תסמינים של שגרה: כשהחזרה למסגרת מרגישה כמו מחלה

פורסם ב"הארץ" ב 3.9.25. מחקרים מראים כי ילדים וסטודנטים עם הפרעת קשב חווים יותר חרדה, קשיי שינה ותסמינים גופניים בתחילת השנה, כך שהחזרה למסגרת היא לא רק מבחן לימודי וחברתי, אלא גם מבחן בריאותי של ממש

פורסם ב"הארץ"

"ביום האחרון של החופשה עוד הרגשתי שאני מרחף. ואז, בבת אחת, נחתתי אל מיילים שלא נקראו, פגישות שלא תואמו, והרגשה שהראש שלי נשאר תקוע על החוף", שיתף עובד הייטק עם הפרעת קשב בקבוצת הפייסבוק "אנשי הקשב".

"במשך כל החופש היה נדמה לי שהכול בשליטה. אבל אז הגיעה שעת הקימה הראשונה לבית הספר, והבת שלי פשוט לא הצליחה לקום. התווכחנו, איחרנו, ובסוף בכיתי בדרך לעבודה", סיפרה אמא לשני ילדים עם הפרעת קשב.

"חשבתי שאוכל פשוט לחזור ללימודים בכיף, אבל הגוף שלי סירב. לא נרדמתי בלילה, לא הצלחתי להתרכז בשיעורים, והכול הרגיש כמו ריצה אחרי רכבת שכבר יצאה", מתארת סטודנטית עם הפרעת קשב.

החזרה לשגרה מתרחשת בבת אחת. אחרי חופשה ארוכה של לילות מאוחרים, סדר יום רופף ומרחב גמיש, המעבר החד לעבודה, ללימודים ולמערכת שעות נוקשה מבליט את הקושי. עבור מי שחיים עם הפרעת קשב - ילדים, מבוגרים והורים – האתגר כפול: השעון הביולוגי מתנגש בדרישות החברה, סדר היום מתערער, והתחושות נעות בין עומס לבלבול ולעיתים גם לכישלון.

המעבר הפתאומי הזה מצריך מהם מאמץ גדול יותר לעומת ילדים ללא הפרעת קשב ויוצר הצפה רגשית. תסמינים פסיכוסומטיים כאלה כמו כאבי בטן או ראש, נפוצים בקרב ילדים עם חרדת חזרה לשגרה

החרדה שלך חזרה

מחקר שפורסם ב־2021 ב־Frontiers in Education בדק את מצבם של ילדים עם הפרעת קשב בחזרה לשגרה לאחר תקופת השהייה בבית בזמן מגפת הקורונה. ההורים דיווחו על עלייה גדולה יותר ברמות החרדה והמתח של ילדיהם בעת החזרה לבית הספר בהשוואה לילדים עם צרכים מיוחדים אחרים, וציינו כי עם שובם לכיתה הילדים הפכו "לחוצים ועצבניים כפליים".

התופעה התבטאה בקשיי קימה בבוקר, בסירוב ללכת לבית הספר בימים הראשונים ובהתפרצויות כעס בערבים אחרי יום לימודים, מעין "תגובת קריסה" לשינוי החד מהחופש חזרה למשמעת. החוקרים מסבירים כי ילדים עם הפרעת קשב מתקשים להסתגל מחדש לדרישות: לפתע עליהם לשבת שעות ארוכות, להתמקד ולעמוד בכללים, לאחר תקופה שבה זכו לגמישות.

המעבר הפתאומי הזה מצריך מהם מאמץ גדול יותר לעומת ילדים ללא הפרעת קשב ויוצר הצפה רגשית. אחת האימהות שהשתתפה במחקר תיארה: "בשבוע הראשון לחזרה לבית הספר הוא בכה כל בוקר ולא הצליח להסביר למה, רק אמר שכואבת לו הבטן". תסמינים פסיכוסומטיים כאלה כמו כאבי בטן או ראש, נפוצים בקרב ילדים עם חרדת חזרה לשגרה.

לא רק לילדים עם הפרעת קשב קשה לחזור לשגרה; גם למבוגרים. חשוב להבין מהם מקורות הקושי הגדולים של האוכלוסייה עם הפרעת קשב בעת המעבר החד הזה – וגם להתאים אסטרטגיות שיכולות לסייע.

הפתרון מתחיל בהכרה בכך שהגוף זקוק לזמן התאקלמות. לא "לקפוץ למים הקרים", אלא לבצע שינוי הדרגתי: לקצר בהדרגה את שעת ההירדמות, להיעזר בחשיפה לאור טבעי בבוקר, וליצור טקסי קימה קבועים שמעבירים למוח את המסר על שינוי מצב

הפרעת שינה וניהול

במהלך חופשה, במיוחד כשאין מסגרת ברורה, שעות השינה נוטות להתהפך. עבור אנשים עם הפרעת קשב, שמוחם פעיל מאוד בלילה ומתקשה "לכבות מנועים", המצב הזה אף מחמיר. ואז מגיע הבוקר הראשון לעבודה או ללימודים – והתנגשות בלתי נמנעת מתרחשת בין הגוף שעוד "בחופש" לבין השגרה שדורשת ערנות מוקדמת.

המצב הזה משמעותי במיוחד בקרב אנשים עם הפרעת קשב, מאחר שהם סובלים יותר מבעיות שינה. כך למשל, מחקר סקירה מקיף שפורסם ב־2015 בכתב העת Attention Deficit and Hyperactivity Disorders מצא כי ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב חווים שכיחות גבוהה של קשיי הירדמות, קושי בהתעוררות בבוקר, יקיצות תכופות בלילה ועייפות מתמשכת במהלך היום. בנוסף, כמחצית מהסובלים מהפרעת קשב מתמודדים גם עם הפרעות שינה נלוות כגון דום נשימה חסימתי בשינה, תנועות גפיים ליליות ותסמונת רגליים חסרות מנוחה.

הפתרון מתחיל בהכרה בכך שהגוף זקוק לזמן התאקלמות. לא "לקפוץ למים הקרים", אלא לבצע שינוי הדרגתי: לקצר בהדרגה את שעת ההירדמות, להיעזר בחשיפה לאור טבעי בבוקר, וליצור טקסי קימה קבועים שמעבירים למוח את המסר על שינוי מצב.

במהלך חופשה יש פחות אילוצים, פחות דדליינים ופחות מטלות צפופות. החזרה למסגרת, לעומת זאת, חושפת את הקושי בתפקודים הניהוליים - היכולת לתכנן, לארגן, להתחיל משימות ולהעריך זמן. אצל מבוגרים זה מתבטא במיילים שהולכים ומצטברים, אצל סטודנטים בשיעורים שנשארים מאחור, ואצל ילדים במערכת שעות שמרגישה כמו מבוך.

ידוע כי בהפרעת קשב קיים קושי משמעותי בתפקודים הניהוליים. כך למשל, מטא־אנליזה שבחנה 83 מחקרים ופורסמה ב־2005 בכתב העת Biological Psychiatry מצאה כי אנשים עם הפרעת קשב מפגינים פגיעה מובהקת בכל התחומים המרכזיים של תפקודים ניהוליים בהשוואה לאוכלוסייה ללא ההפרעה.

הפערים הגדולים ביותר נמצאו ביכולת עיכוב התגובה - היכולת להימנע מתגובות אימפולסיביות - ובזיכרון עבודה, שניהם תחומים קריטיים לשליטה עצמית ולתכנון. עוד נמצא כי ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב מפגינים איטיות ועקביות פחותה בביצועים קוגניטיביים, מה שמעיד על פגיעה ביכולת לווסת תשומת לב ומשאבים מנטליים באופן יציב. מסקנת המחקר היא שליקויים בתפקודים הניהוליים מהווים גורם ליבה בהפרעת קשב, והם שמובילים במידה רבה לקשיי התפקוד היומיומיים של הסובלים ממנה.

ממצא זה תומך גם בתיאוריה שלפיה הפרעת קשב אינה רק בעיית קשב וריכוז, אלא הפרעה ניהולית רחבה המשפיעה על תכנון, זיכרון, ויסות והתארגנות. כדי למתן את הקשיים בתפקודים הניהוליים, ההמלצות הן להיעזר בלוחות חזותיים, בתזכורות דיגיטליות, ובשגרות קבועות של בוקר וערב.

בריאות הנפש המשפחתית

החזרה לשגרה מערערת לא פעם את הדינמיקה הביתית: הורים מותשים מנסים להשיב את הסדר, בעוד ילדים, ובמיוחד אלו עם הפרעת קשב, מתקשים לעמוד בציפיות החדשות. לעיתים נוצרת תחושה של מצב חירום תמידי, שמביאה עמה מריבות, רגשות אשמה ועייפות נפשית אצל כל בני הבית.

חשוב לזכור כי מלכתחילה הדינמיקה המשפחתית במשפחות המתמודדות עם הפרעת קשב מורכבת יותר. כך למשל, מחקר שפורסם ב־2012 ב־European Journal of Pediatrics בחן 202 משפחות שמילאו שאלונים על איכות חיי המשפחה, בריאות נפשית הורית, סגנון ההורות וטיב הקשר הזוגי. ההשוואה נערכה בין הורים לילדים עם ובלי הפרעת קשב.

נמצא כי במשפחות לילדים עם הפרעת קשב דווח על תפקוד משפחתי נמוך במובהק. ההורים בקבוצה זו ציינו רמות גבוהות יותר של קונפליקטים במשפחה ופחות תחושת לכידות משפחתית לעומת קבוצת הביקורת. בפרט, נרשמה עלייה במדדים של עוינות בין הורה לילד: ההורים לילדים עם הפרעת קשב דיווחו על יותר כעס, ענישה ואווירה מתוחה ביחסים עם ילדם. בנוסף, הם ציינו שיעור גבוה יותר של דיכאון וחרדה הורית כתוצאה מההתמודדות עם התנהגויות הילד. עוד תיארו רמות גבוהות של לחץ הורי ונטייה לסגנון הורות לא עקבי ולעיתים אף תוקפני, כמו למשל, יותר צעקות ועונשים בלתי עקביים.

מסקנת המחקר היא שהפרעת קשב אצל הילד עלולה לערער את תפקוד המשפחה כולה: להפחית את החום ההורי, להכביד על ההורים ולהשפיע לרעה על רווחת המשפחה. החוקרים ממליצים לשלב בטיפול הכולל בהפרעת קשב גם התערבויות ממוקדות להורים, שנועדו לשפר את כישורי ההורות ולתת תמיכה, במטרה להפחית את רמת הקונפליקט ולשפר את איכות החיים של המשפחה כולה.

החזרה לשגרה עלולה להחריף עוד יותר את הדינמיקה בבית. במקום להיגרר למאבקים, ההמלצה היא לגבש "חוזה משפחתי קצר": שניים־שלושה עוגנים ביום (כגון שעת קימה קבועה וזמן לארוחת ערב משותפת), ומספר מצומצם של כללים שמקוימים בעקביות, גם אם לא תמיד באופן מושלם.

יחסי תלמידים עם הפרעת קשב ומוריהם היו פחות קרובים באופן מובהק ועתירי קונפליקטים באופן בולט לעומת הקשרים של תלמידים ללא ההפרעה, ומורים דיווחו על יותר חיכוכים, ריבים ואי־הסכמות ביחסים עם תלמידים עם הפרעת קשב

אני מורה ולא שוטר!

לא רק הבית צריך להסתגל. גם מסגרות חיצוניות כמו מקום עבודה, אוניברסיטה או בית ספר, עשויות להיות גורם תומך או מעכב. עבור מבוגרים, המשמעות היא לערוך שיחה עם המנהלים או הצוות על עומס הדרגתי בשבוע הראשון; עבור תלמידים, שיחה מקדימה בין ההורים למורה יכולה לאפשר שיתוף באתגרים ותיאום ציפיות.

מטא־אנליזה שפורסמה ב־2023 ב־J Sch Psychol סיכמה 27 מחקרים כמותיים שבחנו את איכות הקשר בין מורים לתלמידים עם הפרעת קשב, והדגימה את הקושי שיכול להיווצר ביחסים שבין אוכלוסייה זו לסביבתה. במחקר נערך ניתוח סטטיסטי של מחקרים שהעריכו את רמות הקִרבה לעומת רמות הקונפליקט בקשר מורים–תלמידים, בהשוואה בין תלמידים עם ובלי הפרעת קשב (מעל 17 אלף תלמידים).

התוצאות אישרו פער משמעותי: יחסי תלמידים עם הפרעת קשב ומוריהם היו פחות קרובים באופן מובהק ועתירי קונפליקטים באופן בולט לעומת הקשרים של תלמידים ללא ההפרעה. במילים אחרות, מורים דיווחו על יותר חיכוכים, ריבים ואי־הסכמות ביחסים עם תלמידים עם הפרעת קשב, ועל פחות אמון, חיבה וחיבור אישי עמם.

הממצאים חזרו על עצמם בכל קבוצות הגיל ובמגוון סוגי דיווח (גם מורים וגם תלמידים דיווחו בהתאם לאותה מגמה). עוד נמצא שככל שהתלמידים צעירים יותר, נוטה הקונפליקט להיות מודגש אף יותר, ייתכן משום שבכיתות הנמוכות התנהגויות של היפראקטיביות ואימפולסיביות מתנגשות בחדות עם דרישות המשמעת, בעוד שבגילים מבוגרים חלק מהתלמידים לומדים לווסת אותן במידת מה.

החוקרים מסכמים כי הפרעת קשב מהווה גורם סיכון לקשר בעייתי עם דמויות סמכות כמו מורים, דבר שעלול להשפיע לרעה על הסתגלות הילד בבית הספר, על הישגיו ואף על תחושותיו כלפי בית הספר. המלצתם היא שבמסגרת הכשרת מורים יושם דגש מיוחד על פיתוח מיומנויות ליצירת קשר חיובי עם תלמידים עם הפרעת קשב - למשל, מתן חיזוקים חיוביים דווקא לתלמידים אלה, שנוטים לקבל בעיקר הערות שליליות, וכן שימוש בדרכים להפחתת מתחים בשעת משמעת כדי לשבור את "מעגל הכעס" שבין התלמידים והמורים.

חשוב לדעת שכאשר המסגרת מודעת לקשיים וערוכה לתת מענה, המעבר לשגרה הופך פחות מאיים ויותר מנוהל. החזרה לשגרה איננה מבחן אופי, אלא מבחן הסתגלות. עבור אנשים עם הפרעת קשב מדובר באתגר כפול: מוח שמתקשה בתכנון ובהתחלה, גוף שמתקשה בשינוי חד, ועולם חיצוני שמצפה לתפקוד מיידי. עם זאת, מודעות, תכנון מוקדם ושיתופי פעולה בבית, בעבודה ובבית הספר יכולים להפוך את החזרה לשגרה לנחיתה רכה - כזו שמאפשרת לא רק לשוב למסלול, אלא גם ללמוד משהו חדש על הדרך שבה כל אחד ואחת מאיתנו מתמודדים עם שינוי.

לפרטים על אבחון להפרעת קשב לחצו כאן