פרק 18.png

ספורט והפרעת קשב

אני רוצה להתחיל מהפאנץ': אחרי טיפול תרופתי, ספורט נמצא כטיפול היעיל ביותר! ולמה? כי הוא מפריש כמויות מאוד יפות של דופמין. לא סתם 30% מהספורטאים המצטיינים הם אנשי קשב.

מחקרים מצאו כי הספורט משפר תסמיני קשב ועוד רשימה ארוכה של תפקודים: למידה, כישורים חברתיים, מצב רוח, ערנות ומוטיבציה. הספורט גם מחזק ומביא לאור את התכונות החיוביות בהפרעת הקשב: אנרגיה, מנהיגות, יצירתיות ואינטואיציה. בקרב ילדים שעברו אימונים גופניים נמצאה ירידה באימפולסיביות, בהיפראקטיביות, באגרסיות, בבעיות החברתיות וגם בחרדה ובדיכאון.

כששאלתי את דודי איך הספורט שינה את הפרעת הקשב שלו הוא ענה תשובה גאונית: "הוא גרם לי לאהוב אותה יותר!". זה לא שינה אותה, אלא הבליט את המתנות שבה ועזר להתמודד עם הקשיים. מילד מסורבל למרתוניסט וטריאתלוניסט, מכישלון בלימודים להצטיינות אקדמית, דודי מספר לנו בפרק מרתק איך זה יכול לקרות.

כי הוא לא תמיד היה "כזה" והכל בעצם התחיל מביקור מקרי עם חברים בחנות אופניים וקנייה אימפולסיבית ויקרה במיוחד, שהביאה אותו בהמשך לחוש כמו פורסט גאמפ שמשאיר את ההפרעה מאחור. זה גילה לו את הכוחות שלו. זלגנו גם לנושא הזוגיות אחרי שאמר "אני שם בעיקר בזכות אשתי שתומכת" (כמה זה חשוב ולא מובן מאליו!) ולנושא ההורות (איך זה לעבור מילד קשב להורה קשב?).

ובהמשך גם נתנו טיפים מעשיים איך להכניס את ספורט לחייכם ולחיי ילדכם. כי זה אפשרי!

ואם אתם רוצים לקרוא על אנשים נוספים שהצליחו להתגבר על הקשיים של הפרעת הקשב, מוזמנים לספר >>

פרטים על הקורסים שלכם המאזינים מגיעה 10% הנחה כאן >>