"אני מדמיינת אנשים קופצים לכביש": כשהפרעת הקשב מסכנת את הנהיגה

פורסם ב"הארץ" ב 30.4.25. הסיכון לתאונות אצל נהגים עם הפרעת קשב גבוה בכ־54%, וההתמודדות עם הסחות דעת, אימפולסיביות וחרדה הופכת את הנהיגה לאתגר יומיומי. מה עושים כשקשיי הריכוז מתנגשים בצורך להיות בשליטה על הכביש?

"אני עולה על ההגה ולפעמים מוצא את עצמי שוקע במחשבות, כאילו אני לא באמת נוכח בכביש. זה מפחיד, כי אני יודע שכל שנייה של חוסר ריכוז יכולה להיות מסוכנת. אני מנסה להתרכז, אבל המחשבות פשוט גולשות למקומות אחרים. זה מתסכל, כי אני רוצה להיות נהג אחראי אבל לא מצליח". כך מתאר את הקושי לשמור על ריכוז בזמן הנהיגה יוני (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), בקבוצת הפייסבוק "אנשי הקשב".

"בכל פעם שאני נוהגת, אני מרגישה כאילו משהו רע עומד לקרות. אני מדמיינת אנשים קופצים לכביש, רכבים עוצרים פתאום, או תקלות בלתי צפויות. החרדה הזו גורמת לי להיות דרוכה מדי, לפעמים עד כדי שיתוק. זה מתיש, ואני תוהה אם אי פעם ארגיש בטוחה מאחורי ההגה". כך משתפת שירה בחרדה המתלווה לנהיגה במהלך תהליך האבחון שעברה.

עדות נוספת לקשיים התפקודיים אצל אנשי הקשב מגיעה מרינת, בטיפול בקליניקה: "היו פעמים שיצאתי מהרכב ושכחתי לכבות את המנוע. זה לא בגלל חוסר אחריות, אלא כי הראש שלי היה במקום אחר. אני מתביישת בזה, כי זה נראה כמו משהו שאדם מבוגר לא אמור לשכוח. אבל עם הקשיים שלי, לפעמים הדברים הפשוטים ביותר נשכחים".

נהיגה יכולה להפוך לאתגר משמעותי עבור אנשי הקשב, משום שהיא משימה מורכבת הדורשת ריכוז, קבלת החלטות מהירה, ויסות רגשי ויכולת לתמרן בין הסחות רבות. מאמר סקירה בנושא מצא כי נהגים עם הפרעת קשב נוטים לקבל יותר דוחות תנועה, במיוחד על מהירות מופרזת, לגרום ליותר תאונות דרכים, ואף לחוות תאונות חוזרות ונשנות.

למעשה, נמצא כי הסיכון לתאונות דרכים אצל אנשי הקשב גבוה בכ-54%. עוד עולה מהמחקר כי חומרת התאונות אצל נהגים אלו נמצאה לעתים גבוהה יותר, בנזק כספי גדול יותר ובסבירות גבוהה יותר לפגיעות גופניות בתאונה. בנוסף, נמצא שנהגים עם הפרעת קשב צפויים יותר להשעיית רישיון הנהיגה ואף לביטולו כליל, או לנהיגה ללא רישיון, לעומת נהגים ללא הפרעת קשב.

השפעת הפרעת הקשב על נהיגה לא נעלמת בהכרח עם הגיל, ואף ייתכן שהיא מוסיפה סיכון משמעותי בבגרות המאוחרת. שיעור התאונות המדווחות אצל נהגים מבוגרים עם הפרעת קשב גבוה בכ-74% לעומת נהגים ללא ההפרעה

רישיון בהפרעה

האתגר נצפה כבר מגיל צעיר. מחקר שהשווה בין בני נוער עם ובלי הפרעת קשב מצא כי קבוצת ההפרעה הציגה ביצועים נמוכים יותר בסימולטור נהיגה. הקושי בתפקודים הניהוליים (כגון שליטה בדחפים) שקיים בהפרעת קשב, נמצא כקשור למיומנויות נהיגה נמוכות.

מחקר נוסף שנערך על מתבגרים עם הפרעת קשב מצא כי הם נוטים להוציא רישיון נהיגה בגיל מאוחר יותר ובשיעור נמוך יותר: כשישה חודשים לאחר הגיל החוקי, כשהסיכוי שלהם להיות כבר מורשים נמוך ב-35%, זאת בהשוואה לבני גילם ללא ההפרעה. כלומר רבים מהם דוחים את תהליך הרישוי או מתקשים בו – ייתכן שבגלל חששות, חוסר מוכנות, או המלצת ההורים להמתין.

השפעת הפרעת הקשב על נהיגה לא נעלמת בהכרח עם הגיל, ואף ייתכן שהיא מוסיפה סיכון משמעותי בבגרות המאוחרת. במחקר שנערך על קשישים (בגילים 79-65) נמצא כי נהגים מבוגרים עם הפרעת קשב מועדים יותר ל"כמעט-תאונות" עם שבעה אחוזים יותר של אירועי בלימת חירום חזקים, לעומת נהגים בני גילם ללא ההפרעה.

יתרה מכך, שיעור עבירות התנועה בקרב קשישים אלו היה יותר מפי שניים – גבוה ב-102% בהשוואה לאחרים. אבל הנתון המשמעותי ביותר מתייחס לתאונות; נמצא כי שיעור התאונות המדווחות אצל נהגים מבוגרים עם הפרעת קשב גבוה בכ-74% לעומת נהגים ללא ההפרעה.

הפרעת קשב משבשת רכיבים תפקודיים בסיסיים הנחוצים לנהיגה: רמת קשב יציבה, עמידות להסחות דעת, יכולת עיכוב תגובה, מהירות תגובה עקבית, וציות לכללים. ליקויים אלו יכולים להתבטא בכביש בהתנהגויות מסוכנות כמו נהיגה מהירה מדי וחוסר שליטה בכעס

מה המקור לקשיים?

נהיגה היא מיומנות רב-ממדית – מרמת התפקודים הקוגניטיביים הבסיסיים (שמירה על קשב, תגובה לגירויים), ובהמשך לרמת כישורי הנהיגה בפועל (שמירה על מהירות, מיקום נתיב), ועד רמת קבלת החלטות ואסטרטגיות נהיגה.

הפרעת קשב משבשת רכיבים תפקודיים בסיסיים הנחוצים לנהיגה: רמת קשב יציבה, עמידות להסחות דעת, יכולת עיכוב תגובה (אימפולסיביות), מהירות תגובה עקבית, וציות לכללים גם במצבי גירוי מתחרים. ליקויים אלו יכולים להתבטא בכביש בהתנהגויות מסוכנות כמו נטילת סיכונים, נהיגה מהירה מדי וחוסר שליטה בכעס (כגון "זעם כבישים"). אפשר למקד את הקשיים בהפרעת קשב הגורמים לאתגרים בנהיגה לתחומים הבאים:

🛑 קושי בריכוז והסחת דעת - אנשים עם הפרעת קשב מתקשים לשמור על ריכוז לאורך זמן, במיוחד בפעולות מונוטוניות כמו נהיגה. הם עשויים להחמיץ תמרורים, לא לשים לב לשינויים בתנועה או להגיב באיחור למצבים בלתי צפויים בכביש. הקושי בפיצול קשב וביצוע מטלות סימולטניות מגביר את הסיכון לתאונות.

סקירה שנערכה בנושא ציינה את הקשיים בקשב המתמשך כגורם סיכון משמעותי לתאונות. מחקר נוסף מצא כי הקושי המרכזי בהערכת זמן התנגשות אצל נהגים צעירים עם הפרעת קשב נובע מנטייה להסחת דעת, ולא מטעויות קוגניטיביות. בנוסף, גירויים חיצוניים כמו טלפון נייד, רדיו או שיחות עם נוסעים יכולים להסיח את דעתם של אנשי הקשב בקלות. כמו כן, הם עשויים לשכוח פעולות בסיסיות כמו שימוש באיתות או שמירה על מרחק בטוח מהרכב שלפניהם.

🛑 אימפולסיביות ותגובות לא מבוקרות - הנטייה לאימפולסיביות אצל אנשים עם הפרעת קשב יכולה להוביל לפעולות מסוכנות בכביש, כמו עקיפות פתאומיות, בלימות חדות או שינויי נתיב ללא איתות. תגובות אלו מגבירות את הסיכון לתאונות ופוגעות בבטיחות הנהיגה. מחקר מקיף מ-2014 מצא כי אימפולסיביות ואי-ציות לכללים הם גורמים משמעותיים לסכנות בכביש בקרב אנשי הקשב.

בנוסף, סף התסכול הנמוך עלול לגרום להתפרצויות כעס או לנהיגה תוקפנית. במיוחד במצבי לחץ כמו פקקים או כשנהגים אחרים מתנהגים בצורה לא צפויה, היכולת לווסת רגשות ולהגיב בצורה שקולה היא אתגר משמעותי עבור נהגים עם הפרעת קשב. מחקר שבחן את הנושא, מצא כי קשיים בוויסות הרגשי משמשים כגורם מתווך בין הפרעת קשב לבין התנהגויות נהיגה מסוכנות (כגון מהירות מופרזת או עקיפות מסוכנות).

🛑 קושי בלמידה למבחני נהיגה - הפרעת קשב מקשה על למידת החומר הנדרש למבחן התיאוריה, בשל קושי בריכוז, זיכרון לטווח קצר וארגון מידע. הם עשויים להתקשות להבין את חוקי התנועה או לזכור פרטים חשובים. גם במבחן המעשי, הקשיים באים לידי ביטוי בקושי לתכנן מראש, להגיב למצבים משתנים ולבצע מספר פעולות בו זמנית. הדבר עלול להוביל לכישלונות חוזרים ולפגיעה בביטחון העצמי. מחקר בנושא מצא כי אנשי הקשב נוטים להימנע מלימודי נהיגה או להיכשל בהם עקב קשיים בארגון זמן, זיכרון עבודה לקוי וחרדת ביצוע.

🛑 חרדת נהיגה - חוויות של כישלון או קושי בנהיגה עלולות להוביל להתפתחות חרדת נהיגה, המתבטאת בפחד לעלות על ההגה, דופק מואץ, הזעה ותחושת חוסר שליטה. מחקר בנושא מצא כי אנשי קשב נוטים לחוות רמות גבוהות יותר של מתח בזמן נהיגה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, בעיקר עקב קשיים בניבוי סיכונים וניהול קשב. החרדה יכולה להחמיר עם הזמן ולהוביל להימנעות מוחלטת מנהיגה. הימנעות זו פוגעת באיכות החיים, מגבילה את העצמאות ויוצרת תלות באחרים או בתחבורה ציבורית.

מה יכול לעזור?

טיפול תרופתי מותאם. התייעצות עם רופא מומחה לבחינת הצורך בטיפול תרופתי שיכול לשפר את יכולת הריכוז והוויסות העצמי בזמן הנהיגה. סקירה בתחום מצאה כי טיפול תרופתי שיפר משמעותית את הביצועים בסימולטורים ובמדדים אובייקטיביים של נהיגה. מחקר אחר מצא כי הטיפול נקשר בהפחתת סיכון של 38% בתאונות אצל גברים ו-42% אצל נשים. מעבר לכך, נצפה אפקט מתמשך – השימוש הקבוע בתרופות היה קשור להפחתת סיכון של 34% בתאונות גם כעבור שנתיים, מה שמרמז על יתרונות ארוכי טווח.

הדרכת נהיגה מותאמת. פנייה למדריכי נהיגה המנוסים בעבודה עם אנשים עם הפרעת קשב, שיכולים להציע שיטות לימוד מותאמות.

טכניקות לשיפור הריכוז. שימוש בטכניקות כמו מיינדפולנס או תרגילי נשימה לפני הנהיגה, להפחתת חרדה והגברת הריכוז.

הפחתת הסחות דעת. כיבוי טלפונים ניידים, הימנעות משימוש ברדיו או מערכות מולטימדיה במהלך הנהיגה, ונהיגה בסביבה שקטה ככל האפשר.

תמיכה מקצועית. פנייה לאנשי מקצוע המתמחים בהפרעת קשב, לקבלת כלים להתמודדות עם החרדה והאתגרים הנלווים לנהיגה (כמו תפקודים ניהוליים).

נהיגה עבור אנשי הקשב יכולה להוות אתגר משמעותי, אך עם מודעות, טיפול מתאים ושימוש בכלים נכונים, ניתן להפחית את הסיכונים ולשפר את חוויית הנהיגה. חשוב להכיר בקשיים, לפנות לעזרה מקצועית ולהשתמש בטכניקות שיכולות לסייע בהתמודדות עם האתגרים. החוקרים בתחום מדגישים את הצורך בפיתוח תוכניות התערבות מותאמות לשיפור הבטיחות בקרב אוכלוסיית הקשב.

לפרטים על אבחון הפרעת קשב לחצו כאן.