"במקום להקשיב לפקודות ספרתי ציפורים": כשהפרעת הקשב מתגייסת לצבא

פורסם ב"הארץ ב 14.5.25. מחקרים מצביעים על סיכון גבוה לנשירה, פטור משירות, בעיות נפשיות וחוסר התאמה לתפקידים – בעיקר כשהפרעת הקשב לא מאובחנת או מטופלת. אילו התאמות קיימות היום, ומה כדאי לדעת לפני הגיוס?

פורסם ב"הארץ"

"הגעתי לצבא עם אבחנה של הפרעת קשב, אבל הרגשתי שאף אחד לא באמת מבין מה זה אומר. במסדר בוקר הייתי מאבד פוקוס אחרי שתי דקות, ובמקום להקשיב לפקודות – מתחיל לספור את הציפורים על הענף מעל הראש של המ"כ. כשנכשלתי במשימות, קיבלתי את התגובה הקלאסית: 'תתאמץ יותר'", משתף בקבוצת הפייסבוק "אנשי הקשב" דניאל (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), כיום לוחם במילואים.

"כמפקדת, אני רואה שחיילים עם הפרעת קשב מקבלים תווית של עצלנים או לא-משקיעים, בזמן שלמעשה המוח שלהם פשוט עובד אחרת. אחד מהם הסביר לי פעם שכשהוא במשמרת – הרעש של המזגן או ציוץ הציפורים הופך לרעש רקע שמשתלט לו על כל הריכוז. מאז אני מנסה לתת הוראות קצרות וברורות יותר", מספרת סגן מיכל, מפקדת פלוגה בחיל המודיעין.

"הבן שלי השתחרר לפני שנה אחרי שסיים שירות מלא כטכנאי מערכות. הוא תמיד אמר שבצבא מצאו לו את המקום הנכון! עבודה עם הידיים, פתרון תקלות שדורש חשיבה מחוץ לקופסה ומשימות שמשתנות כל הזמן. היום הוא אומר שהצבא לימד אותו איך לנצל את הקשב שלו דווקא כחוזקה", משתפת אמא של איתי.

סביבה צבאית מובנית יכולה לסייע לאנשים עם הפרעת קשב להתמודד היטב ואף להצליח בתפקידים שאינם לחימתיים, אך חשיפה ללחץ קרבי עלולה להביא להופעת מחודשת של תסמיני הפרעת קשב ולהגביר עד פי שניים את הסיכון להפרעות נוספות כמו פוסט טראומה

מדיכאון עד פוסט טראומה: מועדים יותר לבעיות נפש

השירות הצבאי מציב אתגרים ייחודיים עבור חיילים עם הפרעת קשב. הם מתמודדים עם קשיי ריכוז לאורך זמן, בעיקר במשימות מונוטוניות או מורכבות. הסחות דעת סביבתיות, כמו רעש או תנועות בלתי צפויות, עלולות להפריע לריכוזם. כמו כן, אימפולסיביות עלולה להוביל לתגובות מהירות ולא מבוקרות, שעלולות לסכן את החייל ואת חבריו. ניהול זמן ומשימות במקביל מהווים אתגר נוסף, ולעתים גורמים לתסכול ולאובדן ביטחון עצמי.

במחקר שפורסם בשנת 2019, נמצא כי אחוז גבוה מאנשי הקשב שובצו לתפקידים בשירות העורפי-פקידותי, ולא לתפקידי לחימה. במחקר נוסף שפורסם בשנת 2014 נמצא כי סביבה צבאית מובנית יכולה לסייע לאנשי הקשב להתמודד היטב ואף להצליח בתפקידים שאינם לחימתיים, אך מצד שני, חשיפה ללחץ קרבי עלולה להביא להופעת מחודשת של תסמיני הפרעת קשב ולהגביר עד פי שניים את הסיכון להפרעות נוספות כמו פוסט טראומה.

עוד נמצא כי חיילי הקשב נזקקו ליותר ימי מחלה וחופשות רפואיות במהלך השירות. בנוסף, אנשי הקשב קיבלו יותר פטור משירות צבאי מלא, כלומר שיעור גבוה יותר מהם לא סיימו את מלוא תקופה השירות, או הוחרגו ממנה, בהשוואה לאלו ללא הפרעת קשב.במחקר אחר נמצא כי חיילים עם הפרעת קשב מגיעים פחות לתפקידי קצונה או לתפקידים בכירים. מה שמרמז שהפרעת קשב עשויה להגביל השגת תפקידים צבאיים ברמות הגבוהות.

מחקר שנערך בצבא דרום קוריאה מצא כי בקרב חיילים עם הפרעת קשב נצפתה שכיחות גבוהה משמעותית של בעיות נפשיות נוספות. הם היו בסבירות מוגברת לסבול פי 40 מחרדה חברתית, פי 28 מחרדה כללית, פי 16 מדיכאון, פי 14 מסומטיזציה (תלונות גופניות ללא ממצא רפואי), פי 11 ממחשבות אובדניות ופי שישה מהפרעות שינה. בנוסף, הם דירגו את מצבם הבריאותי, את סיכויי הקריירה הצבאית ואת איכות החיים שלהם כנמוכים באופן מובהק לעומת חיילים אחרים.

החוקרים ציינו כי בהתאם למדיניות הגיוס בזמנו שפסלה מועמדים הנוטלים טיפול תרופתי ממושך להפרעת קשב, רוב החיילים עם הפרעת קשב לא דיווחו עליה קודם לגיוס. מסקנת המחקר הייתה שעל צבא דרום קוריאה (ודרגים מקבילים בצבאות העולם) לשקול שינוי בקריטריונים והנהלים, כך שיאפשרו זיהוי מוקדם ותמיכה במתגייסים עם הפרעת קשב.

זיהוי מוקדם ותמיכה חשובים במיוחד לאור ממצאי מחקר מ-2017 שהראו כי חיילים עם הפרעת קשב בסיכון גבוה לבטא מחשבות אובדניות או לבצע פעולות של פגיעה עצמית. חלק מהקשר הזה מוסבר על ידי מצבם הנפשי של חיילים אלו שאופיין בתסמיני דיכאון ובתחושת איכות חיים ירודה.

ניתוח "סיפורי הצלחה" של חיילים עם הפרעת קשב העלה כי כאשר הצבא מאפשר התאמות מסוימות וכשהמפקדים מפגינים הבנה וגמישות – רבים מהחיילים הללו מצליחים למלא תפקידם בהצטיינות ולא פעם תורמים יוזמות חדשניות

לספר או לא לספר: התנהלות נכונה מול הצבא

מומלץ להגיע לוועדה הרפואית עם מסמכים רפואיים עדכניים ומפורטים, ולהיות פתוחים לגבי הקשיים ולא לשכוח גם את החוזקות, כדי לאפשר קבלת החלטות מושכלת. חשוב לזכור כי המטרה היא להבטיח סביבה שבה המתגייסים יוכלו להצליח ולהתפתח, ולא רק "לעבור את הגיוס". גילוי נכון ומדויק של הפרעת הקשב לפני הגיוס מאפשר גם תכנון מוקדם של ההתאמות הנדרשות, מה שתורם לשירות משמעותי ובטוח יותר.

צה"ל מיישם מדיניות גיוס שמאזנת בין דרישות המבצעיות לבין ההכרה בצרכים הייחודיים של חיילים עם הפרעת קשב. מועמדים עם אבחנה עוברים ועדה רפואית שמחליטה על פרופיל הכשירות שלהם. בשנים האחרונות נרשמה גמישות רבה יותר, המאפשרת גיוס במסלולים שונים, כולל שירות קרבי, כאשר ניתנות התאמות במידת הצורך. בנוסף, חיילים המאובחנים במהלך השירות זכאים לתמיכה מקצועית, הדרכות למפקדים וכלים לניהול יעיל של הקשיים.

למרות הקשיים, חיילים עם הפרעת קשב מפגינים לעתים יתרונות משמעותיים בסביבה הצבאית הדינמית. הם נוטים להיות יצירתיים, עם יכולת היפר-פוקוס במצבי לחץ וגמישות מחשבתית גבוהה. תכונות אלו הופכות אותם לנכסים חשובים במשימות הדורשות חשיבה יצירתית כמו מודיעין, סייבר ופעולות מיוחדות.

מחקר של אוניברסיטת תל אביב שנערך לאחרונה מצא גורמי חוסן משמעותיים אצל חיילים עם הפרעת קשב, בהם רמת מוטיבציה אישית גבוהה לשרת (לעתים כדי "להוכיח את עצמם"), תמיכה משפחתית וצוותית, ופיתוח מנגנוני התמודדות יצירתיים. ניתוח "סיפורי הצלחה" של חיילים עם הפרעת קשב העלה כי כאשר הצבא מאפשר התאמות מסוימות (כמו הארכת זמן במטווח, מפגשי ייעוץ, שימוש בעזרים טכנולוגיים ללמידה), וכשהמפקדים מפגינים הבנה וגמישות – רבים מהחיילים הללו מצליחים למלא תפקידם בהצטיינות ולא פעם תורמים יוזמות חדשניות הודות לדרך החשיבה הייחודית שלהם.

המחקר מדגיש את חשיבות הסביבה התומכת והמשאבים הפנימיים: מתגייסים עם הפרעת קשב שניחנו בתחושת משמעות וחוסן אישי, ומוצאים בצבא מסגרת המקבלת אותם ומעניקה להם ליווי (למשל חונך מלש"ב או קצין מיון שמודע לרקע שלו), בעלי סיכוי גבוה להסתגל היטב ואף לפרוח במסגרת הצבאית.

החוקרים ממליצים לצה"ל ולצבאות בכלל לפתח תוכניות "רך לנחיתה" עבור בעלי צרכים מיוחדים – כולל הכנה מנטלית לפני הגיוס, הכשרת מפקדים לזיהוי וטיפול נכון בחיילים עם הפרעת קשב, ושילובם בתפקידים הממנפים את חוזקותיהם. צעדים כאלה, לטענתם, יקטינו נשירה ויגבירו את התרומה ההדדית: גם החיילים ירגישו ממומשים, וגם הצבא ירוויח כוח אדם מגוון ובעל כישורים ייחודיים.

כיום, צה"ל פועל להרחיב את התמיכה בחיילים עם הפרעת קשב באמצעות הדרכות למפקדים לזיהוי ותמיכה, ליווי פסיכולוגי אישי, ושימוש בטכנולוגיות מסייעות לניהול משימות. תוכניות אלו נועדו להקל על ההתמודדות עם הקשיים ולהעצים את החיילים, תוך יצירת סביבה שמכירה בצרכיהם המיוחדים.

חמישה דגשים למתגייסים וגם למפקדים:

• הכנה לוועדה הרפואית – הביאו אבחנה רפואית מעודכנת כדי להבטיח שיבוץ ותמיכה מתאימים.

• תקשורת ברורה – מפקדים, העדיפו הוראות קצרות וממוקדות והימנעו מהוראות מורכבות בו זמנית.

• ניהול משימות – בקשו לפרק משימות מורכבות לשלבים ברורים עם דגשים כתובים או ויזואליים.

• תמיכה חברתית ופסיכולוגית – פנו לעזרה מקצועית וליווי פסיכולוגי במידת הצורך.

• שימוש בטכנולוגיה – השתמשו באפליקציות לניהול זמן ומשימות לשיפור הארגון האישי.

לאבחון מעמיק ומדויק לחצו כאן.