היי, אני פשוט שירלי
הדוקטורט בהפרעת קשב נוצר מחלום לעזור לאנשים!
כולם חושבים שאני בתחום כי יש לי הפרעת קשב,
או אולי למשפחתי, אבל האמת שהכל התחיל...
לפני 20 שנה בתואר הראשון שלי בפסיכולוגיה,
במהלכו חיפשתי אנשים שכיף לעבוד איתם,
ועם דרכי האבחון והטיפול הכי מדויקות.
בפרקטיקום בתואר השני מצאתי את זה!
המטרה שלי היא:
לשפר את איכות החיים של אנשי הקשב,
לעזור להם לזהות אתגרים בחיים ככוח המניע
ולגלות את המתנות של הפרעת הקשב שלהם!
זאת באמצעות ידע מקצועי אשר מונגש בגובה העיניים,
כדי שהתהליך יהיה כמה שיותר נעים, זמין ויעיל!
וזה מסלול ההכשרה שעברתי לצורך כך:
סיימתי בהצטיינות תואר ראשון בפסיכולוגיה/סוציולוגיה באקדמית ת"א יפו.
סיימתי בהצטיינות תואר שני באבחון וטיפול בלקויות למידה והפרעות קשב באונ' חיפה, עם תזה בנושא הבנת הנקרא, בהנחייתה של פרופ' תמי קציר.
סיימתי לימודי דוקטורט באונ' העברית, עם עבודת מחקר בנושא הפרעת קשב ותזונה, בהנחייתם של פרופ' יהודה פולק ופרופ' עדינה מאיר.
המחקר שלי זכה במקום הראשון בעולם מבין 295 מחקרים בכנס עולמי בנושא הפרעת קשב בפורטוגל.
המשכתי למחקר פוסט דוקטורט באוניברסיטת סאות'המפטון באנגלייה בהנחייתו של אחד החוקרים הבינלאומיים המובילים בתחום הפרעת קשב, פרופ' סמואל קורטז.
סיימתי לימודי פסיכותרפיה במרכז שילוב בשיתוף אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרווחה והחינוך, היחידה ללימודי המשך.
המחקרים שלי פורסמו בג'ורנאלים מדעיים:
Journal of Nervous and Mental Disease
Journal of Attention Disorders
Appetite journal
PLOS ONE
הוצאתי לאור חמישה ספרים:
הצגתי את ממצאי המחקרים שלי
ביות מ-20 כנסים בארץ ובעולם.
באחד הכנסים (Brain Gain)
זכיתי בהצגת המחקר הטובה ביותר.
ניהלתי במשך עשור את מרכז הדיקנט
באוניברסיטה העברית קמפוס רחובות
וכיום אני מרצה וחוקרת שם,
בנוסף לניהול קליניקה פרטית.
זכיתי במקום הראשון באוניברסיטה
בקטגוריית המרצה המצטיינת
והקורס המצטיין בכל שנה בה לימדתי.
אני מאבחנת, מטפלת, מדריכת הורים,
מנחת סדנאות ארגון זמן,
בעלת טור בעיתון "הארץ" וסופרת,
יוצרת הפודקאסטים והקהילות
(אנשי הקשב ותזונה קשובה)
בנוסף, אני נשואה לאיש קשב
ואמא לשלוש בנות קשב.
במסלול הזה אספתי עוד עדויות וכלים,
שנרקמו לשיטה אחת ברורה להצלחה
עם הפרעת קשב ולצידה!
פרסים בין-לאומיים
בכנס הפרעות הקשב העולמי שנערך בפורטוגל בשנת 2019 זכה המחקר של ד"ר שירלי הרשקו במקום הראשון מבין 295 מחקרים מתוך 64 מדינות שהתחרו.
מאמרים אקדמאיים
במחקר זה 60 סטודנטים (29 מהם בעלי הפרעת קשב) מילאו שאלון תדירות מזון מקיף (FFQ) הכולל 119 פריטי מזון. עבור כל אחד מהם דיווחו את תדירות הצריכה היומית. לאחר מכן חולקו המזונות לבריאים ולא בריאים על פי המדריך של ארגון הבריאות העולמי (WHO). נמצא כי סטודנטים עם ובלי הפרעת קשב צרכו כמות דומה של קלוריות ומספר מנות מזון ביום. אולם, הסטודנטים בעלי הפרעת קשב צרכו יותר פריטים שאינם בריאים, בעוד שיחס הפוך נמצא אצל קבוצת הביקורת (צרכו יותר פריטים בריאים). כך, סטודנטים עם הפרעת קשב צרכו יותר חטיפים, ממתקים, מאכלים שומניים וסוכריים, ופחות ירקות, פירות, מוצרי חלב וכדומה. מסקנות המחקר העידו על כך שסטודנטים עם הפרעות קשב אוכלים פחות בריא.
במחקר זה נבדקה השפעת רמזי האטרקטיביות והנוחות של מאכלים בחיי היום-יום. כך, נבדקו בחירות המזון בקפיטריה, שם נצפו ונשאלו 427 סטודנטים (193 מהם בעלי הפרעת קשב) מה בחרו לקנות לאכול. בעלי הפרעת קשב בחרו לקנות מזונות פחות בריאים, כאשר תוצאות הפוכות נמצאו אצל קבוצת הביקורת (73% מבעלי הפרעת קשב בחרו במזון הפחות בריא, לעומת 25% בלבד בקבוצת הביקורת). בנוסף, במחקר זה פורסם במשך 8 ימים פריט מזון בריא (כריך ביצה), ובמשך 8 ימים אחרים פורסם פריט מזון שאינו בריא (כריך גבינת שמנת). כך, הוצב שלט ססגוני אשר מבליט את האטרקטיביות של הכריך, והוא מוקם באזור נוח לאיסוף ובגובה העיניים. נמצא כי רק בעלי הפרעת קשב הושפעו מפרסום הכריכים ורכשו אותם יותר מאלו ללא הפרעת קשב. יתרה מכך, אחוז המזונות הבריאים אותם צרכו בעלי הפרעת קשב עלה (הוכפל) בימים בהם פורסם הכריך הבריא (בהשוואה לימים בהם לא פורסם).
במחקר זה נבחנה ההתנהגות נוכח רמזי אטרקטיביות ונוחות סביבתיים של פריטי המזון. הוצגו ל-172 נבדקים (59 מהם בעלי הפרעת קשב) תמונות של שמונה פריטי מזון שונים, בריאים ולא בריאים, והם נתבקשו לדווח עד כמה היו רוצים לצרוך אותם. בנוסף, נערכה מניפולציה על מידת האטרקטיביות והנוחות של המזונות. כך, עבור כל פריט מזון צולמו והוצגו 4 תמונות (לפי החלוקה הבאה: אטרקטיבי ונוח, אטרקטיבי ולא נוח, לא אטרקטיבי ונוח, לא אטרקטיבי ולא נוח). תוצאות המחקר גילו כי כלל המשתתפים דיווחו שהם היו רוצים לצרוך את פריטי המזון שהוצגו באופן אטרקטיבי ונוח, יותר מאותם פריטי המזון כאשר אלו הוצגו באופן פחות אטרקטיבי ונוח. לא נמצאו הבדלים בין משתתפים עם וללא הפרעת קשב במידת ההשפעה של רמזי האטרקטיביות והנוחות בתמונות.
במחקר זה נבדקה המודעות של אנשים עם הפרעות קשב לתזונה. פותח שאלון המורכב מ-32 מזונות, חציים בריאים וחציים לא בריאים. לגבי כל אחד מהם התבקשו הנבדקים לדרג את תפיסות האטרקטיביות, הנוחות והסיכון שלהם בעיניהם, ולדווח על התדירות בה הם צורכים את המזון. מאה וחמישים נבדקים (36 מהם בעלי הפרעת קשב) מילאו את השאלון. ממצאי הניסוי הדגימו כי על אף שבעלי הפרעת קשב דיווחו על הרגלי אכילה פחות בריאים (בחירות מזון פחות בריאות ביום-יום), לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בנוגע למודעות בנוגע לאכילה בריאה! (כלומר לא נמצאו הבדלים בתפיסות התועלת והסיכון של המזונות בין הנבדקים עם הפרעת הקשב לאלו שלא). כלומר אנשים עם הפרעת קשב אוכלים בצורה פחות בריאה, למרות שהם מודעים למה בריא ומה לא. זה לא עניין של מודעות אלא של התנהגות.