top of page
חיפוש

זו הפרעת קשב או רק חוסר ריכוז? כך אפשר לדעת

עודכן: 17 במרץ 2022

הכתבה פורסמה בעיתון "הארץ" בתאריך 31.05.21


נראה שלכולם כיום יש הפרעת קשב, או לפחות כך רבים טוענים. אבל כמו שלא כל מי שאוכל ארוחה כבדה סובל מסוכרת ולא כל מי שעצוב הוא בדיכאון, כך לא כל מי שמתקשה להתרכז הוא בעל הפרעת קשב. למעשה, לפי ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שיעור בעלי הפרעת הקשב בעולם הוא 5%. אז למה כל כך הרבה אנשים מעידים על עצמם כי הם בעלי הפרעת קשב?


הגירויים והסחות הדעת כיום הם רבים ומגוונים, ויש המון אנשים שחווים קושי להתרכז במצבים מסוימים, כמו עייפות, עומס, בלבול או התרגשות. עם זאת, הפרעת קשב היא משהו אחר. היא לא באה והולכת ולא באה לידי ביטוי "לפעמים". למי שיש אותה - זה לתמיד.


ההבדלים בין אנשים עם הפרעת קשב לאנשים ללא הפרעה ניכרים במוח. למשל, יש להם רמה נמוכה יותר של דופמין, שאחראי בין היתר על יכולת הריכוז, תחושת האושר, הזיכרון, תפקודים ניהוליים וויסות חושי. בנוסף, מחקרי מוח זיהו 40-25 גנים משותפים לבעלי הפרעת קשב. ככל שמספר הגנים הללו עולה, כך הפרעת הקשב חריפה יותר. גם מחקרי תאומים הצביעו על מבנה מוחי שונה בין התאום עם הפרעת קשב לעומת זה ללא הפרעת קשב.


מחקר MRI בהשתתפות אלפי ילדים מצא הבדלים במוח בין ילדים עם ובלי הפרעת קשב. בין היתר באזורים האחראים על ויסות רגשי ועל הזיכרון. מחקר זה תמך גם בממצאים קודמים לגבי עיכוב בהתפתחות המוח, שלפיהם אצל ילדים עם הפרעת קשב יש מבנים מוחיים המתפתחים כשנתיים או שלוש אחרי ילדים ללא הפרעת קשב, ולכן הם יותר ילדותיים.



המחקרים הראו באופן חד-משמעי כי האזורים הקטנים יותר במוח לא נבעו מטיפול תרופתי, כלומר, הבעיה היתה מולדת ולא נבעה מהתרופות. יתרה מכך, מחקר אחר הציג ממצאים ראשוניים כי טיפול תרופתי בילדות גורם בטווח הארוך להפעלה מוחית טובה יותר ודומה לילדים ללא הפרעת קשב. אז כן, זה גנטי ונוירולוגי.


מחפשים פתרון


אנשים בעלי הפרעת קשב התביישו בכך בעבר, אך היום נראה לפעמים שאנשים ממש רוצים שיאבחנו אותם. פונים אליי סטודנטים שקורסים בגלל המטלות והמבחנים, אמהות צעירות שעמוסות במשימות או אנשים שסובלים מדיכאון ומתקשים להתרכז. הם מחפשים פתרון לקשיים שלהם ומשהו שיעזור להם. אבל בפועל, אין להם הפרעת קשב אלא קשיי קשב. קשיים אלו יכולים להופיע בזמני לחץ, עומס, דיכאון, חרדה, טראומות, תאונות ובמצבים אחרים, וגם כתוצאה ממסיחים ומהמסכים שמציפים אותנו.


לעומתם, הילד שבאמת יש לו הפרעת קשב ממש לא רוצה את האבחנה הזאת. למה שהוא ירצה להינזף על ידי המורה שהוא לא מרוכז ולא מאורגן? שהוא מפריע, מפטפט, חולים, מסורבל או עצלן? שהיה יכול "לממש את הפוטנציאל שלו" אם רק היה מתאמץ? שלא יצליח להירדם בלילות ויאכל המון אוכל זבל? למה שהוא ירצה שהוריו לא יבינו אותו ויתאכזבו ממנו? ושהחברה תכעס שהוא שוב לא מקשיב לה ושבכלל לא אכפת לו ממנה? ושבתנועת הנוער ינזפו בו ששוב לא סיים להכין את הפעולה בזמן ושהכל בבלגן?


חייו של ילד עם הפרעת קשב הם אחרים, וכך גם חייו של בעל ההפרעה בבגרותו. כששאלתי בקבוצת הפייסבוק "אנשי הקשב" "מה היית עונה למי שאומר לך שלכולם יש הפרעת קשב?" התשובות העידו על האתגרים. אחת מהחברות ענתה: "שינסה להתרכז במשהו שחייבים לדייק בו, ויראה כמה זמן ייקח לו לחזור לריכוז אחרי שפתאום מישהו ידבר מחוץ לבית שלו, או שמכונת הכביסה תצפצף או השכנים יזיזו רהיט".



אישה אחרת נרעשה מהשאלה. "אני ישר מתעצבנת כשמישהו שלא הצליח רגע להתרכז מציג את עצמו עם הפרעת קשב", היא כתבה, "אני מסתובבת איתה וקשה לי לאורך כל היום, בכל סיטואציה אני נלחמת בזה, וזה כל כך קשה. הייתי שואלת אותו אם גם הוא לא מצליח לסיים משפט כי לא היה מרוכז כשדיבר, או אם הגיע בטעות הביתה כי ריחף במחשבות ונסע על אוטומט אף שהווייז צעק עליו שצריך לנסוע למקום אחר לגמרי?"


איך מאבחנים?


ההבדל בין קשיי קשב והפרעת קשב ברור למאבחן, אך לא תמיד למאובחן. לפי ספר האבחנות הפסיכיאטרי, יש שני תנאים שבהם מתקיימת הפרעת קשב, אך לא קשיי קשב:


1. מופיעה בילדות - היא מולדת וצריך לראות סימנים לקשיים כבר בגיל צעיר (היום מסתמכים על עדויות מגיל 12). הסימנים יכולים להיות טווח קשב קצר, חוסר תשומת לב, חוסר הבחנה במידע, שכחה, דחיינות, מוסחות ובחלק מהמקרים גם היפראקטיביות.

2. מופיעה במגוון תחומי חיים - זוהי הפרעת "מטרייה" המפריעה משמעותית במגוון תחומים, כמו קשיי לימודים, בלגן בבית, ריבים עם חברים או בדידות, התפרצויות זעם ועוד.


ההפרעה היא גורם סיכון משמעותי בחיים, במיוחד כאשר היא לא מאובחנת ולא מטופלת כבר בגיל צעיר. היא עלולה להוביל להישגים אקדמיים נמוכים, הפרעת התנהגות, דימוי עצמי נמוך, תאונות דרכים, התמכרויות לחומרים מסוכנים, הידרדרות לפשע וקושי בקיום חיי משפחה. זו הפרעה מוחית מולדת שדורשת התייחסות בדיוק כמו סוכרת או קוצר ראייה. בשל כך, אנשים שסובלים מתסמיני הפרעת הקשב לא צריכים להסתתר מאחורי אמירות כמו "לכולם יש את זה" או "אין דבר כזה", אלא לגשת לאבחון ולטיפול.


לפרטים על אבחון מוזמנים ללחוץ כאן.

271 צפיות0 תגובות
001-whatsapp.png
bottom of page