נראה שעד כה לגמרי הסתדרתם בחיים, הגעתם לגיל 40, צלחתם יסודי+תיכון+צבא+טיול אחרי צבא+לימודים, יש לכם בית, משפחה או זוגיות טובה, אבל אתם מבולבלים, שוכחים, לא קשובים, השעון מציק לכם ואתם דוחים כל דד ליין. סיכוי שיש לכם הפרעת קשב לא מאובחן. ד"ר שירלי הרשקו עם טיפים לאבחון למבוגרים
פורסם ב:
אז סיימתם תיכון מזמן, יש לכם תואר, אולי אפילו שניים, עבודה לא רעה בכלל ונראה שבסך הכול אתם לגמרי על זה. רק מה? על הדרך אתם שוכחים, מתבלבלים, מוסחים בקלות ותמיד מגיעים לדדליין הסופי עם הלשון בחוץ ועם כאבי ראש? הייתכן שיש לכם הפרעת קשב לא מאובחנת?
לפי ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בהפרעות קשב ולקויות למידה ומחברת הספר "אנשי הקשב", יכול מאוד להיות שכן. מצד שני, האם באמת יש טעם באמצע החיים לעשות עם זה משהו. הלוא הסתדרתם כל כך יפה עד עכשיו? "זו אגב השאלה שהכי נשאלת במכון האבחון שלנו. 'למה לעבור אבחון באמצע החיים? אני כבר לא צריך ללמוד... סך הכל הסתדרתי... אז למה?' והתשובה היא פשוטה עד כדי כמעט מכעיסה: כי זה משנה חיים".
בספר ובקבוצת הפייסבוק "אנשי הקשב" מתארים זאת אנשים כך: "האבחון שלי לפני קצת יותר משנה בגיל 42 שינה את חיי, מבחוץ הכל אותו הדבר אבל מבפנים יש מקום שלא היה קודם לאהבה והכלה עצמית ואפילו אפילו גאווה"; "אובחנתי בגיל 40. ואז סוף סוף הבנתי שאני חכמה ומוכשרת בניגוד לתחושה שנתנו לי בעבר".
מה קורה לאדם בוגר לא מאובחן?
"אדם בוגר עם הפרעת קשב לא מאובחנת יתנהל פחות טוב בחייו הבוגרים ללא הכרה ועזרה. כנראה שיחליף יותר עבודות, מסגרות לימוד, ואף בני זוג. וגם אם יצליח להתארגן על כל אלו, תמיד יהיה במאבק נגד הזרם – בעבודה, עם בן הזוג, בתור הורה ובכל תחום אחר".
איך זה בא לידי ביטוי ביומיום?
"בואו אתאר לכם יום טיפוסי של איש קשב מהרגע שהוא קם בבוקר. למעשה, עצם ההשכמה עבורו היא משימה מאתגרת מאין כמוה. ל-75% מאנשי הקשב יש בעיות בשינה והם נרדמים מאוחר ומתקשים להתעורר בבוקר. אחרי שכבר הצליחו לגרור עצמם מהמיטה מיד מגיע האתגר הבא, שעבור האדם הממוצע קורה באוטומט: להתארגן ולהגיע בזמן. להתארגן לוקח זמן, לפעמים הרבה מאוד. בהמשך, כשמגיעים לעבודה, נוטים יותר לדחות מטלות או לסיים משימות, ומוסחים מכל רעש קטן מסביבם – מהאדם שעבר הרגע מחוץ לדלת להכין את הקפה, מהשיחה בקצה המסדרון, מהמשאית בחוץ, או מהמחשבות שבפנים (מה אני צריך לעשות ואיך אעמוד בעומס הזה?!?). סביר יותר שיחזרו בסוף היום לבית מבולגן ויחושו אבודים אל מול המשימות (תשלומי חשבונות, החוגים של הילדים, ארגון ארוחות). בין לבין קרוב לוודאי שיאבדו את המשקפיים או הארנק.
"הם אוכלים בצורה יותר אימפולסיבית ולכן סביר שיצרכו יותר ג'אנק. כתוצאה מכך יתקשו לשמור על המשקל. הפרעת הקשב משפיעה אפילו – ואולי בעיקר – על מערכות יחסים. הם פוגשים בבן זוגם ומתקשים להקשיב לסיפוריו הארוכים או לזכור מהם פרטים, וגם נוטים להתפרץ לשיחה. בערב סביר יותר שישקעו לתוכניות קצרות (בסרטים ארוכים קשה להם להתרכז עד הסוף), ופחות יקראו (כי גם כשלוקחים ספר ליד מאבדים מהר מאוד את הריכוז או חוזרים על אותו קטע). כמו כן, הם יימנעו מללמוד או לסיים תואר אקדמי כי אינם מסוגלים להתרכז לאורך זמן בכיתה או בבית. הקשיים הללו, או חלק מהם (לא חייבים את כולם, כמובן), עלולים לגרום להנמכה בערך העצמי, לחרדה ולדיכאון".
מה את ממליצה לעשות בשלב זה של החיים?
"עבור מי שמרגיש פגיעה תפקודית משמעותית ומעוניין לשפר את ההישגים האישיים/מקצועיים/לימודיים/משפחתיים, אני ממליצה בחום לעבור אבחון. לרוב, אגב, מגיעים לאבחון בעקבות הילד/ה. כי הפרעת הקשב היא גנטית ועוברת ב 75% מהמקרים מההורה לילד/ה, וכאשר מביאים את הילדים לאבחון פתאום מזדהים עם כל התסמינים. אבל אם ההורים חשבו שאתם עצלנים או לא מתאמצים, או המורה טענה שאתם לא מממשים את הפוטנציאל שלכם, זו נורה אדומה! ולא צריך לחכות לילדים".
פסיכיאטרים וחוקרים מארצות הברית בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי פיתחו שאלון שמטרתו להעלות חשד לקיומה של הפרעת קשב. מלאו אותו, ואם קיימים ארבעה סימונים או יותר בחלק המוצלל קיים חשד סביר שיש לכם הפרעת קשב וכדאי לפנות לרופא מומחה.
הנה כמה מהסימנים שידליקו גם אצלכם נורה אדומה ומחשבה, לפי ד"ר הרשקו:
1. הילד/ה שלכם אובחנ/ה והזדהתם עם התסמינים ("גם אני הייתי ככה!").
2. בתור ילדים שנאתם להכין שיעורי בית וגם לא הצלחתם ללמוד את לוח הכפל.
3. בשיעורים לרוב ריחפתם או הפרעתם, ומתישהו קראו לכם עצלנים או לא מממשים פוטנציאל כלשהו.
4. היום בני הזוג שלכם כועסים עליכם (כי אתם מאחרים/שוכחים/מבלבלים/לא מקשיבים).
5. הילדים ממורמרים ששוב שכחתם להביא להם חולצה הלבנה ותפוח בדבש, למרות התזכורות המרובות.
6. הבית שלכם מבולגן, וגם אם הצלחתם לסדר אותו - תוך רגעים ספורים הוא יחזור.
7. שרפתם את סיר הביצים הקשות, או משהו אחר שניסיתם לבשל/לאפות.
8. התקתוק של השעון משגע אתכם, או המאוורר שמסתובב או מי שלועס מסטיק לידכם.
9. יש לכם מיליון טאבים פתוחים במחשב וגם מיליון מחשבות משימות בראש.
10. יש לכם מיליון תזכורות ושעונים מעוררים, ועדיין לא ברור לכם מה לעשות, או מדוע נכנסתם לחדר.
11. אתם דוחים ודוחים, או מתחילים ולא מסיימים. חסרי תחושת זמן.
12. גם אם תקומו שעתיים לפני הזמן, עדיין תתקשו להתארגן בבוקר, וגם ללכת לישון בשעה נורמלית בערב.
13. אף אחד לא מבין איך אתם יכולים להתרכז שעות במה שמעניין אתכם, אבל בכל דבר אחר לא.
14. ניסיתם כדורים להפרעת קשב ולאחר מכן לא הבנתם איך אנשים "רגילים" בכלל מעזים להתלונן אם ככה הם חיים כל הזמן?
15. כי אתם קוראים את הכתבה הזו במקום לעבוד.