פורסם ב"הארץ" ב 7.11.24. מדוע כמחצית מהסטודנטים עם הפרעת קשב נושרים מהלימודים, ואיך אפשר להתמודד עם הקשיים הלימודיים, הניהוליים והחברתיים שנלווים אליה ומעכבים את התואר הנכסף?
"אני סטודנט שנה ב' בחוג לכלכלה. מתמודד עם הפרעת קשב. יש ימים שלמים שבהם אני לא לומד", משתף עידו (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), בן 30 בקבוצת "אנשי הקשב", בכנות נוגעת ללב.
"בימים שאני כן לומד, זה מסתכם בשעה-שעתיים, לא כולל הרצאות, אלא אם כן יש דדליין רציני של משהו ואז אני לומד יותר. בגדול אני חי מפער לפער, והפערים פשוט ענקיים. איכשהו שרדתי עד עכשיו, אבל נראה לי שהפעם זה לא יקרה. אני מרגיש שיש לי עומס מטורף ולא טוב לי נפשית הלחץ הזה. אני רוצה למצוא זמן גם לדברים שאני אוהב, לחברה שטוענת (בצדק) שאני נעלם לה, וגם לחברים ולמשפחה".
גם רון, סטודנט בן 27, משתף בקשיים שהוא חווה כסטודנט עם הפרעת קשב באותה קבוצה. "איך להתמודד עם דחיינות מטורפת?", הוא תוהה. "אוטוטו מתחילה לה תקופת מבחנים, ומבחינת החומר אני רק באמצע הסמסטר, וזה בערך הסמסטר השלישי שזה קורה לי. אני מתוסכל ברמות שאתם בכלל לא יכולים לתאר".
במקרה של עופר, סטודנט בן 26 שהגיע ללימודים האקדמיים עם שק של תעודות בינוניות וחוויית נשירה מאוניברסיטה אחרת, מדובר לא רק בחוויה לא רק מתסכלת, אלא בטריגר ממשי לימי התיכון. "זה כמו להתנדב לחזור לבית הסוהר", הוא כותב בקבוצה, ומשתף ברגשות לא נעימים שהוצפו מחדש כמו בושה, אשם ועלבון.
שירה, סטודנטית בת 23, מוסיפה להתמודדות הזו גם פן הומוריסטי מוכר, שתסכול בצדו: "הפרעת קשב באקדמיה בשלבים - שלב א': אבד את כרטיס הסטודנט. שלב ב': הזמן כרטיס סטודנט חדש. שלב ג': מצא את כרטיס סטודנט הישן אחרי שהחדש הגיע. שלב ד': אבד את שניהם".
תעודה במדעי החיים
נהוג לחשוב כי כאשר מסיימים את בית הספר אפשר להיפרד מהפרעת הקשב לשלום, אבל למעשה לא רק שהיא לא נעלמת, אלא היא אפילו מחריפה עם המעבר לחיים הבוגרים והעמוסים. האקדמיה עבור אנשי הקשב היא מעבר לרכישת השכלה - היא הזדמנות לחיים מלאים. לפעמים זו ההזדמנות הראשונה, אחרי שנים של כישלונות בבית הספר; הנקודה הזו בחיים שבה צריך לבחור לאן ללכת ומה לעשות, כשלראשונה יש ציפייה לעצמאות, היא קשה.
במחקר שבדק את הקשיים של סטודנטים עם הפרעת קשב עלו חוסר בשגרה בגלל קושי בניהול זמן, תפקוד אקדמי ירוד והישגים נמוכים, כישורים חברתיים נמוכים, מחשבות שליליות ודאגות מתמשכות
אחוזים גבוהים מאנשי הקשב הם ללא תעודת תואר, ורבים מהם - כ-50-30% נושרים מהלימודים האקדמיים רק בשנה הראשונה. מדוע זה המצב? משום שהלימודים האקדמיים מגיעים בנקודה הקריטית הזו בחיים, שבה עוזבים את בית ההורים ומתקשים להתנהל ולהתארגן לבד.
כך שלמרות שישנן ציפיות לעבוד, לבצע את מטלות הבית, להכין ארוחות, לשלם חשבונות, להשקיע בזוגיות - כל משימות החיים נוחתות עליהם בבת אחת. כל זאת, תוך הגעה לשיעורים, הקשבה במהלכם, הגשת תרגילים ועבודות בזמן, למידה עצמאית בבית והכנה למבחנים.
סטודנטים עם הפרעת קשב מתמודדים עם מגוון קשיים בלימודים, בהם קושי להתרכז בשיעורים או בלמידה בבית, מוסחות מגירויים חיצוניים או פנימיים (מחשבות), קושי בארגון המשימות וחומר הלימוד וניהול זמן.
מה שמקשה על הכנת המטלות וגורם לשכחה של משימות, מועדים או פרטים חשובים. קשיים אלו בריכוז ובתפקודים הניהוליים, גורמים לקשיים רגשיים המתבטאים בתחושות תסכול, חרדה, לחץ, בדידות, חוסר ביטחון וחוסר שליטה.
מתקשים לא רק בחומר
במחקר איכותני שבדק את הקשיים של סטודנטים עם הפרעת קשב עלו ארבעה תחומים עיקריים: חוסר בשגרה בגלל קושי בניהול זמן, תפקוד אקדמי ירוד והישגים נמוכים, כישורים חברתיים נמוכים, מחשבות שליליות ודאגות מתמשכות, כמו גם ירידה בדימוי העצמי.
קשיים אלה מעלים את הסיכון להתמכרויות מסוגים שונים בקרב סטודנטים עם הפרעת קשב. כך עולה למשל ממחקר שפורסם השנה בכתב העת Plos one. המחקר מצא כי סטודנטים עם הפרעת קשב נוטים יותר להתמכר למשחקים באינטרנט, מה שגורם לירידה בהישגים האקדמיים שלהם.
במחקר שנערך בישראל נמצא כי סטודנטים עם הפקעת קשב מתמודדים עם קשיים בהרגלי האכילה, בהרגלי השינה, בהרגלי הלמידה, בעבודה ובהרגלי הפנאי
במחקר שנערך בישראל ופורסם בכתב העת Taylor and Francis ב-2020, נבדקה ההתנהלות היומיומית של סטודנטים עם הפרעת קשב. המחקר מצא כי הם מתמודדים עם קשיים בהרגלי האכילה (אכילת יתר או חסר), בהרגלי השינה (לא ישנים מספיק), בהרגלי הלמידה (קושי ומאמץ יתר), בעבודה (צריכים ורוצים לעבוד אך מתקשים לשלב עם הלימודים), ובהרגלי הפנאי (מתקשים לשבץ אותם בלוח הזמנים).
בנוסף נמצא כי הסטודנטים מתייחסים לטיפול התרופתי באופן אמביוולנטי. הם לא ששים לקבל טיפול תרופתי, בגלל ההנחה שאם סיימו את בית הספר, הם לא זקוקים לכך יותר בחיים הבוגרים. רבים מהם לא חשים בנוח להמשיך בטיפול תרופתי, למרות שידוע כיום שהפרעת קשב ממשיכה גם בבגרות, ולכן דורשת טיפול.
במחקר שהתפרסם בשנה שעברה ועסק באנשים עם הפרעות קשב שלומדים רפואה, שיתפו הסטודנטים בחוויה של בדידות ואף בריונות מצד רופאים ועמיתים, כמו גם בתחושות של ניכור ובאי מסוגלות להתאים עצמם לסביבה. הם אימצו לעצמם אסטרטגיות התמודדות שונות כמו מיסוך, וציינו שכאשר שיתפו בהפרעת הקשב שלהם לא הוצעה להם תמיכה אישית מהמוסד האקדמי.
אסטרטגיות עזר: מה אפשר לעשות?
בכל מוסד לימודים ישנו מרכז תמיכה, וכדאי לבדוק אילו שירותים הוא מציע ולעדכן את ההתאמות במבחנים. בנוסף, כדאי לדאוג מראש לאבחון עדכני, לפני תחילת הלימודים. האבחון תקף לחמש שנים, ורצוי לבדוק במוסד הלימודים איזה אבחון מתקבל ומאושר על ידו. מעבר לכך, אבחון יכול להמליץ על טיפול תרופתי שיכול לעזור. אחרי הכנת הקרקע, כדאי להתחיל לאסוף אסטרטגיות שיכולות לעזור. הנה כמה מהן:
למידה פעילה. בזמן הלמידה חשוב להיות אקטיביים. אפשר לסכם, לכתוב בנקודות, למרקר, לציין שאלות, להוסיף הערות שוליים, לצייר או לשחזר את החומר. כל דבר ש"מפעיל", יעלה את הריכוז ויגרום להבין טוב יותר את החומר.
בזמן הלמידה חשוב להיות אקטיביים. אפשר לסכם, לכתוב בנקודות, למרקר, לציין שאלות, להוסיף הערות שוליים, לצייר או לשחזר את החומר. כל דבר ש"מפעיל", יעלה את הריכוז ויגרום להבין טוב יותר את החומר
השקעה בסגנון הלמידה. חשוב לבדוק ולדעת מה סגנון הלמידה הספציפי וללמוד לפיו. אם הוא "ויזואלי" (אוהבים לסכם ולהכין תרשימי זרימה) או "שמיעתי" (מבינים הכי טוב מהקשבה למרצה או לחברים). בהתאם, כדאי להקציב זמן ללמידה בסגנון זה.
עזרה מגורמים חיצוניים. למידה עם חברים או עם מורים פרטיים עוזרת לשמור על הריכוז. לרוב, אין בעיה בהבנה של החומר, אלא ביכולת לשבת לאורך זמן וללמוד. חברים ללמידה יכולים לעשות זאת. ואם הלמידה היא לבד, חשוב לוודא שהסביבה מותאמת ושקטה עם כמה שפחות הסחות. לעתים קרובות, כדאי לצאת ללמוד בספרייה או בבית קפה עם אוזניות כדי להימנע מההסחות בבית.
תכנון זמן. בהפרעת קשב יש קושי לתפוש את הזמן, להתחיל ולסיים משימות. דחיינות היא המאפיין הראשון אצל אנשי הקשב. על כן, חשוב ללמוד כיצד לארגן את הזמן ולהשתמש ביומן (רצוי דיגיטלי), כיצד לחלק משימות גדולות לחלקים קטנים יותר עם יעדים ברורים ואילו אפליקציות לתזכורות והתראות יכולות לסייע.
מנוחה. מנוחות, הפסקות ותגמולים חשובים להצלחת הלמידה, כיוון שבלעדיהם אי אפשר להחזיק מעמד לאורך זמן. מה גם שהפסקות ומנוחה יסייעו בהפרשת הדופמין, הורמון הקשב והיצירה. בפרט, הפסקות עם פעילות גופנית יכולות לשפר משמעותית את רמת הקשב. אנשי הקשב סובלים לרוב מקשיי שינה ובעיקר מקושי להירדם, אבל יש מה לעשות כדי לשפר את הרגלי השינה וחשוב לא לוותר על כך.
ההבנה וההתאמה לצרכים המיוחדים של סטודנטים עם הפרעת קשב יכולה לשפר את חוויית הלימודים ולמנוע נשירה, ולסייע להתחיל את החיים הבוגרים והעצמאיים בצורה טובה יותר. ולמי שחושש להתחיל, אפשר גם להתחיל בקטן, עם קורס אחד, ולהתחיל לצבור הצלחות, שבתורן יחזקו את הביטחון להמשיך הלאה.
コメント