השאלה הזו בדרך כלל עולה בהדרכות הורים ונורא חשוב לי לענות עליה.
בדרך כלל אחד ההורים מעלה אותה לצד בן זוגו המובך.
אבל להפך, אני שמחה שהיא עולה,
זה המיתוס שאני הכי אוהבת להפריך!
ולמה השאלה הזו כל כך שכיחה?
כי הפרעת קשב יכולה להתחפש לעצלנות.
ילדי הקשב נתפסים לעיתים בטעות כ"לא מתאמצים", או כ"לא מממשים פוטנציאל".
הסיבה לכך היא חוסר הבנה מדויקת ועמוקה של הפרעת הקשב.
ואנסה להסביר:
כחלק מתסמיני ההפרעה, כפי שהם מוגדרים ומאובחנים בספר האבחנות ה-DSM, הם:
1. קושי לשמור על הקשב לאורך זמן.
2. הימנעות מפעילות מנטאלית מאמצת.
3. אי הקדשת תשומת לב לפרטים.
הסיבה לתסמינים הללו היא:
קושי אמיתי ואורגני ביכולת לווסת ולמקד את הקשב.
היות והקושי בוויסות, הילד יכול להיות בהיפר פוקוס בנושאים הממגנטים אותו, לצד חוסר יכולת להפנות משאבי קשב לנושאים אחרים יום יומיים.
במילים אחרות:
אין זה בשליטת הילד.
הסיבה היא נוירולוגית ומולדת, חוסר בהורמון הדופמין במוח, האחראי על היכולת לווסת את הקשב.
לכן, לבקש מהילד "להשתדל יותר" לא יעזור.
מה שיכול לעזור הוא לדעת מתי לדרוש ומתי לוותר, מתי לעזור ומתי לשחרר, ולהעניק לילד את הכלים שהוא צריך.
אחד התיאורטיקנים הגדולים, הפסיכולוג אברהם מאסלו, הסביר זאת במשפט אחד:
האדם הוא טוב מיסודו.
ועוד אחד:
יש לו יכולת מולדת לבחור בצורה חיובית ולממש את הפוטנציאל שלו.
המשמעות:
אין דבר כזה ילד עצלן!
אבל מאסלו מוסיף קאצ':
הוא חייב תמיכה של הסביבה.
כשיש התנהגות "לא טובה" זה אומר שהתנאים מסביב יצרו אותה ויש לשנות אותם.
טיפים להתמודדות:
1. הבנה מלאה ומעמיקה של הפרעת קשב. וגם מה היא כוללת. הידע עוזר להוריד לחץ ולדעת למה לצפות מהילד, ובכך מחזק את מערכת היחסים בבית שמביאה לצמיחה!
2. חיזוק כישורים. ילדי הקשב מתמודדים עם מספיק קשיים, וחשוב לאפשר לילד תחושת הערכה והצלחה כדי לחזק את הביטחון והמסוגלות העצמית. ההורה יכול להשקיע בתחביב או ביכולת מיוחדת של ילדו. למשל אם הילד נמשך למוסיקה, לרשום אותו לחוג פסנתר, לקנות עבורו את הכלי, לקחת לקונצרטים וכו'.
3. השתייכות. הילד צריך להרגיש חלק מקבוצה שמקבלת אותו. הקבוצה יכולה להיות חברים/חוג/בי"ס/מסגרת אחרת, ויכולה להיות הבית. כדי לחזק את תחושת ההשתייכות בבית כדאי לתת לילד תפקידים שיאהב לעשות ובכך יתרום לבית. למשל: להכין עוגה לשבת.
4. עזרה ותמיכה. מחקרים מראים שהסיבה המרכזית לכך שנמנעים ממשימה כלשהי היא בגלל שזו נתפסת כקשה. אם נפרק אותה ונהפוך אותה לקלה יותר זה יעלה את המוטיבציה לבצע אותה. לכן כדאי לעזור או להביא עזרה חיצונית לילד/להורה. לשמור על מספר כללים מצומצמים, חיזוקים והפסקות.
לילד הקשב קשה יותר בחיים (וגם להוריו). אבל הבנה שלו, כולל הפרעת הקשב שלו:
היא המפתח בעיניי לילד "ממומש", ובעיקר מאושר.
לקורס הורים בו תקבלו את כל הידע והכלים להתמודדות לחצו כאן.