פתחו מחברת: כך תחזל"שו עם הפרעת קשב

פורסם ב"הארץ" ב 27.8.15. אחרי קיץ של יקיצה בצהריים ושגרה רופפת קשה לחזור לבית הספר, ועל אחת כמה וכמה עם הפרעת קשב. ארבעה צעדים לנחיתה רכה יותר על מסלול הלימודים

פורסם ב"הארץ"

"אני קמה בבוקר לעבודה ורואה את הבת שלי ישנה. בצהריים היא מתעוררת, ואז ב-12 בלילה מתחילה הפעילות - 'אמא, את יכולה להכין לי סלט?'. אחר כך אני נעה בין דאגה, כעס ואשמה", משתפת אמא לתלמידת חטיבת ביניים בקבוצת הפייסבוק "אנשי הקשב".

"במהלך השנה אני על מסלול קבוע: צלצולים, שיעורים, משימות. בחופשה הכל משתבש. בלילה שלפני החזרה ללימודים אני מנסה לקום מוקדם בבת אחת, אבל כל הגוף אומר לי 'עוד חמש דקות'", מספר תלמיד תיכון באותה קבוצה.

"1 בספטמבר מבליט את הפערים... תלמידים שהפכו לינשופים, הורים מותשים ומורים שנאלצים לקבוע מסלול מחדש. ומי שיש לו הפרעת קשב, אז בכלל... המעבר חד פי מאה", מתארת מחנכת חטיבת ביניים בקבוצה.

החזרה לבית הספר מתרחשת בבת אחת. אחרי קיץ של לילות מאוחרים, בקרים מתארכים ושגרה רופפת, ה־1 בספטמבר דורש מהמשפחה שינוי כיוון חד: שעת קימה, מערכת שעות, שיעורים, מטלות בית, חוגים, הסעות ועומס חברתי.

לפי גישת "היפותזת הימים המובנים", מסגרת בית הספר עם סדר יום קבוע, פעילויות מובנות ופיקוח מבוגרים, מגינה על ילדים מפני הרגלים לא בריאים

הרגלים מגינים מעל

המעבר החד הזה הוא קשה במיוחד על רקע ההרגלים שנבנו במהלך חופשת הקיץ. מחקר מ־2017 שפורסם ב־International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity בחן את ההבדלים בהרגלים של ילדים בימי לימודים לעומת חופשות, והציג את "היפותזת הימים המובנים". לפי גישה זו, מסגרת בית הספר - עם סדר יום קבוע, פעילויות מובנות ופיקוח מבוגרים - מגינה על ילדים מפני הרגלים לא בריאים.

במחקר נותחו נתונים מ־190 מחקרים על פעילות גופנית, זמן מסך ותזונה בקרב ילדים, תוך השוואה בין ימים מובנים (ימי לימודים) לימים פחות מובנים (סופי שבוע). בכ־80 אחוז מההשוואות נמצא כי מצב הילדים היה בריא יותר בימי לימודים: הם היו פעילים יותר גופנית, אכלו בצורה מסודרת יותר ובילו פחות זמן מול מסכים. ממצא זה מחזק את ההשערה שבימי חופשה, כאשר המבנה היומי רופף, ילדים נוטים לאורח חיים פחות בריא - יותר ישיבה, יותר נשנושים ויותר מסכים.

על בסיס ממצאים אלה טענו החוקרים כי חופשת הקיץ עלולה להיות תקופה בעייתית: בהיעדר סדר יום של בית הספר, ילדים מפחיתים פעילות גופנית, מבלים יותר מול טלוויזיה ומחשב ומשבשים את הרגלי האכילה והשינה.

עבור ילדים ובני נוער עם הפרעת קשב ועבור ההורים ואנשי החינוך סביבם, המעבר מהחופשה לשנת הלימודים קשה יותר. זאת בגלל שהמוח הקשבי מתקשה בתכנון, בהתחלה ובסיום, בהערכת זמן ובהתמודדות עם הסחות. התוצאה - אם לא נערכים מראש - היא סחרור של איחורים, משימות שנשארות פתוחות, מריבות על מסכים ושינה, ושחיקה הדדית.

חשבון לא פשוט

מחקר שנערך בארצות הברית ופורסם ב־2021 ב־Journal of Attention Disorders התריע כי אצל ילדים עם הפרעת קשב נרשמת ירידה משמעותית יותר בהישגים הלימודיים בהשוואה לילדים ללא ההפרעה. החוקרים מצאו כי במהלך חופשת הקיץ תלמידים עם הפרעת קשב נטו לאבד מיומנויות לימודיות חיוניות, והיו זקוקים לתגבור בתחילת השנה כדי להשתוות לכיתה.

לפי הממצאים, קצב ההתאוששות של תלמידים עם הפרעת קשב בתחילת שנת הלימודים היה איטי יותר, מה שהותיר אותם מאחור ביחס לבני כיתתם, במיוחד בתחומים כמו קריאה וחשבון שנשחקו במהלך החופשה. החוקרים הדגישו את הצורך בתמיכה לימודית מותאמת כדי לצמצם את הפער.

גם במעברים בין מסגרות, למשל בעלייה לתיכון, הקושי מתעצם. מחקר אוסטרלי מ־2017 שפורסם ב־British Journal of Educational Psychology בחן 130 מתבגרים עם הפרעת קשב במעבר לחטיבה העליונה. החוקרים עקבו אחר רמת המוטיבציה, תחושת השייכות לבית הספר וההתנהגות המשמעתית שלהם בתחילת הדרך ואחרי שנתיים.

בהשוואה לתלמידים כלליים, מתבגרים עם הפרעת קשב בכיתה ט' דיווחו על עמדות דומות כלפי בית הספר, אך בשנה הראשונה (כיתה ז') ניכרה אצלם מעורבות נמוכה יותר: פחות מוטיבציה, פחות קשר חברתי עם בני כיתה ויותר בעיות משמעת. שיעור ההשעיות היה גבוה בהרבה מהממוצע הארצי - כ־21 אחוז מהם הושעו לפחות פעם אחת, לעומת כשישה אחוזים בכלל התלמידים.

ניתוח גורמי הסיכון העלה כי דיכאון, בעיות התנהגות נלוות (כמו תוקפנות), פיקוח הורי חלש ותחושת זלזול בערך הלימודים החריפו את קשיי המעבר והובילו למעורבות נמוכה יותר בבית הספר.

במקום לריב על "קומו עכשיו", מכינים את הגוף בהדרגה: מקצרים מעט את שעת ההירדמות, מוסיפים טקסי בוקר קבועים ומקדישים כשעה להתעוררות הדרגתית עם אור, מים, מוזיקה, משימת מיקרו וארוחה קטנה

הצלצול הוא בשבילכם: ארבעה צעדים לחזרה קלה יותר

ישנן כמה סיבות לקשיים של ילדים עם הפרעת קשב להסתגל לחזרה לשגרה ולמסגרות. הנה ארבעה צעדים שיכולים לעזור:

👨🏼‍🎓 צעד מס' 1: התאימו את השעון האישי לשעון בית הספר

בקיץ השעון הביולוגי נדחק קדימה - הולכים לישון מאוחר וערים בלילה. כשמגיע 1 בספטמבר מתרחשת "נחיתת חירום": קמים מוקדם בלי זמן התאקלמות. אצל ילדים עם הפרעת קשב, הלילה הוא שעת שיא של פעילות - שיחות, משחקים, גלילה.

ההבנה הזו נועדה להפחית אשמה. במקום לריב על "קומו עכשיו", מכינים את הגוף בהדרגה: מקצרים מעט את שעת ההירדמות, מוסיפים טקסי בוקר קבועים ומקדישים כשעה להתעוררות הדרגתית עם אור, מים, מוזיקה, משימת מיקרו וארוחה קטנה. בכיתה מומלץ שחודש ספטמבר יתפקד כזמן חזרה עם פחות עומס לימודי, משימות ברורות ושיח פתוח.

👨🏼‍🎓 צעד מס' 2: פרקו משימות גדולות לניהול פשוט

הפרעת קשב אינה חוסר במוטיבציה אלא קושי בניהול. החזרה לשגרה יוצרת בקלות סחרור: הילקוט לא מוכן, מאחרים להסעה, מדלגים על שיעור, אשמה והימנעות. מה שעוזר הוא לוח חזותי קטן במקום הנחיות כלליות. לא "להתארגן לחזרה", אלא צעדים ברורים: ילקוט, ספרים, מחברות, מערכת, קלמר, ארוחת עשר. שימוש בטיימר יוצר זמני התחלה וסיום חיצוניים ומוריד מהראש את מדידת הזמן. כדאי להתחיל ממשימה קטנה שמניעה לפעולה.

בכיתה, למורה מומלץ להגדיר משימות מדויקות, לחלק אותן לקטנות, לציין זמן יעד ריאלי ולהוסיף "תחנת בדיקה" באמצע השיעור כדי להחזיר את התלמידים לריכוז.

👨🏼‍🎓 צעד מס' 3: הכינו חוזה משפחתי קצר

בקיץ התפקידים מתערבבים: הורה עובד מול ילד ער בלילה. במעבר לשגרה חשוב לערוך תיאום ציפיות קצר ומכבד, סביב עקרונות, לא סביב סנקציות. למשל: "שני עוגנים ביום" - שעת קימה קבועה וחלון קבוע של עזרה בבית בשעות אחר הצהריים. בין העוגנים שומרים על גמישות - עדיף מעט כללים שמתקיימים, מאשר רבים שלא נאכפים.

חשוב גם להשתמש בשפה שמפחיתה התנגדות: "איך נבנה בוקר שמתאים לגוף שלך וגם לבית?" במקום "אתה לא מצליח לקום". שמרו על חלוקת תפקידים ברורה - הילד אחראי על אריזת ילקוט בערב, ההורה מזכיר ומספק תרשים חזותי.

👨🏼‍🎓 צעד מס' 4: הפכו את בית הספר לשותף אמיתי

למשפחות עם הפרעת קשב יש לעיתים יחסים טעונים עם בית הספר, אך לצוות החינוכי יש יכולת להפוך את החזרה לשגרה למדרגה ולא לחומה. חשוב להתחיל את השנה בשיחה בין המורה להורים, שבה ההורה משתף בקצרה מה עובד בבית. בהמשך, רצוי לקיים שיחות עדכון חודשיות ליצירת רצף ותיאום. בכיתה המורה יכול לסייע באמצעות משימות ברורות, חלוקה לשלבים ושיח פתוח.

חשוב לזכור כי המעבר מהחופש לשגרה אינו מבחן אופי, אלא מבחן לתפקודים הניהוליים, שקשים יותר עבור ילדים עם הפרעת קשב. 1 בספטמבר חושף בדיוק את המקומות המאתגרים - שינה, התחלת משימות, הערכת זמן, תיאום ציפיות. אבל אם קיימת מודעות לקשיים ושימו שבאסטרטגיות שיכולות לעזור, כמו עוגנים, משימות קטנות, סיוע צמוד, אפשר להפוך את הנחיתה לרכה יותר.

אז כבר השבוע - בחרו שני עוגנים, צרו "אריזת ערב", וקבעו שיחת עדכון קצרה עם המורה לשבוע שלאחר החזרה לבית הספר. זו התחלה שמספיקה כדי לחזור למסלול. העזרה הזו הכרחית לילדים עם הפרעת קשב ויכולה להיות המתנה הגדולה ביותר שנעניק להם כדי לעמוד על הרגליים ולהצליח.

למידע על אבחון לחצו כאן