הכתבה פורסמה בעיתון "הארץ" בתאריך 1.2.21
החולמניות, ההיפראקטיביות, האימפולסיביות והצורך במגע מקשים על אנשים עם הפרעות קשב לשמור על ריחוק חברתי ולהתמודד עם הסגר. לכן אנשים עם הפרעות קשב נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבק בקורונה, ומחקר ישראלי מצא לאחרונה שהסיכון שלהם להידבק גבוה ב-68%.
גם בימים רגילים הם מתקשים להתחשב במרחב האישי של אחרים, כך שכיום קשה להם במיוחד להתרחק שני מטר זה מזה, במיוחד לילדים. ההפרעות התחושתיות מקשות עליהם להישאר עם מסכה לאורך זמן ולהימנע ממגע בפנים בלי לשים לב. הרגישות לחומרים ומרקמים שונים מונעת שימוש בחומרי החיטוי או שטיפת הידיים בתדירות גבוהה. בנוסף, אנשים עם הפרעות קשב סובלים יותר מאסתמה והשמנה, כמו גם נטייה לחומרים ממכרים כמו סיגריות, מה שמגביר את חומרת המחלה.
אחד התחומים המשמעותיים ביותר שבהם ילדים עם הפרעות קשב מתקשים הוא הלימודים. ילדים אלו יותר מתקשים לרוב להיות קשובים בשיעורים בזום, משום שיש הרבה הסחות דעת ואין מי שיעזור להם להתרכז. הלימודים בבית גם קשים יותר משום שאין את הפן החברתי, שבו הם רואים שכל הילדים יושבים בכיתה, ולכן הם צפויים לטווח קשב של עד 15 דקות.
המחקר הישראלי מראה שקבוצת הסיכון הגדולה ביותר היא מתבגרים עם הפרעת קשב, בשל קשיי ההתארגנות שלהם בתקופה זו, ועל כן החוקרים ממליצים למורים לפקח עליהם במיוחד. בנוסף, בתקופה זו מחריפים קשיים שקיימים מאליהם, כמו היפראקטיביות, ויסות רגשי לקוי הגורם להתקפי זעם ולתסכולים, ובידוד חברתי.
מה אפשר לעשות?
רוב המשפחות מתמודדות בימים אלו עם אתגרים עצומים, אולם, המצב יכול להחמיר במשפחות הקשב. מומלץ להמשיך מעקב רפואי ובמידת הצורך להמשיך ליטול את הטיפול התרופתי גם בבית. המחקר הישראלי שפורסם לאחרונה מראה כי הסיכון להידבקות בנגיף יורד תחת טיפול תרופתי, ומושווה לסיכון של אנשים ללא הפרעות קשב. בנוסף, הטיפול התרופתי גם מוריד את הסיכון לתחלואה הנלווית ולקשיים הנוספים מבחינה רגשית, תזונתית ועוד.
בנוסף, קבוצת ההנחיות האירופית להפרעת קשב (EAGG) פרסמה מדריך להתנהלות עם הפרעת קשב בזמן הקורונה. הקבוצה המליצה על גישה חינוכית-התנהגותית, שהוכחה כמשפרת את ההורות ומתאימה במיוחד בהפחתת התנהגות מתריסה ומפריעה. עיקרי השיטה הם בניית שגרה וביטחון עצמי. מומלץ לעבור הדרכת הורים מותאמת לעקרונות המדריך, במיוחד בתקופה זו כשנמצאים זמן רב ביחד בבית, כדי להרגיע את המתחים.
העקרונות של קבוצת ההנחיות האירופית להפרעת קשב
1. שמירה על אופטימיות ומוטיבציה באמצעות פעילויות מהנות ושיתוף בחוויות רגשיות את החברים ובני המשפחה.
2. הגדרת מספר מצומצם של הכללים שהכי חשובים לכם, בצורה ברורה ופשוטה ובגובה העיניים.
3. פיתוח הביטחון העצמי של הילד באמצעות הקשבה לרגשותיו ומתן פידבקים חיוביים.
4. קידום התנהגות מיטיבה באמצעות מתן תגמולים והפחתה בעונשים.
5. התרחקות מסיטואציות מעוררות ומהסחת הדעת כשהן מתרחשות באמצעות תעסוקה אחרת או פנייה למקום שקט.
אפשרויות נוספות להתנהלות עם הפרעת קשב
1. בניית סדר יום - הילדים צריכים מסגרת כמה שיותר ברורה ומובנת. הם אמנם שונאים את זה, אך הולכים לאיבוד בלעדיה. אפשר לארגן בכל סוף שבוע לו"ז פעילות קצר וקולע, המשלב גם ארוחות מסודרות, שיתאם ציפיות בין בני המשפחה, יהיה עוגן בבית ויצמצם את הבלגן.
2. שינה - לילד עייף אין כוח מנטלי, ולכן הוא תנועתי ומשתולל יותר. הפרעות בשינה מאפיינות 75% מאנשי הקשב (הירדמות מאוחרת, קושי בהתעוררות ושינה לא רציפה), אולם אלו מחריפות בתקופת הקורונה בשל הלחצים והקימה המאוחרת. לכן, רצוי לנסות לשמור על שגרת שינה מסוימת ומספיק שעות שינה בלילה.
3. ספורט - הוא נמצא כמסייע בתיעול ההיפראקטיביות והדחף, מגביר יכולת ריכוז, מעלה את הדימוי העצמי ועוד.
גם להורים יש הפרעת קשב
אם לילד יש הפרעת קשב, כנראה שגם לאחד ההורים יש אותה. ההפרעה היא גנטית ותורשתית, ולרוב לא נעלמת בגיל הבוגר, אלא להפך, ממשיכה להשפיע על יכולות ניהוליות שונות. הורים שלא אובחנו וטופלו בילדותם, יסבלו יותר מהפרעות בתחומים חברתיים ומשפחתיים, תעסוקתיים ואקדמיים, שיפגעו משמעותית באיכות שלהם ושל משפחתם.
בתקופת הקורונה, כשהשגרה נלקחה מהם, מסגרות החינוך עברו לידי ההורים, שנדרשים לערנות ולניהול מהלך היום של הילדים. ההורים עלולים להתקשות להתמודד עם השינויים והמעברים ולנהל סדר יום תקין, בשל קשיי הארגון והמוסחות המאפיינים אותם. המצב הזה גורם לסיר לחץ בבית, מעלה את כמות החיכוכים והריבים, פוגע ביחסים המשפחתיים ומציף תחושות חרדה ודיכאון.
לכן מומלץ להורים להשתלב בלו"ז המשפחתי ולשלב בו זמן לעצמם כדי להתמלא באנרגיה ולהרגיש טוב. אין הכרח בתקופה זו לעשות דווקא פעילויות הדורשות מאמץ רב וגורמות לחוסר סבלנות. גם אם הילדים מבקשים או רוצים, זה לא יתרום להם בסופו של דבר.
דבר נוסף שחשוב שההורים יעשו הוא לדאוג לעצמם, בדומה להסבר במטוס שלפיו ההורה צריך לשים קודם את המסכה עליו ורק לאחר מכן עבור הילד שלו. ההורה יכול לעשות זאת בשלוש דרכים:
1. לא להילחץ מהלחץ שהוא חווה. זה אמנם נשמע אבסורד, אבל אם לא נקבל את זה שהעצבים טבעיים, התגובה תהיה קשה יותר.
2. זמן לבד שבו עושים דברים שגורמים לתחושה טובה. חשוב לשלב זאת, אפילו במחיר זמן מסך לילדים או הזמנת בייביסיטר, וכדאי להתרחק מהחדשות ומהטלפון הממכרים והמלחיצים.
3. להיות סלחנים. לאנשים עם הפרעת קשב יש תכונות כמו יצירתיות ואנרגטיות שתורמות להתגברות על הנגיף, והן יכולות לסייע גם בהיבטים אחרים. החוסן הנפשי ושיטות ההתמודדות שמגבשים אנשים עם הפרעות קשב כדי להתגבר על הקשיים יכולים לסייע גם במצב זה.
לפרטים על הקורס הורים כאן.