ד"ר שירלי הרשקו גילתה במקרה דרך יצירתית לגרום לבן זוגה לאכול בריא יותר והיא החליטה לערוך על זה מחקר. התוצאות שהתפרסמו לאחרונה מראות שבעלי הפרעת קשב דיווחו על הרגלי אכילה פחות בריאים, למרות שהם מודעים ל-מה בריא ומה לא, בדיוק כמו כולם. אז אם כבר יודעים מה צריך לאכול איך אפשר גם לגרום לזה לקרות בפועל?
פורסם ב:
5%-10% מהאוכלוסייה סובלת מהפרעת קשב, אבל ההשלכות שלה רחבות הרבה יותר מ-רק קושי להתרכז. הפרעת קשב גורמת לקשיי ויסות בתחומים נוספים, ביניהם גם בכל מה שקשור לתזונה נכונה. מסתבר שאלו שסובלים מהפרעת קשב אוכלים פחות בריא ולא רק בגלל חוסר במודעות.
ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בהפרעות קשב, עשתה על זה דוקטורט. היא מספרת שהחליטה לחקור את הנושא בעקבות בן זוגה, שהיה נוהג לחזור הביתה אחרי שלא אכל כל היום, והיה מחסל את הדבר הראשון שראה מול העיניים, לרוב פיתות עם חומוס. יום אחד החומוס הסתתר במקרר מאחורי סירים אחרים, ולפתע היא מצאה אותו אוכל דברים אחרים, בריאים יותר, כי זה מה שהיה נגיש וזמין לו. את ה"ניסוי" הראשון שלה היא ערכה עליו: הסתירה במכוון את החומוס במשך שבוע, וגילתה שהוא שינה את הרגלי האכילה שלו! זה התפתח להכנת קופסאות אוכל אטרקטיביות לעבודה, והנה בלי לדבר כמעט על הנושא, הוא התחיל לאכול הרבה יותר בריא.
במחקר שהתפרסם בשנת 2018 היא מצאה שאנשי הקשב צורכים מזונות פחות בריאים (יותר חטיפים וממתקים, ופחות ירקות ופירות). בהמשך למחקר זה נבדק מה גורם לכך, והאם ניתן להשפיע על המודעות, כלומר לספק מידע על תזונה בריאה ובכך לשפר את הרגלי האכילה.
יש מודעות לאוכל בריא
במחקר שהתפרסם לפני חודש בז'ורנל המדעי psychopathology פותח שאלון המורכב מ-32 מזונות, חציים בריאים וחציים לא בריאים. לגבי כל אחד מהם התבקשו הנבדקים לדרג את תפיסת האטרקטיביות, הנוחות והסיכון שלהם בעיניהם, ולדווח על התדירות בה הם צורכים את המזון. מאה וחמישים נבדקים (36 מהם בעלי הפרעת קשב) מילאו את השאלון.
ממצאי הניסוי הדגימו כי על אף שבעלי הפרעת קשב דיווחו על הרגלי אכילה פחות בריאים (בחירות מזון פחות בריאות ביום-יום), לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בנוגע למודעות לתזונה בריאה. הם יודעים לדוגמא שפיצה ובורקס הם מאכלים יותר מסוכנים, לעומת ירקות ופירות שחשובים ובריאים לתזונה וכדאי לאכול מהם יותר, ועדיין צורכים הרבה יותר מהפיצות והבורקסים, בהשוואה לאנשים ללא הפרעת קשב.
כלומר לא נמצאו הבדלים בתפיסות התועלת והסיכון של המזונות בין הנבדקים עם הפרעת הקשב לאלו שלא. מכאן ניתן להסיק כי אנשים עם הפרעת קשב אוכלים בצורה פחות בריאה, למרות שהם מודעים למה בריא ומה לא. זה לא עניין של מודעות אלא של התנהגות.
המסקנה המיידית מהמחקר הזה היא שאין טעם להמשיך ולהשקיע במערכי שיעור או הרצאות לאנשי/ילדי הקשב, הנוגעים לאכילה בריאה (פירמידת המזון ומבנה הצלחת - לא רלוונטי), או במתן תפריטים מדויקים המכילים מאכלים בריאים. פשוט בגלל ש... זה לא יגרום להם לאכול יותר בריא! הם כבר יודעים מה צריך לאכול, אבל עדיין לא עושים זאת.
מדוע? המקור הוא גנטי (חוסר בדופמין שגורם גם להשמנה והפרעות אכילה). אבל זה גם קשור למאפייני הפרעת הקשב. חוסר הקשב למה שאוכלים יחד עם אימפולסיביות גורמים להם לחטוף מכל הבא ליד, מה שנקרא: "לאכול עם העיניים" . בקבוצת "אנשי הקשב" בפייסבוק נשאלה השאלה: מה הדבר שאתם אוכלים כשלא התארגנתם על ארוחה? והגיבו אליה יותר מ 300 חברים. בין התשובות היו: "כל הבא ליד, הכול מהכול", "יותר נכון לשאול מה אתם לא אוכלים?", "את המקרר – כולו", "לא כ"כ משנה כל עוד זה עתיר קלוריות ומוכן לאכילה".
שיטת "רק רגע"
מה אפשר לעשות? בספר של ד"ר הרשקו "אנשי הקשב" מפורטת שיטת "רק רגע" שפותחה במיוחד להתארגנות עם הפרעת קשב. לפי השיטה, חשוב לתכנן מראש מה ברצוננו לעשות או לאכול. הספרות המחקרית מסבירה זאת לפי "המצב הקר" ו"המצב החם". ב"מצב קר" אנחנו לא רעבים או רואים/מריחים את האוכל, ואנחנו יכולים לתכנן מה ברצוננו לאכול בצורה מחושבת יותר. ב"מצב חם" אנחנו כבר רעבים, מגיעים לקפיטריה ואז מתקשים לעצור את עצמנו אל מול המאפה הריחני.
לכן מומלץ דבר ראשון להנגיש את האוכל הבריא. מספיק שמוציאים את הירקות והפירות מהמגירה הסודית שבמקרר אל המדף שמול העיניים וזה כבר מעלה בעשרות אחוזים את הסיכוי לחטוף אותם במקום את העוגה או הפסטה שנמצאים שם.
בנוסף, אם אפשר להפוך את האוכל הבריא לאטרקטיבי יותר זה גם יעזור. פלטת פירות חתוכים לילדים בשעה 16:00 תגרום להם לטרוף את הפירות במקום חטיפים. אפשר גם להכין מראש. לקחת שעה בסופ"ש ולמלא קופסאות בירקות או בפירות או אפילו ארוחות צהריים להמשך השבוע, ואז כל שצריך זה לשלוף את הקופסא הבריאה ולנשנש!
את האוכל הפחות בריא מומלץ להוציא מהבית, או לפחות "להחביא" במקרר או בארון, כי מה שרחוק מהעין רחוק מהלב. במיוחד עבור אנשי הקשב.
Comments