דוחים משימות ומתקשים לארגן את הזמן? אתם לא אשמים

פורסם ב:

החיים מלאים בעומס ובהסחות דעת שמקשים עלינו להתנהל, אפילו אם אין לנו הפרעת קשב. אבל אפשר להתגבר על הקשיים, וכדי לעשות זאת צריך קודם להפריך את המיתוסים שתוקעים אותנו

האם יצא לכם לקבל משימה, לדחות ולדחות אותה עד שמתקרב הדד ליין, להכנס ללחץ, לעשות הכל בדקה ה90, אמנם לעמוד ביעד, אבל להרגיש מותשות ותסכול?

ומי מכם מרגישים שהם עובדים כל היום, עושים מלא דברים, באמת מאוד עסוקים, אבל בסוף היום מרגישים שלא הגעתם לדברים החשובים באמת?

ואולי חלק מכם מרגישים שהם יודעים בדיוק מה הם צריכים לעשות. זה אפילו כתוב ברשימה ממש יפה! אבל לא מצליחים להניע את עצמכם לעשות את זה? תחושה כזו שאין מוטיבציה?

אם מצאתם את עצמכם מזדהים, אתם לא לבד. לא צריך להיות מומחית בהפרעות קשב כדי לדעת שהחיים המודרניים הביאו איתם עומס, לחץ ומסיחים שמקשים עלינו להתנהל עם 24 השעות שניתנו לנו. אם כי חייבת לציין שאם יש לכם הפרעת קשב, הקושי לתפוס ולהתמודד עם הזמן גדול יותר.

בעשור האחרון אני מנחת סדנאות לארגון זמן ופגשתי כבר מאות אנשים שבטוחים שהם דחיינים או חסרי מוטיבציה, כשלמעשה, הם שבויים בתוך מיתוסים שתוקעים אותם. את המיתוסים הללו אני רוצה להפריך כדי שקודם כל תבינו שהמטרה העיקרית בארגון זמן היא לאו דווקא פרודוקטיביות, אלא שליטה בחיים שלכם שתביא לרוגע ושילוב של כל הצרכים, גם האישיים והמשפחתיים. במחקר על השיטה שפיתחתי מצאתי כי המתנה הכי גדולה בארגון זמן היא עלייה באיכות החיים, וזו המטרה של כולנו – להיות מאושרים ולהגיע ליעדים ולאנשים שחשובים לנו!

המיתוס הראשון: לא צריך "לעמוד בתכנון"

אנחנו לא העבדים של הלוז! ולעולם לא נצליח לעמוד בו. הוא זה שעובד בשבילנו בכך שנותן לנו שליטה בחיים ומאפשר לנו לשנות בהתאם. אם תכננתי היום ב 10 לכתוב עבודה, אפשר שזה יהיה היום בשש בערב אם נכנס לי בלת"מ מהעבודה. או אם תכננתי משהו פחות חשוב, אבל צריך לעשות משהו דחוף, מזיזים את המשימה לזמן אחר.

המיתוס השני: אין דבר כזה "מוטיבציה"

יודעים כמה זמן מוטיבציה מחזיקה מעמד? 5 שניות בלבד! לאחר 5 שניות המוח שלנו מתחיל להעלות סיבות והסברים למה לא כדאי לי לעשות את הפעולה הזו. אם למשל אני מסתכל על הכיור וחושבת שאני צריכה לקום ולשטוף את הכלים, אם לא אזוז מהספה תוך 5 שניות, המוח שלי יתחיל להסביר לי למה אני עייפה, עבדתי קשה, הבן זוג שלי בכלל צריך לעשות את זה...

לכן, אם אתם רוצים לבנות על המוטיבציה שלכם, נסו את הטריק הבא. ברגע שאתם חושבים על משהו שאתם צריכים לעשות, סיפרו לאחור 5-4-3-2 ולפני שתגיעו ל 1 תתחילו לעשות. אחד המשתתפים בקורס שלי סיפר לי שכך התחיל עם אישתו! הוא ראה אותה בזמן שנסע באוטובוס, ולפני שהגיע ל-1 פשוט אמר שלום! אבל בגדול, עדיף לא לחכות למוטיבציה. עצם העובדה שהמשימה כתובה ביומן, זה מה שיוצר את תחושת הדחיפות. אני יודע בדיוק מה יקרה אם לא אעשה אותה כעת... זה בדיוק מה שיתן לכם מוטיביצה.

המיתוס השלישי: לא צריך מטרות "גדולות"

משימות גדולות לא מעוררות תחושת דחיפות. תחושת המוטיבציה נוצרת במוח באמצעות הדופמין. כדי לגרות את הדופמין פשוט צריך לעשות צעדים קטנים לעבר המטרה...ברגע שהרמתי כוס, עשיתי משהו, הופרש דופמין, זה מסייע לי להמשיך. כנ"ל לגבי פתיחת קובץ או שורה ראשונה במייל. לכן אני ממליצה לחלק כל מטרה גדולה למשימות קטנות של שעה-שעתיים למשימה.

המיתוס הרביעי: העבודה לא צריכה להיות "מושלמת"

מי מכם מגדיר את עצמו פרפקציוניסט?? אז שתדעו, שזו כבר לא תכונה שנחשבת לחיובית במאה ה20. יש לנו כל כך הרבה דברים לעשות, שאם נשקיע בלי סוף במשימה אחת, פשוט לא נגיע לאחרות... לכן אני מציעה את מודל פרטו ה 80/20. המודל אומר ש 20% מהזמן או המאמץ שלכם יביא ל 80% מהעבודה. ככה אפשר להתקדם מהר. הבעיה היא, ש 80% מהזמן או המאמץ שלכם יביא ל 20% הנוספים הדרושים כדי להביא ל 100% אחוז עבודה. כלומר עבודה מושלמת. תשאלו את עצמכם: האם שווה להשקיע עוד כל כך הרבה בשביל להגיע לשלמות? או שעדיף לסיים את העבודה ולהתקדם הלאה? אפשר לעבוד על הפרפקציוניסטיות, זו לא תכונת אישיות מולדת. אפשר לשנות את דפוס החשיבה וגם את הפעולות שאתם בוחרים. חישבו 80/20, ואם אתם תקועים בפקפרציוניזם, ממליצה על טיפול קוגניטיבי -התנהגותי שיעזור לכם להשתחרר מהמקום הזה ולהתקדם הלאה! תרתי משמע...

המיתוס החמישי: טכנולוגיות הן לא בהכרח "מסייעות"

אני בכוונה לא ממליצה על אפליקציות רבות, כי זה רק מבלבל! להפך, אם כבר הייתי ממליצה שתצמצמו את זמן המסך שלכם... למה? כשאנו משתמשים בטלפון, לוקח לנו 16 דקות לחזור לריכוז הקודם שלנו, שזה עצוב במיוחד נוכח העובדה שמחקרים מראים שאנו נוגעים בטלפון לפחות 200-400 עמים ביום. בכל פעם שהטלפון שלנו מצפצף מופרש לנו הורמון הקורטיזול בדם, שזה הורמון הלחץ, כך שבסוף היום אנחנו פצצת לחץ מתקתקת אם הטלפון שלנו לא על שקט. הטלפון פשוט ממכר, כך הוא בנוי. בכל פעם אנו רוצים לבדוק מה חדש, בדיוק כמו במכונות הימורים. ונמצא כי הוא מוריד את רמת האושר, גום לניתוק חברתי ולקשיי שינה.

אז מה עושים? אפשר אחרת! אפשר לשים את הטלפון על שקט, להוציא אותו מהחדר, להגדיר לעצמי זמנים לבדיקה, לבטל התראות, להשתיק קבוצות או לשים אותן בארכיון, לנקות את המסך מאייקונים מפתים ללחוץ עליהם, ולהשתמש באפליקציות חוסמות אתרים.

אלו האפליקציות שאני ממליצה עליהן:

החוסמות אתרים מסוימים שאנו מגדירים (למשל: אל תתני לי להכנס לפייסבוק בשעתיים הקרובות) הן: cold turkey, anti social, ו nanny. המנתקות לגמרי מהמכשיר (אל תתני לי בכלל לגעת בטלפון) הן: digital detox, freedom, ו forest.

לסיכום

ממליצה לכם לקחת רגע ולחשוב, איזה טיפ אחד אתם רוצים כבר לאמץ לעצמכם החל מהשבוע! אם זו הגמישות, המוטיבציה, המטרות הקטנות, העבודה הלא מושלמת או האפליקציות. כל דבר כזה יקדם אתכם אל ההצלחה וחשוב מכך, אל האושר.

ואם אתם רוצים ללמוד את השיטה המלאה לארגון זמן, לחצו כאן.