקשב חמורים יותר, כך עלתה רמת הפרפקציוניזם אצל הילדים. במילים אחרות, ילדים הנמצאים בקצה הגבוה של ספקטרום תסמיני הפרעת הקשב הראו נטייה גדולה יותר להתנהגות פרפקציוניסטית. ממצא זה מרמז שאצל חלק מהילדים, חומרת הפרעת הקשב מתקשרת גם לדפוס של שאיפה מוגזמת לשלמות.

אצל בנות ונשים עם הפרעת קשב, הסיכוי שיתפתח פרפקציוניזם הוא גדול אף יותר. נייר עמדה המבוסס על קונצנזוס מומחים בבריטניה, שפורסם ב-2020 בכתב העת BMC Psychiatry סקר ספרות וממצאים לגבי בנות ונשים עם הפרעת קשב לאורך החיים. המומחים ציינו שאצל ילדות ונערות רבות עם הפרעת קשב, התסמינים עלולים להישאר חבויים בשל אסטרטגיות הסוואה ופיצוי שהן מפתחות, ואחת האסטרטגיות השכיחות היא נטייה לפרפקציוניזם מוגבר.

למעשה, בתקופות מעבר (כגון מעבר לבית ספר תיכון), כאשר הדרישות התפקודיות גדלות, נערות עם הפרעת קשב עלולות לחוות ירידה בביטחון העצמי, מה שמוביל לחרדה ולפרפקציוניזם מוגבר כניסיון לפצות על קשייהן. אותן נערות מנסות להיות "תלמידות מושלמות" כדי לעמוד בציפיות ולהסוות את תסמיני הפרעת הקשב, ובכך לעיתים הן מצליחות לדחות זמנית זיהוי של ההפרעה. עם זאת, המתח הנובע מפרפקציוניזם מפצה זה עלול לגבות מחיר נפשי כבד ואף "לחשוף" את הפרעת הקשב בשלב מאוחר יותר, כאשר כבר קשה לעמוד במכלול הדרישות המוגזמות שהציבו לעצמן.

חשוב להבין כי פרפקציוניזם אצל אוכלוסיית הפרעת הקשב גורם לתקיעות ולתחושות קשות. מחקר סקירת תיקי מטופלים שנערך ב-2016 ופורסם בכתב העת Psychiatry Research בדק מבוגרים עם הפרעת קשב שמילאו שאלונים של עיוותי חשיבה, לצד מדדים קליניים של חרדה, דיכאון וייאוש. נמצא מתאם חיובי מובהק בין חומרת תסמיני הפרעת קשב לבין עוצמת עיוותי החשיבה המדווחים.

ניתוח פרטני של פריטי השאלון הראה כי פרפקציוניזם היה עיוות החשיבה השכיח ביותר בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב. החוקרים הסיקו שעבור אנשים עם הפרעת קשב, מחשבות פרפקציוניסטיות הן מרכיב מרכזי המוביל לדחיינות ולהימנעות מתוך חשש "לא לעשות מושלם", מה שעלול להחריף את הקשיים התפקודיים שלהם.

השילוב הזה, בין שאיפה לשלמות לבין מוח שמתפקד באופן שונה, מייצר פרדוקס: אדם עם הפרעת קשב יכול להיות בעל אידיאלים גבוהים מאוד, אך לא מצליח לעמוד אפילו בציפיות מינימליות כמו להגיע בזמן, להגיש עבודה או לשלוח מייל. וככל שהפער הזה גדל כך עולה תחושת כישלון, דחיינות, ולעיתים גם חרדה או דיכאון.

בזמן שפרפקציוניסטים רבים משייפים את העבודה כדי שתהיה "מושלמת", אנשים עם הפרעת קשב מוצאים את עצמם מתעכבים על עיצוב השקף, ניסוח המייל או פורמט של הקובץ, ולא מספיקים את העיקר

לא עומדים בסטנדרט

אפשר להסתכל על הקשר המורכב בין פרפקציוניזם להפרעת קשב מכמה זוויות. היבט אחד הוא הקצב הפנימי מול הדרישה החיצונית - המוח של אדם עם הפרעת קשב פועל בקצב פנימי משתנה. הוא יכול לעבור מהיפר־פוקוס, שהוא מצב של התמקדות מלאה בדבר מסוים המעניין אותו בלי יכולת להתנתק ממנו, למצב של פיזור גמור.

בזמן שפרפקציוניסטים רבים משייפים את העבודה כדי שתהיה "מושלמת", אנשים עם הפרעת קשב מוצאים את עצמם מתעכבים על עיצוב השקף, ניסוח המייל או פורמט של הקובץ, ולא מספיקים את העיקר. כל זה קורה תוך כדי עייפות מצטברת, שכחה של פרטים חשובים, ודחיינות שמתפרשת בסביבה החיצונית כחוסר רצינות.

בנוסף, אנשים עם הפרעת קשב סופגים הרבה ביקורת בילדותם ושומעים משפטים כמו: "תתאמץ יותר", "את לא מרוכזת", או: "למה תמיד באיחור?". בהמשך, הם מפנימים את הקולות האלה. כשהם מנסים להוכיח שהם לא כאלה, הם יכולים לפתח פרפקציוניזם כהגנה - כי אם זה יהיה מושלם, אף אחד לא יוכל לבקר אותם. אבל בפועל, הפרפקציוניזם לא מגן, אלא תוקע. הוא מונע התחלה ("אני לא יודע איך לעשות את זה מספיק טוב") ומעכב סיום ("זה עדיין לא שם"). והכי עצוב, שהפרפקציוניזם מעצים את תחושת חוסר הערך.

עוד היבט של הקשר הזה הוא התקיעות המבנית. הפרעת הקשב פוגעת בתפקודים ניהוליים כמו תכנון, ארגון, סדר, ביצוע ובקרה. כשמוסיפים לכך פרפקציוניזם מקבלים נוסחה לתקיעות. האדם יודע מה עליו לעשות, רוצה לעשות זאת היטב, אבל אינו מצליח לתכנן מהלך ריאלי. הוא קובע רף גבוה מדי, זמן לא מציאותי, מצפה לריכוז שלא מגיע, ואז מרגיש אכזבה. התוצאה: קפיצה בין משימות, חוסר מיקוד, וגם תוצאה שאינה עומדת באף סטנדרט, גם לא בזה שהציב לעצמו.

לכל אלה מתווסף התסכול הנובע מהרשתות החברתיות - בהן כולם נראים "יעילים", "מצוינים" ו"פרודוקטיביים". במצב כזה, אדם עם הפרעת קשב ונטייה לפרפקציוניזם עשוי להרגיש מאחור כל הזמן. הוא רואה אחרים מסיימים מטלות, נראים מסודרים, והוא בקושי מצליח להגיע בזמן או לזכור שיחה חשובה. הפער הזה מייצר תחושת "כישלון מתמשך", שגם ההצלחות לא מצליחות למחוק. זהו מעגל של בושה עצמית, שמחליש את המוטיבציה לנסות שוב, וחוזר חלילה.

פרפקציוניזם והפרעת קשב הם לא שילוב נדיר, להיפך, הם מלכודת מוכרת. הרצון להוכיח, לתקן ולדייק, בשילוב עם מוח שנע בקצב אחר, יוצר מאבק פנימי שמוביל לאיחורים, דחיינות ותסכול. אבל כשמבינים שהפרפקציוניזם אינו שלמות אלא צורך בביטחון, וכשהפרעת הקשב מקבלת הכרה כתפקוד מוחי שונה ולא ככשל, אפשר להתחיל לתכנן אחרת. השלב הראשון הוא לשאול: מה ייחשב "טוב מספיק"? ואז פשוט לקפוץ למים!

לפרטים על אבחון לחצו כאן.