"אני מסדרת ותוך יומיים הכל טורנדו": כשהפרעת הקשב משבשת את הסדר בבית

פורסם ב"הארץ" ב 5.6.25. מחקרים מראים כי בלגן כרוני אצל ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב אינו תוצאה של עצלנות, אלא תסמין נוירולוגי, רגשי והתנהגותי מתמשך. איך אפשר להתמודד כשהכאוס מחלחל גם לזוגיות, למשפחה ולעבודה?

פורסם ב"הארץ"

"אני לא מבינה איך זה תמיד קורה לי!!! אני מסדרת את החדר, באמת מסדרת, ואחרי יומיים הוא שוב נראה כאילו עבר בו טורנדו. זה לא שאני לא משתדלת, אני פשוט לא מצליחה לשמור על זה", שיתפה רונה, בת 35 (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה) בקבוצת הפייסבוק "אנשי הקשב".

"כשאני נכנסת לחדר של הילד שלי, אני רואה את עצמי בגיל עשר", סיפרה באותה הקבוצה דניאלה, בת 40, אם לילד עם הפרעת קשב. "ערמות של דברים, חפצים שלא קשורים, התחלה של פרויקטים שמעולם לא נגמרו. איך ילד כזה חכם ומוכשר יכול להתנהל ככה?!".

"אני מנסה להסתיר את זה, אבל כל מגירה שלי במשרד היא כאוס. לפעמים אני מאחר למשימות רק כי לקח לי חצי שעה למצוא טופס שהדפסתי אתמול. זה מביך, אבל מרגיש כאילו המוח שלי פשוט לא יודע איפה לשים דברים", משתף בקבוצה גם עומרי, בן 37.

כל אלה ממחישים עד כמה בלגן הוא חלק מהיומיום של ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב, ולא פחות מכך - כיצד הוא מחלחל גם לסביבה ולקרובים להם - הורים, מנהלים או בני זוג.

בלגן כרוני נתפש פעמים רבות כתכונה אישיותית, הרגל מגונה או פשוט עצלנות. אולם חשוב לדעת שמדובר בתסמין ממשי של הפרעת הקשב, כזה שמשקף קושי נוירולוגי עמוק

תיאוריית הכאוס

בלגן כרוני נתפש פעמים רבות כתכונה אישיותית, הרגל מגונה או פשוט עצלנות. אולם חשוב לדעת שמדובר בתסמין ממשי של הפרעת הקשב, כזה שמשקף קושי נוירולוגי עמוק. בניגוד לדימוי הפופולרי של הפרעת קשב כ"קושי לשבת בשקט", אחד התסמינים הפחות מדוברים אך המהותיים והמפריעים ביותר הוא הקושי בניהול סביבתי, ובפרט, ביצירת סדר ושמירה עליו לאורך זמן.

בלגן כרוני אצל אנשים עם הפרעת קשב אינו נובע מחוסר רצון או מחוסר מודעות. לרוב, הם דווקא מבינים היטב את החשיבות של סדר ואף משתוקקים לו, אך בפועל הם מתקשים לתרגם את הכוונה לפעולה מתמשכת. הבעיה אינה רק ביצירת סדר, אלא גם בשימורו: שמירה על תחזוקה יומיומית, הבנת קטגוריות ארגון והחזרת פריטים למקומם. הנטייה לדחות, ההסחות התכופות והקושי בסיום משימות גורמים לכך שחפצים "נתקעים באמצע", והתוצאה היא מרחב שמתמלא אט אט בכאוס.

בסקירה איכותנית מ-2017 רוכזו ממצאים מעשר עבודות מחקר שבהן רואיינו אנשים שלוקים בהפרעת קשב. המשתתפים התבקשו לתאר את החוויה הסובייקטיבית שלהם. מהריאיונות עלה כי המשתתפים מודעים לכך שהם מתאמצים יותר מאחרים כדי לתפקד ביומיום, במיוחד בתחומים כמו ארגון משימות, שמירה על סדר ומילוי התחייבויות.

משתתפים רבים תיארו כיצד פעולות יומיומיות פשוטות כמו לסיים מטלות בית, להתארגן ליציאה מהבית בזמן או לעקוב אחר משימות בעבודה, מהוות עבורם אתגר משמעותי ומתמשך. הם מרגישים שעליהם "לעבוד כפול" רק כדי להגיע לנורמה, מה שמוביל לא פעם לעומס ולתחושות תסכול או בושה.

בלגן כרוני בהפרעת קשב הוא תופעה שמושפעת מגורמים נוירולוגיים, רגשיים, התנהגותיים וחברתיים. הקושי לשמור על סדר אינו נובע מעצלנות או מחוסר מודעות – אלא משיבוש במנגנונים מוחיים, מהצפה רגשית, מהרגלים שאינם מתאימים לקשיים הקיימים ומהתגובה של הסביבה. הבנה של המרכיבים האלה יכולה להציע גם דרכי התמודדות פרקטיות – שאינן נשענות על מוטיבציה מתעתעת.

אנשים עם הפרעת קשב הסובלים מאגרנות כרונית דיווחו על פגיעה קשה יותר באיכות החיים ועל רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה. הממצאים מדגישים שהבלגן הכרוני הוא לעתים תסמין נלווה ועיקש של הפרעת קשב, התורם לתחושות מצוקה ולתפקוד יומיומי ירוד

זהירות, מוח מבולגן

אצל מבוגרים וילדים עם הפרעת קשב, התפקודים הניהוליים כמו תכנון, ארגון, ובקרה עצמית לקויים. אזורים במוח שאחראים על סיווג מידע, על יצירת היררכיות ועל החזרת פריטים למקומם עובדים בקצב לא סדיר או פשוט מוצפים. התוצאה - חפצים לא מקבלים "בית קבוע", מידע חדש לא מחליף ישן, ודברים נאספים מבלי להיעלם. גם היכולת לזהות מה חשוב ומה ניתן לזרוק נפגעת. הכל "מרגיש חשוב" או "לא ברור מה לעשות איתו עכשיו", ולכן פשוט מונח איפשהו, בתקווה שיהיה ברור בעתיד.

מחקר שנערך ב-2021 מצא שרבים מהאנשים שלוקים בהפרעת קשב סובלים מאגירת חפצים ומאי-סדר כרוני באופן משמעותי לעומת אנשים ללא הפרעת קשב. כ-20% ממי שלוקים בהפרעת קשב ענו על הקריטריונים של אגרנות כפייתית (בלגן חמור בבית), וגם אלו שלא הגיעו לרמה קלינית עדיין הפגינו יותר תסמינים של אגרנות.

עוד נמצא שאנשים עם הפרעת קשב הסובלים מאגרנות כרונית דיווחו על פגיעה קשה יותר באיכות החיים ועל רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה. הממצאים מדגישים שהבלגן הכרוני עלול להוות תסמין נלווה ועיקש של הפרעת קשב, התורם לתחושות מצוקה ולתפקוד יומיומי ירוד.

מגיל צעיר ילדים עם הפרעת קשב שומעים בבית משפטים כמו: "אתה כזה מבולגן", "תסדרי כבר את החדר", או "תלמדו לשים דברים במקום". תחושת הכישלון נרשמת עמוק – מלווה בתחושת ניתוק ובהשוואה תמידית לאחרים: "כולם מצליחים לשמור על סדר, רק אני לא".

אבל הקושי בסדר ובארגון אינו עצלנות, אלא ביטוי לעיבוד מידע שונה. מרחב מבולגן הוא לעיתים השתקפות חיצונית של סערה פנימית: כשהמחשבות דוהרות, המשימות נערמות והדחפים גוברים – הסביבה נראית בהתאם. במובן מסוים, הבלגן הוא שפה בלתי-מילולית של עומס.

הקושי לא חולף עם השנים. מחקר שפורסם ב-2021 מראה שלילדים עם הפרעת קשב יש לרוב כישורי ארגון ירודים – קושי לשמור על סדר במחברות, לשאת ציוד, לתכנן את הזמן. כשהם מגיעים לגיל ההתבגרות, עם הדרישות הגוברות ללמידה עצמאית והתנהלות מסודרת, הפער רק גדל.

שמירה על סדר דורשת פעולות עקביות, חוזרות ומתמשכות: לסיים משימה, לארגן מחדש, לבצע תחזוקה. מבוגרים וילדים עם הפרעת קשב מתקשים בכך בשל הקושי שלהם להתמיד בפעולות מונוטוניות

הרגלים מתנגשים

שמירה על סדר דורשת פעולות עקביות, חוזרות ומתמשכות: לסיים משימה, לארגן מחדש, לבצע תחזוקה. מבוגרים וילדים עם הפרעת קשב מתקשים בהתמדה, לא בגלל עצלות, אלא בשל הקושי להתמיד בפעולות מונוטוניות.

הם נמשכים למה שמעורר, חדש או דחוף - וסדר, מטבעו, לא עונה על אף אחד מהקריטריונים האלו. המשמעות היא שהם עשויים להשקיע מאמץ רב בארגון, אך אחרי זמן קצר הכל מתפורר שוב. הוסיפו לכך נטייה לאימפולסיביות ברכישות, קושי להשליך דברים וחפצים שהונחו "רק לרגע" ונשכחו - וקיבלתם בלגן שנראה חסר שליטה.

במחקר משנת 2020 נבדקו כישורי הארגון העצמי של אנשים עם הפרעת קשב. התברר שלמרות שהם יודעים כיצד לארגן ולהשתמש באסטרטגיות ארגון בדומה לאוכלוסייה ללא הפרעת קשב, הם מתקשים להתמיד ביישום האסטרטגיות לאורך זמן.

כלומר, הבעיה אינה בהכרח בחוסר ידע או בהיעדר שיטות, היות שרבים מצליחים לפתח שיטות ארגון, אלא בקושי בשמירה רציפה על סדר והרגלי ארגון. החוקרים הסיקו שהליקוי העיקרי הוא ביכולת ההתמדה והעקביות, מה שמוביל בסופו של דבר לבלגן כרוני, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לעשות סדר.

אם רק הייתם מתאמצים

אנשים וילדים עם הפרעת קשב סופגים לעתים קרובות ביקורת מהסביבה על הבלגן שלהם: הורים, בני זוג, שותפים לדירה או עמיתים. האמירות משתנות, אבל המסר דומה: "אם רק הייתם מתאמצים יותר, זה לא היה קורה". התחושה שהבלגן שלהם מתפרש ככישלון מוסרי מחמירה את תחושת הבושה.

אלא שהבלגן הזה אינו בעיה של מוסר, אלא של מנגנונים מוחיים. ההבנה הזו יכולה לשנות את השיח מ"אולי תסדר כבר!" ל"איך אפשר לעזור לך לייצר מערכת שעובדת בשבילך?". הבלגן הכרוני דורש הבנה, תיווך וכלים פרקטיים שיכולים מאוד לעזור.

מחקר קליני שנערך ב-2013 בדק תוכנית אימון לכישורי ארגון לילדים עם הפרעת קשב, והשווה אותה לקבוצת ביקורת. הילדים בתוכנית למדו מיומנויות מעשיות של סדר וארגון (כמו ניהול מחברת, מעקב אחר שיעורי בית וארגון חומרי לימוד) במשך 20 מפגשים. התוצאות הראו שיפור דרמטי בכישורי הארגון של הילדים שהשתתפו בתוכנית: הורים דיווחו על צמצום ניכר באי-הסדר של ילדיהם, והמורים דיווחו על שיפור משמעותי בהתנהלות ובסדר של הילד בכיתה.

בנוסף, נמצאה עלייה בתפקוד האקדמי (ציונים ועמידה במטלות), ירידה בבעיות עם שיעורי הבית ושיפור באווירה המשפחתית (פחות ויכוחים סביב אי-סדר). כ-60% מהילדים שקיבלו את ההתערבות כבר לא ענו לקריטריונים של "קשיי ארגון חמורים" בסוף הטיפול.

יתרה מכך, השיפורים הללו התמידו גם לאחר כשנה, מה שמצביע שהילדים רכשו כלים מועילים לאורך זמן. מסקנת החוקרים היא שטיפול התנהגותי ממוקד בכישורי ארגון יכול לחולל שיפור רב ומתמשך בתפקוד של ילדי קשב שמתמודדים עם בלגן כרוני.

מחקרים איכותניים מצביעים על כך שאנשים עם הפרעת קשב יכולים לפתח אסטרטגיות התמודדות יצירתיות כדי לגבור על הקשיים, כמו למשל, שימוש בעזרים חיצוניים (תזכורות בטלפון, רשימות), סיוע מצד חברים או בני זוג בסדר ובארגון, ובניית שגרות קבועות כדי לא לשכוח דברים.

עוד נמצא שתמיכה של בני משפחה ומטפלים, לצד טיפול תרופתי במידת הצורך, יכולים לעזור. מסקירת העדויות עולה שאנשי הקשב מכירים בכך שתסמיני הבלגן והקשיים בארגון מלווים אותם כל החיים, אך בעזרת מודעות וטיפול, רבים מצליחים לנהל חיים מספקים למרות האתגר.

ועוד משהו: אני בוחרת לסיים בעצה שאני נותנת לזוגות שמגיעים אליי לייעוץ. היא אמנם מעוררת התנגדות, אך אני לא מוותרת עליה כי היא יכולה לשנות חיים: תקחו עוזרי בית אחת לשבוע, זה יותר זול מלהתגרש.

חשוב להבין שקושי בסדר וארגון הוא מאפיין אינהרנטי בהפרעת הקשב, ולכן דורש עזרה והתאמה של הסביבה. כמו שילדים עם הפרעת קשב זוכים להארכת זמן בבית הספר, כך גם מבוגרים עם הפרעת קשב זקוקים להתאמות בהמשך חייהם, כי ההפרעה לא חולפת ועזרה בסידור ובניקיון הבית אחת לשבוע היא התאמה סביבתית הכרחית.

לפרטים על אבחון לחצו כאן.