"אחרי החגים" הגיע וארוחות השחיתות הסתיימו. סקר שנערך בקרב נשים, מגלה כי שליש מהן סבורות שיעלו במשקלן במהלך החגים ומתוכן כשני שליש מתכננות לפצוח בדיאטה בסיומן. והן צודקות. הישראלי נוהג להעלות בממוצע 2 קילו במהלך חגי תשרי.
פורסם ב:
מגזין אינפיניטי
ויותר מדאיג: כמעט מחצית (48%) מהישראלים נכון לשנת 2018 הם במצב של עודף משקל או השמנה. מחצית מהם אמנם ניסו לרדת במשקל, אך לא הצליחו. ואכן מחקרים מוכיחים שמעל 95% מהדיאטות נכשלות.
ולמה זה מדאיג?
מחקר חדשני (2019), שפורסם בירחון הרפואי הנחשב בעולם Lancet, מצא כי בן אדם אחד מכל חמישה בעולם מת כתוצאה ישירה או עקיפה של תזונה לקויה.
ולמה זה קורה?
במשך מאות שנים לימדו אותנו שמשמעותה של דיאטה היא לאכול פחות כדי לרדת במשקל, כשלמעשה פירוש המילה “דיאטה” ביוונית הוא אורח חיים. מבחינה פיזית אנחנו לא מתוכנתים להקטין משמעותית את כמות הקלוריות, ומבחינה נפשית לא מסוגלים לספור אותן כל היום. הגוף מפרש מצב כזה כעוני ולכן מאט את קצב חילוף החומרים ומגביר את תחושת הרעב והסטרס לטווח הרחוק. אנחנו מרגישים מוגבלים ומתוסכלים ומתישהו נצטרך לפצות על כך. לכן, אין פה עניין של כוח רצון, אלא צריך לשנות את השיטה ולאמץ הרגלי אכילה סדירה.
איך עושים זאת?
במחקרים שערכתי בעבודת הדוקטורט שלי על קשב ותזונה, חיפשתי מה הסיבה לכישלונות המסיביים של הדיאטות ולאכילה פחות בריאה, והבנתי שהסיבה היא ההתעלמות מהשאלה: מה יגרום לי לאכול את זה? אם מבאס אותי לאכול כל בוקר שתי פרוסות לחם קל וכף גבינה 1% כמה זמן אחזיק מעמד, כאשר מולי קפיטריה עם קוראסונים?
האוכל חייב להיות אטרקטיבי ונגיש.
אם אכין לי כריך מפנק לעבודה של חביתה וירקות למשל, ארגיש סיפוק מיידי מהתזונה שלי, ויהיה לי קל יותר לשמור עליה. אם אשים מלפפונים קטנים ועגבניות שרי נוצצות במדף האמצעי במקרר (במקום הפסטות והפשטידות), יהיה לי קל יותר לנשנש מהם כשאפתח את המקרר בהיסח דעת.
אנחנו אוכלים ג'אנק משום שהוא כל כך זמין לנו.
בספרות המחקרית יש הבדלה בין מצב קר ומצב חם. במצב קר אני לא רעב, ויכול לתכנן את הארוחות שלי למחר. במצב חם אני כבר רעב, ואם לא התכוננתי אחטוף את מה שבא ליד. מבחינה אבולוציונית (הישרדותית) הגוף מתוכנת לצרוך מזון כדי לשרוד, ולכן ברגע שנהיה רעבים ונראה אותו נרצה לאכול אותו.
איך פותרים את מעגל הקסמים הזה?
הפתרון הוא לרכז מאמץ של פעם בשבוע בו מכינים את הארוחות לשבוע הקרוב. כמו בארגון זמן שבונים פעם אחת ואז מתנהלים איתו כל השבוע, ומקסימום עושים התאמות קלות. זו אותה שיטה (פירוט על השיטה אפשר לקרוא בספר "אנשי הקשב").
אבל לא סתם אוכל!
אלא אוכל שיהיה לנו כיף לאכול! מחקרים מראים שאפילו חיתוך של תפוח יעלה את צריכתו ב 70% לעומת תפוח שלם (אטרקטיבי ונגיש!). אפשר להכין כריכים לטוסטים ולהקפיא, וכל שנותן להוציא ערב קודם ובבוקר לשים בטוסטר. אפשר להכין מספר קילוגרמים של רוטב בולונייז ולחלק לקופסאות קטנות, כך שיהיה נח להפשיר ולהוסיף לפסטה
בצהריים.
למה זה כדאי?
זול יותר לאכול בבית. כריך בבית קפה עולה בין 20-50 שקלים, תלוי היכן אוכלים. בבית הוא יכול לעלות שקלים בודדים.
בישול בבית מהנה ומתגמל מיידית. אפשר לבשל עם חברה או עם מוזיקה ברקע, וגם כיף לאכול ארוחות בריאות שהכנתן והשקעתן בהן בעצמכם, וכיף גם לצפות להן.
כך תבטיחו שתאכלו אוכל בריא ומזין.
אוכל בחוץ תמיד יכיל יותר אחוזי שומן ויהיה פחות בריא, גם אם כתוב עליו "כריך בריאות". בבית יש לכן אפשרות לשלוט על הרכיבים התזונתיים. אגב, זה גם מרזה, כשאוכלים בבית צורכים 60% פחות קלוריות לעומת אכילה בחוץ. כן, כן.
כך תמנעו בזבוז או אכילת יתר. אין לנו שליטה על גודל המנה בחוץ, ולרוב היא תהיה גדולה יותר מאשר בבית, ואז ניאלץ לזרוק את האוכל שלא סיימנו, או לאכול יותר מכפי שרצינו משום שהתקשינו לעצור באמצע (רק לאחר 20 דקות מרגישים תחושת שובע).
ארגון מראש משחרר וחוסך זמן. אין צורך לדאוג היכן ומה לאכול, או להפסיק את הפעילות בה אתן עסוקות כדי להתארגן על זה.
לסיכום, קחו החלטה לשנה החדשה, כזו שתשנה את חייכם, לאכול בריא יותר. זה בריא, זול, מהנה, מזין, ויעיל יותר!
Comments