לא מצליחים לסיים ספר? כנראה שאתם סובלים מפיצול קשבי

פורסם ב"הארץ". סקירה של 54 מחקרים שבחנה הרגלי קריאה של ילדים, מתבגרים ומבוגרים מצאה שהקריאה ממסכים פוגעת בהבנה, גם אצל קוראים מיומנים, כי היא מאלצת את המוח לאתחולים קוגניטיביים חוזרים. חמש דרכים להחזיר את הקריאה העמוקה

פורסם ב28.1.26 ב"הארץ"

עד לפני שני עשורים בלבד, הקריאה הייתה פעולה ליניארית פשוטה: טקסט רציף, זמן רציף, ומשתתף אחד (הקורא). בשנים האחרונות מייצר השינוי המואץ בהרגלי הצריכה של מידע - ריבוי מסכים, גלילה אינסופית, התראות ושפע מקורות טקסטואליים - עומס קשבי חדש. התופעה לא מוגבלת לילדים, ומגיעה גם לקוראים מיומנים, אנשי אקדמיה ומקצועות ידע.

הספרות המחקרית מצביעה על מגמה ברורה לפיה היכולת לקרוא טקסטים מורכבים, לפענח טענות מרובות שכבות, ולהחזיק קו חשיבה לאורך זמן הולכת ונעשית קשה יותר. את הקריאה הממוקדת מחליפים רפרוף תכוף, מעבר בין חלונות וקטיעת רצף. הרגלים אלה יוצרים מרחק בין הקריאה לבין הבנה עמוקה ומלאה, ומציבות שאלה מהותית: מה זה אומר להיות קורא בעידן שבו תשומת הלב עצמה מפוצלת?

סקירת מטה-אנליזה מ־2018 שפורסמה בכתב העת Educational Research Review, וכללה 54 מחקרים על ילדים, מתבגרים ומבוגרים, מצאה כי הבנת הנקרא נמוכה יותר בקריאה ממסך לעומת נייר. הפער גדל ככל שהטקסט ארוך ומורכב יותר, ובמיוחד כשנדרשת הבנה עמוקה ולא רק שליפת פרטים.

החוקרים מציינים כי קריאה ממסכים מעודדת רפרוף ופחות השקעה מאומצת, וכן תחושת דחיפות לסיים את הקריאה. בנוסף, נמצאה נטייה להערכת יתר של ההבנה: הקוראים חשבו שהבינו את הטקסט היטב, אך במבחנים השיגו תוצאות נמוכות יותר. ממצאים אלה מחזקים את הטענה שהסביבה הדיגיטלית מקשה על קריאה איטית ומעמיקה.

הרפרוף הפך לברירת המחדל, לעיתים גם כשהמשימה דורשת עיבוד עמוק. התוצאה אינה בהכרח ירידה ביכולת לקרוא, אלא ירידה ביכולת לשמור על רצף של מחשבה לאורך זמן

לאתחל את המוח

האתגר של הקריאה כיום קשור פחות ליכולת טכנית לפענח אותיות ומילים, ויותר ליכולת לשהות עם רעיון. קריאה עמוקה, שכוללת התבוננות, עיבוד, השוואה וגיבוש עמדה, דורשת זמן נקי מהסחות. בעולם שבו ההסחות מובנות לתוך התשתית הטכנולוגית עצמה – התראות, קישורים, מעבר בין טאבים – הקריאה הופכת לפעולה קוגניטיבית מסוג אחר.

קריאה רציפה היא פעולה עתירת משאבים. המוח מפענח מילים, בונה משמעות, משחזר ידע קודם ומייצר ציפיות לגבי המשך הטקסט. כאשר הקריאה נקטעת על ידי מעבר לאפליקציה, בדיקת הודעות או גלישה קצרה, המוח נדרש לבצע שוב ושוב אתחול – לחזור אחורה, להתמצא מחדש בסיפור, בשורה או בטיעון. בעידן של פיצול קשבי, פעולות האתחול האלו מתרבות, והמשאב שנפגע הוא עומק העיבוד.

מחקרים בתחום הקריאה מבחינים בין קריאה עמוקה – קריאה איטית, פרשנית וביקורתית – לבין רפרוף, שמטרתו זיהוי מהיר של עיקרי הדברים. שני סוגי הקריאה חשובים, אך כיום הרפרוף הפך לברירת המחדל, לעיתים גם כשהמשימה דורשת עיבוד עמוק. התוצאה אינה בהכרח ירידה ביכולת לקרוא, אלא ירידה ביכולת לשמור על רצף של מחשבה לאורך זמן: הקוראים מצליחים לשחזר מידע מילולי, אך מתקשים לבנות מבנה מושגי רחב יותר.

קריאה רציפה דורשת שקט פנימי. לעיתים המעבר לטלפון אינו נובע משעמום, אלא מהימנעות, מהצטברות מחשבות או מהצפה רגשית. במצב כזה, הקריאה אינה רק פעולה של הבנה אלא גם של ויסות

קצרים תכופים בעלילה

הטכנולוגיה יצרה מצב שבו כמעט כל טקסט הוא שער לעוד טקסטים: קישורים, תגיות, סרטונים ותגובות. הקריאה במרחב הזה אינה מנותקת מהסביבה הטכנולוגית, והיא מושפעת ישירות מהתצורה שלה. קריאה בדפדפן מתקיימת לרוב בתוך מרחב של מולטיטסקינג – מספר טאבים, חלונות והודעות קופצות – וקריאה בסמארטפון מתרחשת במכשיר שחלק גדול ממנו מיועד לעדכונים מהירים ולא לשהות ממושכת.

הפלטפורמה אינה מקרית: היא מעצבת את קצב הקריאה ואת הגישה לטקסט. אלגוריתמים של רשתות חברתיות ואתרי חדשות מעדיפים טקסטים קצרים, מתחלפים ומהירים – כותרות תמציתיות, משפטים שבורים ורעיונות חוזרים. גם אם ההיצע הזה אינו מבטל ספרים ומאמרים, הוא דוחס את הקשב לפרקי זמן קצרים ומקטין את סף הסבלנות לקריאה ממושכת.

לצד ההיבט הטכנולוגי, התרבות הדיגיטלית שינתה גם את היחסים שלנו עם קריאה. טקסטים נצרכים יותר כמידע ופחות כפעולה של העמקה. חוסר סבלנות לעלילה ארוכה אינו מאפיין רק ספרות, אלא גם עיתונות וחשיבה אקדמית. גם קוראים מיומנים מדווחים על קושי לקרוא מסות, טיעונים מורכבים או דו"חות מקצועיים. הקריאה עצמה הופכת למיומנות שדורשת תחזוקה.

לבסוף, קיים גם ממד רגשי. קריאה רציפה דורשת שקט פנימי. לעיתים המעבר לטלפון אינו נובע משעמום, אלא מהימנעות, מהצטברות מחשבות או מהצפה רגשית. במצב כזה, הקריאה אינה רק פעולה של הבנה אלא גם של ויסות. היכולת להישאר עם טקסט, לשאת מורכבות ולהאריך טווח תשומת לב נעשית מאתגרת יותר בעולם מהיר, ופיצול קשבי הופך לעיתים לצורת התמודדות.

חלון קבוע של 20–30 דקות, שמחובר להרגל קיים כמו קפה בוקר או הפסקת צהריים, מייצר ציפייה קוגניטיבית. במקום לחכות לפנאי או להשראה, הקריאה הופכת לפעולה מתוזמנת, וכך המוח לומד להקצות לה קשב דרך קביעות ולא דרך דחף רגעי

קריאה לפעולה: 5 טיפים לקריאה רציפה

קריאה קשובה אינה עניין של כוח רצון אלא של תנאים. בעידן שבו הקשב מתפצל כברירת מחדל, השאלה אינה איך להתרכז יותר אלא איך לעצב סביבה והרגלים שמאפשרים קריאה רציפה גם כשהעולם סביבנו רועש. הכלים הבאים אינם מבקשים לחזור לעבר נטול מסכים, אלא לאפשר קריאה בתוך המציאות הנוכחית, באופן ישים ויציב.

⏱️ זמן קבוע, לא מצב רוח

קריאה עובדת טוב יותר כשהיא תחומה בזמן. חלון קבוע של 20–30 דקות, שמחובר להרגל קיים כמו קפה בוקר או הפסקת צהריים, מייצר ציפייה קוגניטיבית. במקום לחכות לפנאי או להשראה, הקריאה הופכת לפעולה מתוזמנת, וכך המוח לומד להקצות לה קשב דרך קביעות ולא דרך דחף רגעי.

🔕 סביבה שמפחיתה פיצול קשב

אין צורך בבידוד מוחלט אלא בהפחתת רעש. העברת המכשיר למצב שקט, הרחקה פיזית שלו מהשולחן וסגירת טאבים שאינם קשורים לטקסט מצמצמות נקודות קטיעה. המטרה אינה שלמות אלא הקטנה של פיצול הקשב.

📄 קריאה בשכבות

קריאה עמוקה לא חייבת להתחיל בעומק. סקירה מהירה של כותרות ופסקאות פתיחה, אחריה סימון מושגים או רעיונות מרכזיים, ורק אז קריאה איטית שמחפשת קשרים ושאלות. החלוקה הזו מפחיתה עומס ומונעת תחושת היתקעות מול טקסט ארוך.

✍️ עצירה לעיבוד

פעולה קצרה אחרי הקריאה מחזקת את העיבוד. משפט מסכם אחד, עד שלוש נקודות עיקריות או שאלה שנשארה פתוחה מאלצים את המוח לעבד את החומר ולא רק לעבור עליו. זו אינה מטלה לימודית אלא דרך פשוטה לשמור על רצף.

📈 אימון דרך טקסטים

קריאה עמוקה היא מיומנות נרכשת. התחלה מטקסטים קצרים, מעבר הדרגתי לארוכים יותר ואז גם למורכבים יותר מאפשרת לבנות סבלנות בלי מאבק. כמו באימון גופני, העומס עולה בהדרגה ולא בקפיצה.

בסופו של דבר, הקריאה אינה נעלמת אלא משתנה. בעולם של מסכים, התראות ומידע זורם, האתגר אינו רק להבין טקסטים אלא לשמור על רצף, לבנות עומק ולחזק את סבלנות החשיבה. פיצול קשבי אינו כשל אישי או תרבותי אלא היגיון של סביבה חדשה. היכולת ליצור תנאים לקריאה קשובה באמצעות זמן, מרחב ושיטה הופכת למיומנות חיונית, לא רק לקריאה טובה יותר אלא להבנה צלולה יותר של עצמנו בתוך עולם של הסחות.

לפניות בנושא אבחונים יש ללחוץ כאן