"הייתי בטוחה שזה אוטיזם": כשהאבחנה של הפרעת הקשב שגויה

פורסם ב"הארץ" ב19.2.25. מהן ההפרעות הדומות להפרעת קשב, איך נראית כל אחת מההפרעות ביומיום וכיצד ניתן לאבחן נכון את מקור הקושי כדי להתאים את הטיפול הנכון? כך תימנעו מאבחנה שגויה

פורסם ב"הארץ"

"מגיל צעיר הבת שלי לא יצרה קשר עין, לא שיחקה עם ילדים אחרים, נראתה תמיד מנותקת ומרוחקת, והיתה עסוקה רק בלגו שלה. כל הזמן חששתי שהיא לא מתפתחת כמו שצריך. לקחתי אותה להיבדק במרכז להתפתחות הילד ואבחנו אותה עם אוטיזם", מספרת אילנה (שם בדוי, כמו כל שאר השמות בכתבה) בפודקאסט "אנשי הקשב". "אבל משהו לא הסתדר לי. החלטתי שאני פונה לחוות דעת שנייה אצל נוירולוג והתברר שהמקור לקשיים שלה הוא בכלל הפרעת קשב, ולא אוטיזם".

"הילד לא הצליח להירדם לפני אחת בלילה, וגם כשנרדם, התעורר כל הזמן, ובבוקר היה גמור מעייפות", שיתפה יעל (שם בדוי) בתהליך האבחון בקליניקה. "לא הבנו למה הוא לא ישן. רק אחרי שאובחן עם הפרעת קשב הסבירו לנו שבעיות בשינה הן חלק מה'חבילה'. בבת אחת ירדו כל רגשות האשמה והקולות בראש שאנחנו לא יודעים לשים גבולות ובגלל זה הילד לא ישן".

"במשך שנים הרגשתי כל הזמן עייפה, חסרת מוטיבציה, ולא יכולתי להתרכז בשום דבר. כל פרט קטן מהיום שעבר, כל משימה שלא הספקתי, כל דאגה לעתיד – הכל התערבב לי בראש, ולא הצלחתי להירדם", כותבת אנונימית בקבוצת הפייסבוק "אנשי הקשב". "הרגשתי שאני פשוט לא מתפקדת. פניתי לפסיכיאטר בקופת החולים ותוך חמש דקות הוא אבחן אותי עם דיכאון, והתחלתי טיפול בציפרלקס. אבל זה לא עזר יותר מדי. יום אחד שמעתי במקרה פודקאסט על הפרעות קשב אצל נשים והזדהיתי עם כל מילה. הגעתי לאבחון והסתבר שזה מה שיש לי. תוך חודשיים כבר הרגשתי אחרת, והטיפול שינה את חיי".

הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-התפתחותית שמשפיעה על יכולת הריכוז, הקשב והוויסות העצמי. מכיוון שהתסמינים שלה עשויים להיראות דומים להפרעות אחרות, עלול להיווצר בלבול שמוביל לאבחון שגוי ולטיפול לא מתאים. לכן חיוני לבצע אבחנה מבדלת כדי לזהות את מקור הקושי המדויק – אחרת, הבעיה עלולה להישאר ללא פתרון אמיתי.

תסמינים כמו חוסר אנרגיה, קושי להתרכז ושינויים בתיאבון או בשינה יכולים להופיע בדיכאון ובהפרעת קשב. ההבדל העיקרי הוא שבדיכאון הקשיים נובעים מתחושת חוסר ערך ומדיכאון פנימי, בעוד שבהפרעת הקשב הם נובעים מקשיים נוירולוגיים בתפקוד המוח

קשב והפרעות אחרות

🔎 הפרעת קשב. מתבטאת בקשיים בניהול זמן, ארגון משימות ושמירה על סדר, שיכולים להוביל לפספוסי מועדים, לפגיעה בביצועים בעבודה או בלימודים. וכן לבעיות במערכות יחסים עקב חוסר תשומת לב או אימפולסיביות, כמו גם לירידה בערך העצמי ולתחושת תסכול מתמדת.

🔎 חרדה. מאופיינת בשורה של תסמונות קליניות, בהן פוביות, הפרעת חרדה כללית (GAD) הפרעת טורדנית כפייתית (OCD) והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). אדם שסובל מחרדה עשוי לחוות הימנעות ממצבים חברתיים, קושי בתפקוד בעבודה או בלימודים, פגיעה במערכות יחסים, ירידה בביצועים ובתחושת חוסר שליטה. תסמינים כמו דאגה מוגזמת, מתח וקשיים בריכוז יכולים להופיע בחרדה ובהפרעת קשב.

🔎 דיכאון. מתבטא במצב רוח ירוד, בחוסר עניין, בתחושת חוסר ערך ולעתים במחשבות אובדניות. תסמינים כמו חוסר אנרגיה, קושי להתרכז ושינויים בתיאבון או בשינה יכולים להופיע בדיכאון ובהפרעת קשב.

🔎 התמכרות. נלווית לעתים קרובים לבעיות בריאותיות, קשיים במערכות יחסים ועוד. תסמינים כמו חיפוש אחר גירויים, קושי בהשלמת משימות ושימוש בחומרים כדי להתמודד עם קשיים יכולים להופיע בהפרעת קשב ובהפרעת התמכרות.

🔎 אוטיזם. הפרעה על הספקטרום האוטיסטי (ASD) היא מצב נוירו-התפתחותי המתאפיין בקשיים בתקשורת ובאינטראקציה חברתית, לצד דפוסי התנהגות חזרתיים ומצומצמים. תסמינים כמו חוסר תשומת לב, קושי במיקוד ואימפולסיביות יכולים להופיע בהפרעת קשב ובאוטיזם.

🔎 הפרעה דו-קוטבית. ידועה גם בשם מאניה-דפרסיה, היא הפרעת מצב רוח המתאפיינת בגלים של שינויים קיצוניים במצב הרוח, בין מאניה לדיכאון. תסמינים כמו פעלתנות יתר, קושי במיקוד ואימפולסיביות יכולים להופיע בהפרעה דו קוטבית ובהפרעת קשב.

🔎הפרעות שינה. כמו נדודי שינה (אינסומניה), תסמונת הרגליים חסרות המנוחה (RLS) ודום נשימה בשינה עלולות להוביל לתסמינים דומים לאלה של הפרעת קשב. אנשים הסובלים מהפרעות שינה עלולים לחוות עייפות, קושי בריכוז, חוסר מוטיבציה וקשיים בביצוע משימות יומיומיות. עם זאת, בעוד שהפרעת הקשב נובעת מקשיים נוירולוגיים בתפקוד המוח, הפרעות השינה נובעות מבעיות פיזיולוגיות הקשורות למהלך השינה.

כיצד ניתן לאבחן נכון את מקור הקושי?

הערכה מקצועית. חשוב ביותר לפנות למומחה עם ניסיון רב שנים לביצוע אבחנה מדויקת. אם התחושה היא שהאבחון שנעשה אינו מדויק, מומלץ לפנות לחוות דעת שנייה.

תיעוד התסמינים. מומלץ לרשום את התסמינים הנחווים, את תדירותם ואת השפעתם על חיי היומיום, כדי להגיע מוכנים לפגישה עם המומחה בתחום. האבחון מתבצע על סמך ראיון קליני ארוך, בו מתועדים הקשיים, ולפיו ניתנת האבחנה.

הבנת ההיסטוריה האישית. חשוב להביא בחשבון את ההיסטוריה האישית והמשפחתית, שכן גורמים גנטיים יכולים להשפיע על הסיכון להפרעות שונות.

אבחנה מדויקת הכרחית להתאמת הטיפול ולעזרה בקשיים. אם קיים קושי בתפקוד היומיומי, מומלץ לפנות לאבחון כמה שיותר מהר, משום שהקשיים רק מתעצמים עם הזמן.