top of page
חיפוש

לא לילדים בלבד! המיתוסים על הפרעת קשב

פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב21.6.24. הפרעת הקשב צברה לאורך השנים שלל מיתוסים והנחות שגויות, אולם ישנם מחקרים רבים בתחום שיכולים לעשות סדר בנושא. חשוב לאמץ את המודעות הנכונה כדי להבין מהי הפרעת הקשב, כיצד היא נכנסת בשלבי החיים וכיצד לאבחן ולטפל בה נכון.







המיתוס: "הפרעת קשב הינה הפרעה של ילדים ועל כן מפריעה רק בשלב בית ספר".


הפרעת קשב היא מוחית ועל כן היא מלווה את האדם לאורך כל החיים. הפרעת קשב לא  פוגעת רק בלימודים ובבית ספר, כפי שנהוג לחשוב, אלא גם בזוגיות, באקדמיה ובעבודה. בכל אחד מהם, כשיש הפרעת קשב, מרגישים את הקושי. יתרה מכך: ההשפעה של הפרעת קשב דווקא חריפה יותר ופוגעת יותר דווקא בשלבי הבגרות. בכנס בינלאומי הוצג מחקר ענק שחשף כי בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב יש פי 3 סיכון לגירושין, סיכון גבוה יותר לפיטורין וקושי לשמור על עבודה, 80 אחוז מהמבוגרים עם הפרעת קשב הם ללא תעודת תואר, יש יותר קשיים בסקס(!), פי 2 סיכון להתמכרויות, 50-70 אחוז סובלים מחרדה/דיכאון ועוד.

 

המיתוס: "הפרעת קשב היא לימודית, ואם אני טוב בלימודים אין לי הפרעת קשב".


אפשר להצליח בלימודים גם אם סובלים מהפרעת קשב. במיוחד אם מדובר בתלמיד עם אינטליגנציה גבוהה. במצבים שונים הפרעת הקשב תתבטא במקומות אחרים, יותר התנהגותיים: בחברה, בעבודה, או כל מקום אחר בחיים. לא מחויב שהפרעת קשב תפריע דווקא בלימודים.

 

המיתוס: "המסכים גורמים להפרעת קשב אצל כולם".


כפי שהוכח בכמה מחקרים, הפרעת קשב היא מולדת ומאופיינת במבנה שונה של המוח.  הפרעת קשב מופיעה רק בקרב -5%-10% מהאוכלוסייה, ולא כפי שנהוג לשמוע בשיח הציבורי ש'כיום לכולם יש הפרעת קשב'.. מי שבאמת נולד עם הפרעת קשב, מאופיין במבנה מוחי קצת אחר, עם פחות דופמין במוח, והדבר מלווה את האדם לאורך כל החיים. דופמין הוא ההורמון שאחראי על הקשב, והמחסור בו גורם להפרעה בתחומים שונים כגון:  שינה, תזונה, אלרגיות, מחלות שונות והתמכרויות. אחת ההתמכרויות השכיחות ביותר בהפרעת קשב, היא התמכרות למסך. המסכים מפרישים המון דופמין, ולכן ילדי ואנשי הקשב יותר נמשכים אליהם. אך אין זה אומר שהמסכים גורמים להפרעת קשב. הם אולי יחריפו את התסמינים, אך חשוב לזכור שהפרעת קשב היא מולדת.

 

המיתוס: "האבחון מיותר כי אי אפשר להשתנות".


האבחון הוא אחד הצעדים החשובים ביותר למי שסובל מהפרעת קשב, ולא רק בשלב הקשיים בבית הספר. מבוגרים שעברו אבחון אישרו שזה שינה להם את החיים,  סוף סוף הבינו שהם לא "דפוקים" והם מקבלים את עצמם ויש שם לקושי שלהם. כמובן, לצד האבחון המדויק, יש אפשרויות לטיפול ועזרה, תרופתית או התנהגותית.

אבחון מאוחר פוגע לא רק בגליון הציונים, אלא כרוך בסיכון גבוה יותר לדימוי עצמי נמוך, לדיכאון, לחרדה, לתחושות תסכול. אבחון נכון ומוקדם חוסך שנים של תסכול וסבל.

 

המיתוס: "תרופות להפרעת קשב הופכות אותך לזומבי".


תרופות להפרעת קשב הוכחו כטיפול היעיל ביותר במחקרים רבים מכל העולם. יחד עם זאת, מוצעים היום 20 סוגים ומינונים של תרופות וחשוב לעשות התאמה אינדיבידואלית. במידה ורואים תופעות לוואי (כמו זומביות), משמע התרופה או המינון אינם מתאימים ויש להחליפם. ההתאמה והליווי צריכים להיעשות על ידי רופא שמומחה בהפרעת קשב.

 

המיתוס: "רק היפראקטיביים סובלים מהפרעת קשב".


הפרעת קשב לא בהכרח מלווה בהיפראקטיביות, והתסמינים של היפראקטיביות באים לידי ביטוי בכל אחד עם הפרעת קשב. כיום כבר לא נהוג לחלק את הפרעת הקשב לסוגים שונים, אלא להתייחס אליה כהפרעה אחת הכוללת תסמיני קשב נמוכים. יחד עם זאת, ישנם אנשי או ילדי קשב שהפרעת הקשב שלהם יותר חיצונית ובאה לידי ביטוי בהיפראקטיביות, תנועתיות, תזזיתיות, דיבור יתר, קושי לשבת וכו', וישנם אנשי/ילדי קשב מהסוג היותר מופנם. שם הפרעת הקשב תבוא לידי ביטוי פחות חיצונית ויותר פנימית, עם תסמינים כמו: מוסחות, מעופפות, חולמנות, "אסטרו" וכו'.

 

מיתוס: "הפרעת קשב היא תוצר של חינוך לקוי".


המיתוס הזה רגיש במיוחד, שכן, הוא יוצר רגשות אשמה אצל הורים, על לא עוול בכפם. הפרעת קשב אכן עוברת בתורשה (ב75% תעבור מההורה לילד), אך היא נגרמת כתוצאה ממצב כימי.

5 צפיות0 תגובות

Comments


001-whatsapp.png
bottom of page