פורסם ב"הארץ" ב19.8.24. אם בימים כתיקונם התפקודים הניהוליים של סדר, ארגון, תכנון וויסות רגשי לקויים בהפרעת קשב, בתקופות של היעדר שגרה כמו חופש גדול (ומלחמה) - הקשיים מחריפים. איך לעזור לילדי ונערי הקשב לצלוח את הקצה של אוגוסט?
ענת (שם בדוי), בת 15, מתקשה לתפקד לאחרונה. היא מתקשה לקום בבוקר, להתארגן, לתכנן ולבצע משימות. הוריה נאלצים לרדוף אחריה ולהזכיר לה פרטים במשך כל היום, וטוענים שהיא "פרזיטית", "אגואיסטית" ואף "עצלנית". היא לא משתתפת במטלות הבית וחדרה מבולגן עד כדי כך שהוריה חוששים להיכנס אליו. למרות אהבתה לבישול, היא לא מכינה לעצמה אוכל ואוכלת בצורה לא מסודרת, לרוב "פושטת" על המקרר בלילה.
לאחרונה, התנהגות זו החריפה וההורים חשים אובדי עצות. נדמה שלענת אין מוטיבציה או שלא אכפת לה, וכשהם מנסים לשוחח עמה, היא נוטה להתפרץ בכעס. הם מרגישים ש"אין עם מי לדבר". המצב מצער אותם ופוגע לא רק בתפקודה, אלא גם בהתנהלות של כל הבית. לכן הגיעו איתה לטיפול. בשיחה הם מציינים שהם יודעים ש"יש לה כישורים רבים ושהיא חכמה", ותוהים "אז למה היא מתנהגת ככה?"
ענת לא עצלנית. האבחון העלה שהיא סובלת מהפרעת קשב. בתקופות של היעדר שגרה או ודאות, לצד מצב קיצון של דחק מתמשך המאפיינים את התקופה הנוכחית, הפרעה זו מחריפה. אמנם כולנו עוברים קושי בתקופות כאלו, אבל לענת - כמו גם לילדים ונוער אחרים הסובלים מהפרעת קשב - קשה הרבה יותר.
התפקודים הניהוליים שאחראיים על יכולות הסדר, הארגון, התכנון, הבקרה והוויסות לקויים בהפרעת קשב, ואלה מתעצמים גם בתקופה של עומס ולחץ
כשאין "מנהל פנימי"
הסיבה לכך היא שהתפקודים הניהוליים שאחראיים על יכולות הסדר, הארגון, התכנון, הבקרה והוויסות לקויים בהפרעת קשב. תפקודים אלו אמורים לסייע בהתמודדות בתקופה הנוכחית, אך בהפרעת קשב הם פגועים. בתקופות של חוסר שגרה, כשאין את העוגנים הרגילים, ילדי הקשב הולכים יותר "לאיבוד", משום שאין להם את "המנהל הפנימי" שמכוון אותם.
תפקודים ניהוליים לקויים גורמים גם לקשיי ויסות, כלומר לתנודות במצבי הרוח, מה שמכונה "מאפס למאה", והם מתעצמים בתקופה של עומס ולחץ. על כן, בהפרעת קשב יש נטייה מוגברת לחרדה, לפחדים ולדיכאון, שעלולים להתפרץ בתקופה זו. זה יכול להוביל גם להתמכרויות שנמצאו בשכיחות גבוהה יותר בהפרעת קשב, כמו התמכרות לאוכל, לסיגריות, לאלכוהול, סמים או למסכים.
חשוב להבין שהפרעת קשב היא הפרעה נוירולוגית מולדת. מחקרים מצביעים על שונות מוחית בקרב הסובלים ממנה. המבנים המוחיים המעורבים בהתמודדות עם מצבי חוסר ודאות - האונה הקדמית (האחראית על תפקודים ניהוליים) והאמיגדלה (המווסתת רגשות) - פועלים באופן פחות יעיל בהפרעת קשב.
שונות זו מתבטאת במגוון תסמינים, כגון דחיינות, שכחנות, טווח קשב קצר, קשיי ארגון וסדר, נטייה לאבד חפצים, הסחות דעת, טעויות הנובעות מחוסר תשומת לב, רתיעה ממאמץ מנטלי ממושך, קושי במעקב אחר הוראות ובהשלמת משימות. לעתים מתווספים גם תסמיני היפראקטיביות: קושי לשבת במקום, תנועתיות יתר, חיפוש ריגושים, נטייה להתנהגויות מסוכנות ועימותים עם דמויות סמכות. כל התסמינים הללו מחריפים בתקופות של לחץ ובמצבי חוסר ודאות ושגרה.
דמיינו שני ילדים שכל אחד מהם מתבקש למזוג מים מקנקן לבקבוק ריק. האחד שופך את המים במדויק ואילו אצל השני המים משפריצים מכל עבר. מה ההבדל בין שני הילדים? כשמתקרבים אפשר לראות שלאחד מהם יש משפך
גישת המשפך
דמיינו שני ילדים המתבקשים למזוג מים מקנקן לבקבוק. האחד מדייק, בעוד השני מתקשה והמים ניתזים. ההבדל? למדייק יש משפך. זוהי מטאפורה להפרעת קשב: אם נספק "משפך" - כלומר, הכוונה מדויקת - לילדים עם הפרעת קשב, הם יוכלו לתפקד טוב יותר ואף להצליח. ה"משפך" יכול להיות אבחון מדויק או התאמת אסטרטגיות התמודדות ייעודיות.
מחקר עדכני מדגיש את חשיבות תפקיד ההורים. נמצא קשר מובהק בין מעורבות הורית חיובית לבין הפחתת בעיות רגשיות והתנהגותיות בקרב ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב. הסגנון ההורי המומלץ הוא חם, קשוב ומחויב. לשם כך, חיוני להבין לעומק את הפרעת הקשב ולקבל הדרכה מקצועית בעת הצורך. גישה זו מאפשרת הכלה ותמיכה אותנטית, החיונית לילדים עם הפרעת קשב, במיוחד בתקופות מאתגרות.
סגנון ההורות המומלץ קבוצת ההנחיות האירופאית להפרעת קשב הוא סגנון הורות חם, קשוב ומחויב. יותר חיזוקים חיוביים ופחות עונשים וסנקציות שמביאים לירידה בערך העצמי
הורות קשובה
קבוצת ההנחיות האירופאית להפרעת קשב (EAGG) ממליצה על גישה חינוכית-התנהגותית, שהוכחה כמשפרת את ההורות ומפחיתה התנהגויות מתריסות. הגישה, המתאימה במיוחד לילדים עם הפרעת קשב, מתמקדת בבניית שגרה וטיפוח ביטחון עצמי דרך חמישה עקרונות מפתח:
🎧 שמירה על אופטימיות ומוטיבציה באמצעות פעילויות משותפות עם חברים ומשפחה. בחופש למשל, מומלץ לבלות ביחד, בין אם באמצעות "ימי כיף" מרוכזים, ובין אם בזמנים שנקבעים מראש, כמו אחר צהריים פנוי או אפילו שעה פנויה. בזמן זה, אין צורך להשקיע בפעילויות גרנדיוזיות (כמו ביקור בלונה פארק), כיוון שמה שחשוב הוא עצם הזמן המשותף, לכן אפשר לשבץ בו פעילויות קטנות כמו משחק טאקי, אפיית עוגה או קריאת ספר.
🎧 הגדרת מספר מצומצם של כללים. מומלץ לחשוב מהם שלושת עד חמשת הערכים או העקרונות שחשובים לכם כמשפחה, להתמקד בהם ולתקשר אותם בצורה בהירה ובגובה העיניים. למשל, "לא אוכלים מול מסכים", או "אחרי 22:00 בלילה, לא יוצאים מחדר השינה".
🎧 פיתוח הביטחון העצמי של הילדים באמצעות הקשבה לרגשות ומתן פידבקים חיוביים. הדרך להעלות את הביטחון העצמי היא על ידי הכוונה מה כן צריך לעשות בכדי לזכות בפידבק חיובי. לכן, כדאי לחפש הזדמנויות לחזק את הילדים ובצורה ברורה ולא כללית (למשל, במקום לומר: "אתה ילד נהדר!" כדאי לומר: "נהדר שעזרת לאח שלך במשחק, כמה מתחשב מצידך!"). במהלך היום מומלץ לשוחח על חוויות ורגשות ולשתף גם מהצד של ההורה (כדוגמה אישית), כמו גם לשאול שאלות מכוונות (למשל: "ממה הכי נהנית בחופש"?).
🎧 קידום התנהגות מיטיבה באמצעות מתן תגמולים והפחתה בעונשים. עם ילדי הקשב, שיטת החינוך שעובדת מקורה בחיזוקים חיוביים ופחות בעונשים וסנקציות שמביאים לרוב לבריונות או לירידה בערך העצמי. אפשר להכין טבלת חיזוקים, או להחליט על פרס שיינתן בתמורה לפעולה או פעולות מסוימות, או פשוט להחמיא בכל אפשרות, גם על הדברים הקטנים. זה תורם לאווירה חיובית בבית וגורם לילדים להרגיש שרואים אותם ומעריכים אותם, ומכאן ההתנהגות שלהם תהיה טובה יותר (כי ילד שרע לו יפתח בעיות התנהגות).
🎧 התרחקות מסיטואציות מעוררות באמצעות הסחת דעת בתעסוקה אחרת או פנייה למקום שקט. חבל להכניס ראש בריא למיטה חולה. ישנן סיטואציות שמראש יותר בעייתיות לילדי הקשב, כמו למשל עמידה בתור (אין להם סבלנות), פעילויות ארוכות ומשעממות (אין להם קשב) או בילוי במקומות עם הרבה מסיחי דעת (כמו סופר מרקט או קניון). מומלץ להימנע מכניסה למקומות כאלו עם ילדי הקשב, ואם כבר נכנסתם למצוא לכך פיתרון כמו התעסקות בנייד או הימצאות במקום צדדי יותר.
כלים של ודאות
יש אפשרויות נוספות להתנהל עם הפרעת קשב בתקופת לחץ של חוסר ודאות ושגרה. הנה כמה אסטרטגיות שכדאי לשקול בנוסף להרגלים המשפחתיים:
סדר יום: יצירה של כמה שיותר עוגנים קבועים או ברורים בלו"ז. בנייה של טבלת זמנים שבועית שבה כתובות הפעילויות השונות בבית הספר ואחר הצהריים (חוגים למשל) תייצר שגרה כלשהי ואפשרות לוודאות כללית.
בניית הרגלים: בהפרעת קשב, ישנם יותר קשיים בתחומי השינה, התזונה והספורט, שהכרחיים לשמירה על שפיות בימים אלו. מומלץ להכניס גם אותם אל הלו"ז ולעבוד על יצירת הרגלים טובים יותר באמצעות טיפול התנהגותי.
טיפול תרופתי: התרופות אינן עבור תקופת הלימודים בלבד, אלא יכולות לעזור גם אחר הצהריים, או בתקופות ללא לימודים, במיוחד בתקופות לחוצות או חסרות שגרה. הטיפול התרופתי גם נמצא כמפחית את הסיכון להפרעות ולקשיים הנוספים (כמו חרדה, דיכאון, השמנה וכו').
לסיכום, בתקופות של לחץ וחוסר ודאות, תסמיני הפרעת הקשב נוטים להחריף, במיוחד אצל מתבגרים. חשוב לא להתעלם מההפרעה, לפנות לטיפול מתאים ולשאוף לשיפור התפקוד ואיכות החיים. יצירת שגרה ועוגנים קבועים יכולה לסייע משמעותית בהתמודדות עם האתגרים הכרוכים בהפרעת קשב.
Comentarios