הכירו: הפרעת קשב. פוסט מיוחד לקרובים אליכם

"הם לא מבינים אותי" זו תחושה שמסתובבים איתה רוב אנשי הקשב.

לכן הכנתי עבורכם 10 עובדות מחקריות שהכי חשוב לדעת על הפרעת קשב.

אני פונה בפוסט הזה לבני המשפחה, בני הזוג, ההורים, הילדים, החברים, העמיתים לעבודה, המנהלים, וכל מי שאין לו הפרעת קשב אבל מכיר מקרוב מישהו שיש לו.

למה? כי מישהו שחשוב עבורכם ביקש ממני לעשות זאת. יש לו הפרעת קשב ורוצה להעלות את המודעות בתחום, את המודעות שלכם אליו וזה חשוב.

זה יכול לנפץ הרבה סטיגמות מיותרות, לתת כלים, ולהביא הכלה ואהבה. ולא רק עבור יקירכם, אלא עבורכם. כי גם אתם צריכים להתמודד עם הפרעת הקשב שלו, היא נמצאת שם בכל מקום. וככל שהקרבה גדולה יותר, כך גדלה ההתמודדות.

אתמול למשל הוא לא היה מרוכז בשיחה חשובה, והבוקר קם ב"דאון", ובשבוע שעבר שכח פגישה, והוא אף פעם לא מסיים משימות בזמן... רוצים להבין למה? בבקשה.

10 עובדות מחקריות על הפרעת קשב:

1. הפרעת קשב היא נוירולוגית, או במילים אחרות: התפתחותית, ביולוגית, גנטית, מוחית, מולדת. מחקרי מוח מראים כי היא נגרמת כתוצאה מחוסר בדופמין, שהוא חומר שאחראי, בין היתר, על הריכוז. מחקרים אלו מראים בנוסף שהמבנה המוחי אצל מי שיש לו הפרעת קשב שונה מזה של אנשים ללא ההפרעה.

2. לא לכולם יש אותה. מחקרי ענק לאורך שנים רבות מצביעים על כך ששיעור הסובלים מהפרעת קשב לא משתנה. המודעות עולה, השיח מתפתח, יותר אנשים פונים לאבחון, ולכן נוצרת האשליה שהיא בכל מקום.

3. היא לא רק של ילדים. היא ממשיכה גם בבגרות. לרוב, הצד ההיפראקטיבי מיטשטש או נשלט יותר, אבל חוסר הקשב חי ובועט.

4. מאבחנים אותה אצל רופא מומחה בתחום - נוירולוג או פסיכיאטר. הרופא מבצע אבחנה קלינית בה הוא בודק שהתסמינים הופיעו בילדות (עד גיל 12), שהם משליכים על כל תחומי החיים, ושאין אבחנה אחרת שיכולה להסביר אותם.

5. ריטלין הוא לא סם. הוא בסך הכול מונע ספיגה מהירה של הדופמין ומשאיר אותו יותר זמן במוח, כמו אצל בן אדם שאין לו הפרעת קשב.

6. הפרעת קשב משפיעה על תחומי בריאות נוספים. חוסר בדופמין יכול לגרום גם להפרעות נוספות: הפרעות אכילה, הפרעות שינה, דיכאון, חרדה ועוד.

7. היא משליכה על כל תחומי החיים: לימודים, זוגיות, הורות, עבודה. כך, אנשים עם הפרעת קשב פחות מרוכזים בלמידה לאורך זמן (אלא אם כן זה מאוד מעניין אותם, ואז הם יכולים להישאב לשם). הם לא קשובים בשיחות. הם יכולים לשכוח את הילד בחוג. הם מתקשים לעמוד בדד-ליינים בעבודה.

8. החדשות הטובות הן שאפשר לטפל בה. בין אם תרופתית, רגשית או התנהגותית, כל אחד ומה שמתאים לו. בכל הקשיים שציינתי אפשר לטפל ולמזער את ההשפעה. הטיפול עושה פלאים לאדם עם הפרעת קשב.

9. זה לא בכוונה שהם שוכחים, דוחים, מאחרים, לא קשובים, מבולגנים. פשוט קשה להם להתארגן ולשלוט בזמן. גם כאן הסיבה היא גנטית. המוח הקדמי פחות מפותח אצלם, והוא זה שאחראי על תפיסת הזמן וההתארגנות.

10. יש בה צדדים נפלאים! מחקרים מדעיים וקליניים מצאו שבעלי ההפרעה יותר רגישים, אמפתיים, יצירתיים, מקוריים, אמיצים וכיפיים (ובטוח אתם רואים את זה בעצמכם!).

אז מה אנשי הקשב צריכים מכם? שתבינו אותם! ככל שתדעו ותבינו יותר, כך תוכלו יותר ליהנות האחד מהשני, זה כל הסוד...

לקבלת המדריך החינמי על הפרעת קשב לחצו כאן.

לרכישת הספר "אנשי הקשב: לחיות טוב יותר עם הפרעת קשב" לחצו כאן.

#ייעוץ